משעשע אותי איך לפעמים בנסיבות מסויימות, משפט מאוד פשוט ואינפורמטיבי כמו זה שבכותרת, גורם לסדקים כל כך יפים בהתנהגות שלו, עד שהגלגלים בתוכו מאטים, והוא מביט בי במבט מטומטם. מטומטם בקטע טוב כמובן. בקטע מתוק ונוזלי.
זה בדרך כלל קורה לי ברגעים הכי לא צפויים. כשאנחנו משוחחים על משהו חשוב, או צופים באיזו סדרה דוקומנטרית, ואפילו באמצע תיאור שלו, כשהוא מתאר סיטואציה מצחיקה שקרתה לו או לנו.
כל מה שצריך לעשות כדי שהעולם הישן יסדק והחדש יתגלה מתוכו, זה להביט בו, לחייך, ולהגיד בשקט: "בוא אלי מתוק. אתה עושה לי חשק לזיין אותך קצת."
ולחכות. כי לא צריך למהר. זה יפה להביט בכל המבעים, הגירויים, הבושה, והטמטום שמציפים את הפנים שלו באודם.
הוא מביט בי בשאלה, והטיית ראש קלה שלי וכמה מילים, מסבירים לו שהוא צריך לעלות לחדר השינה, להתפשט ולחכות לי כשהוא על הגב. הוא גם עושה בדיוק את זה. אני מצידי לוקחת לי את הזמן, ועולה אחריו, כדי למצוא אותו במיטה, עירום ומבין עד כמה הוא כבר מתוכנת לאהוב את הרצון שלי.
כשאני מגיעה, אני לא מדברת, או מאהבת אותו, אלא פשוט באה לקחת לעצמי. אין גם תכנונים גדולים. אני מתיישבת על הירכיים שלו, יורקת על הזין שלו, ומחדירה אותו לתוכי. בשלב הזה אני מתחילה לנוע עליו, התנועות הן איטיות בהתחלה, ואז הן מהירות וחדות, בולעות אותו אל תוכי. כשהוא מתחיל ליילל או לנהום, הוא חוטף סטירה מלמדת והוראה לשתוק, כי זה מוציא אותי מריכוז.
אני כמובן יודעת שזה עניין של זמן עד שהוא ינהם שוב, כי הגוף שלו רוצה להתפוצץ אל תוך כל זה. כשזה קורה, אני מושכת את קצה השמיכה אלינו, סותמת לו איתה את הפה, נשכבת עליו ומזיינת אותו, עמוק ומהר, עד שהגוף שלי גומר.
אני מסתובבת הצידה ונשכבת על הגב. הוא יודע שבשלב הזה הוא יכול להתרומם בעדינות, לנשק אותי בבטן, ללקק אותי לאט בכוס הרגיש שלי, לנגב אותי עם הלשון שלו, ולהודות לי שאני משתמשת בו.
