זה מעניין, לקחת אדם שהכי אוהב את החופש והעצמאות שלו, וללמד אותו את העונג שבהכפפה. ההכפפה כשלעצמה מייצרת לאדם משמעות, כי כדי להיות כפוף למישהו או משהו, אתה צריך להאמין שהוא חזק ממך. אם הוא חזק ממך, אתה מייד מאמין שהוא יכול להגן עליך. אם הוא יכול להגן עליך, אתה צריך לעבוד אותו. והנה, יש לנו תכלית, משמעות, אפילו ייעוד.
לכן, בסוף ערב ארוך שבו אני דורכת אותו, מרככת כל התנגדות נראית לעין, אחרי שאני משהה את הגמירה שלו שעות על גבי שעות, עד שהוא מתחנן לגמור, ומבטיח שהוא מוכן לעשות פשוט הכל למען זה, אני מהנהנת ומגמירה אותו.
אני קמה ממנו, כשהוא מתנשם ומובך, ואומרת שמעכשיו כל הוצאה כספית שהוא מעוניין להוציא, עוברת דרכי, ונדרשת לה הסכמתי. משתרר שקט, ואני יורדת להכין לי את התה שלי. כשהוא יורד, הוא מובך שבעתיים. הוא מנסה להבין את המשמעות של ההוראה. אני מסבירה בסבלנות: הוצאות שוטפות וקבועות לבית, לרכב, לרבות רכישות בסופר ובמעדניה, אינן מצריכות את הסכמתי. שאר הרכישות, כן. אם אינו בטוח לאיזו קטגוריה תשלום שייך, הוא מוזמן לשאול אותי לפני שהוא מבצע רכישה. ניד ראש קטן, הבהיר לי שהוא לא שמח בזה, אבל לא מתכוון לפתוח התנגדות בעניין. לפחות לא בשלב הזה.
למחרת בבוקר הוא מתקשר אליי. אפילו דרך הנייד אני מצליחה הרגיש איך האוזניים שלו מאדימות כשהוא מבקש רשות לקנות בדרך למשרד את האספרסו והעוגיה שלו. למעשה, ציפיתי לשיחה. מדובר בעניין יומיומי וקבוע למדי. אני שואלת אותי מה הוא עושה כעת, והוא עונה: "מבקש רשות ממך לקנות לי קפה ועוגיה." כן. זה משפיל ומביך בדיוק כמו שזה נשמע, והחיוך שנמתח לי על השפתיים עובר גם דרך הנייד, לא מאוד עוזר למבוכה הזו. אני מתעקשת לסחוט את הלימון עד הסוף עונה: "ביקשת מאוד יפה, ואני גאה בך. אתה רשאי לרכוש לך קפה ועוגיה."
באופן לא ברור, זה רק הפך לקשה ומביך יותר ויותר ככל שהצטברו בקשות. לפעמים הסכמתי, בפעמים אחרות תהיתי מדוע הדבר נחוץ בעיניו, ובפעמים מסויימות פשוט סירבתי.
למה עשיתי את זה? מטעמים אנוכיים בלבד. זה נעים לי מאוד, ויש גם בונוס: זה קושר אותו אלי. מאפשר לי עוד מקום שבו אני יושבת על הברז של הדופמין שלו. מיותר לציין שהוא ממש לא זקוק לניהול בעניין הזה, אבל הסתבר שגם גירוי הוא טעם נרכש בעקבות חשיפה. כך נראה לי.
---
לפני מספר ימים הוא פנה אלי ושאל אם הוא יכול לבקש ממני משהו, שיעשה לו מאוד נעים.
עניתי לו שאני מוכנה להקשיב, כמובן.
והוא: "אני מבקש רשות להניח בצד סכום מהשכר שלי לשימושך, בכל חודש. להחזיק אותו בצד ושתוכלי להשתמש בו כראות עינייך. חשבתי על ####. זה ממש יעשה לי נעים גם רעיונית לדעת שאני עובד ושם בצד חלק מהתוצרת של העבודה שלי למענך."
הסכמתי איתו שזה רעיון מצוין וראוי מאוד, ואני אשמח למלא את רצונו זה.
