תיבת פנדורה

סוף סוף שקעה השמש
אני יכולה להסיר את משקפי השמש שמגינים על ראייתי
החושך עוטף הכל, הכל נסתר ומתחבא בצללים, כמוני.
בני האנוש לא מבינים את הסיבה האמיתית לרתיעה שלנו מהשמש.
זה לא בגלל האור, זה בודאי לא בגלל שהכל גלוי.
זה בגלל שהאור הוא חיצוני, והדברים שגלויים הם גלויים רק למראית עין.
בחושך יותר קל לנו לראות את האור הבוהק מבפנים, מן העומק.
הדברים שנגלים בין הצללים, הם הדברים החשובים והיקרים ביותר.
באור האנשים מתחבאים מאחורי מסיכות מכיוון שהם יודעים שהכל מביטים בהם.
בחושך המסכות יורדות לכמה שניות,
לרגעים מעטים בהם חושבים שהחושך מסתיר את הפרצוף האמיתי...
ובאותם רגעים אני שם,אנחנו שם מביטים בכם.
זוהרים באורכם האמיתי בלי מסכות שיעוותו את האמת האמיתית שבתוככם...

Now I want the water to wash away all my sins"
The wind to blow away my thoughts without meaning
"The fire to burn away my thickened skin

39 אנשים צפו היום בבלוג שלי...
וואו,שברתי שיא עצמי!!!!
רק חבל שלא השארתם תגובות...
בכל מקרה תודה ותחזרו לבקר!!!

באמצע הגשם חשבתי על ים,
על חוף מרוחק מבודד.
עצמתי עיניים ולרגע הרגשתי את הרכות השוקעת בין כפות רגלי,
הרגשתי את הרוח מצליפה בי מי מלח וחול.
ים סוער מול עיני והגשם שוטף ממטיר מעלי,
ולשניה ראיתי את עצמי עירומה על חוף ים בודד נשטפת בגשם סוער.
צורחת לכל כיווני רוחות השמיים מקדישה את עצמי לאלים,
יושבת על החול אל מול ים סוער מטוהרת מכל החטאים.
פוקחת עיניים רק לגלות שהגשם סוער מבחוץ,שאני סוערת מבפנים...
ושאין לי איך לברוח ולהעלים את החטאים.

Whisper/Asrai
It doesn't matter
How hard I try
Nothing that is has changed
After this long, long time

When the angel closed her eyes
She spread her wings
She tried to comfort you
As she spreads her wings
The truth will find it's way
And all your twisted lies
Beat up against the wind
As The Angel closed her eyes

I hope you feel the same
The force is for us all
Give you all the trust
Close your eyes
And let it go

So lift me up
And fly upon a dream
You've recognised it all
But it's not what it seems
The truth will find it's way
And all your twisted lies
Beat up against the wind
As The Angel closed her eyes

I'm whispering your words
To close this chapter's end
I'm frozen inside
And lost in your different worlds

When the angel closed her eyes
She spread her wings
She tried to comfort you
As she spreads her wings
The truth will find it's way
And all your twisted lies
Beat up against the wind
As The Angel closed her eyes

So lift me up
And fly upon a dream
You've recognised it all
But it's not what it seems
The truth will find it's way
And all your twisted lies
Beat up against the wind
As The Angel closed her eyes

Epica/Another Me “In Lack’ech”
If you search for enrichment
And injure others
Earning more that you can spend
You’ll pass the borders

When you think you’ve succeeded
But something’s missing
Means you have been defeated
By greed, your weakness

This fantasy is not enough for me
I want it, I’ll take it away from you
Your misery that softly incites me
All I do is using, abusing you

Life is often miserable
In the search for happiness
The power so desirable
They bring so much distress

Life is often pitiful
In the search for blessedness
If we weren’t so insatiable
There would be much more than less

I cannot see why you’d be another me

I just take care of myself and no-one else

Life is often cynical
In the search for hopefulness
We’re only wanting more and more,
So we got into this mess

All that you’ve taken from others
Will be taken from you
All that your dissonance smothers
Will then come back to you
Whatever happens tomorrow, and whatever you do
Just keep in mind, that se source and end is you

In Lack’ech

Never finding fulfilment, the source and end is you

Stalking the night
Feeding fast on my prey
Draining the life
'Till the dawn of the day
Drinking and sucking
The blood rushing sweet
Half crazed with glory
Half crazed in the heat

Bloodlust

Tearing the flesh
Of the weak and the child
Sparing no one
The meek and the mild
I sink my fangs in your
Neck as you dream
I am Count Cronos
Vampire Supreme

Bloodlust

Bloodlust upon me
I'm biting the flesh
I'll take away
Your God given breath
Now I shall feast
On your life giving blood
Leave you to die
On the land you once stood

Bloodlust

כנראה ששמי הלילה מחוברים אלי יותר משאני מחוברת לעצמי...
בשניה הם הסעירו וטיפטפו בעוצמה את כל הדם והדמעות שאני לא מצליחה להוציא...
שוב אורו של הירח הוא מבט אוהב כלפי,
שוב חשכת הלילה היא המגע המלטף אליו אני כמהה...
שוב התעטפתי לי בשתיקה עבה,
אף אחד לא מצליח לראות דרכה...
שוב שמיעת הערפד הופכת למטרד...
אני מקשיבה כל כך טוב שאני רק מקשיבה...
שואפת לתוכי את כל מה שטמא,מתחרטת ונושפת הכל החוצה בעוצמה...
אבל תמיד יישארו בתוכי רסיסי חטא...שברים שטוטאו מתחת לשטיח שאף אחד לא יראה.
שאף אחד לא יראה,
שחלק בתוכי נשבר.
ולצלילי הגשם הנוחתים על הקרקע בעוצמה מתנגנים השברים בתוכי...

שוב זאת השעה בה הלילה מתחיל להיחלש ובואו של יום מאיר מאיים מן המרחק.
אני כבר אמורה להיכנע לתוך זרועותיה המלטפות של השינה...
אבל מזמן אני כבר לא מוצאת שם נחמה.
הנה שוב נתתי דרור לחיה בתוכי,שוב טרפתי ורק בכדי להשביע את הרעב...
שוב נשארתי עם חיבוקו הנצחי של הארון,הוא זה שעלי מגן,זה שעלי שומר...מהאור.
כשהטרף נעלם,נעלם גם החום שהפיץ בי דמו...
כעת שוב קפואה ואין מי שיחמם, אין אפילו מה...
כי הקור נובע מבפנים...
שוב ניבי מטרידים אותי,פוצעים אותי מבפנים בעצם קיומם...
שוב נוכחתי כי כאן אני לבד באלמוות ניצחי ובילתי נגמר...
לו רק היה עם מי לחלוק את הנצח הזה...
לו רק היה ארוני נסדק...
ואז בהפציע החמה, כחלום מציאותי למדי הנלכד בלוכד חלומות אינדיאני...
אתפוגג לי בקרן האור הראשונה שבי תפגע...ורק הרגעים הטובים ישארו על קצוות הנוצות...
אטפטף לי לתוך הלילה הבא...
כטיפות הדם שרודפות אותי בעצימת עיני
ומונעות ממני להיכנע לתוך זרועותיה המלטפות של השינה...
מזמן אני כבר לא מוצאת בכלום נחמה...

אני רשומה באתר הכלוב לא בסקס פור פרי!!!
אז מספיק עם כל ההצעות המגונות
כי אני לא כאן בשביל הסקס!
אנשים כאלה רק מחזקים את האמונה שהכל:
הבל-הבלים,
תאות בשרים
ובעיקר סיפוק היצר!!!
גם אני צמאה לדם...
אבל למדתי להחביא את הניבים ולהעריך את חיייהם של בני האנוש,
כנראה שזה משהו שאפשר ללמוד רק במהלך אלמוות מקולל...
-------------------------
ערפדית מתוסכלת!!!!

לילה שנראה מואר יותר מהיום, רעידות ספק מקור ספק מציפייה.
שוב עליתי למרכבתו, ושוב כמו אז הציף אותי ריחו המפשיר את קרירותי...
המושכות בידיו, אך עדיין אני גבירה נכבדת.
הוא מוכרח לשאול, אני נאלצת לענות...שוב נדהמת...
איך הוא תמיד מוצא את החריצים במסיכה הבלויה שלי?
אולי בגלל המצפון, אני מרגישה חייבת, כי אני תמיד פוגעת בו
והוא תמיד נעלם, יודע שאני עוד אירגע ואז חוזר, מגשש בביטחון...
שוב דוהרים למסתור, לבדידות משותפת...
הוא יודע איך לגעת.
ואני כבר אילפתי אותו, הוא זוכר בדיוק איפה לגעת...בדרך שלו שמעלפת אותי...
אני מתמסרת עד לקצה הגבול שאני קובעת...והוא לא מעז לאלץ אותי לעבור אותו...
איתו אני יכולה הכי מפונקת ובו זמן לעומת זאת הכי כלבתית שיש...
איתו אני יכולה להרגיש הכי זנותית וזולה ובו בזמן לעומת זאת הכי עוצמתית וחזקה שיש
הוא מכיר את נקודות התורפה שלי...הוא מכיר את העקשנות הלא מוותרת לו שלי...
וככה הכוחות ביננו מתחלפים מתערבבים...
אבל הוא תמיד נשאר ונילי...