מחשבות שאסור מעשים שמותר

עמדתי בשקט בחדר, עוקב במבטי אחריה כשנכנסה. האוויר היה רווי במתח, אותו סוג של מתח שאני אוהב להרגיש ברגעים כאלה. היא נראתה מעט נרגשת, אולי גם קצת עצבנית, אבל ידעתי שהיא כאן מתוך רצון והסכמה מלאה. ההסכמה הזו היא הבסיס לכל מה שנעשה הערב, וידאתי שהיא יודעת את זה מההתחלה.

נגשתי אליה לאט, נותן לה זמן להתרגל לנוכחותי. בידיי החזקתי כיסוי עיניים שחור ורך. "תני לי לכסות את עינייך," אמרתי בקול שקט, וכשהנהנה, הנחתי בעדינות את הבד על עיניה, קושר אותו מאחוריה. 

החדר, שתוכנן בדיוק לרגעים כאלה, היה מואר באור רך וחם, עם רהיטים מותאמים לפעילויות השונות. הנחתי יד על כתפה, מרגיע אותה בעדינות, והובלתי אותה למרכז החדר. היא הייתה עטופה בשמלה קלה ונראתה כאילו היא צפה בתוך תחושת הציפייה.

"תתרכזי בתחושות," לחשתי לה כשהתחלתי להתיר את הכפתורים בשמלתה, חושף את גופה בהדרגה לאור העמום. נתתי לה להרגיש את משקלה של ידי על עורה, לגעת בה בנגיעות קלות, להכיר את הגבולות שלה. כשהיא עמדה כך, חשופה ואילמת, יכולתי לראות כיצד היא נרגעת ומתמסרת לרגע.

הרמתי חבל רך מהשולחן והתחלתי לקשור אותו סביב מפרקי ידיה. החבל נכרך סביבה בעדינות, לא חזק מדי, אבל מספיק כדי להרגיש את הלחץ הקל. כשסיימתי, הנחתי את ידיה מעל לראשה וקשרתי את הקצוות לנקודה מעליה. 

כשהייתה קשורה כך, פניתי להביא את אחד הצעצועים מהמגירה. דילדו מחומר רך וקטיפתי, שהתאים בדיוק לרגע הזה. התקרבתי אליה, מעביר את הצעצוע על עורה, נותן לה להרגיש את הקור החולף של החומר כנגד חום גופה.

"את תרגישי הכל בצורה חזקה יותר כשתשחררי את המחשבות שלך," אמרתי בשקט, מקרב את הצעצוע לאט אל בין רגליה. היא נשמה עמוק, וגופה התרכך כשנגעה התחושה החדשה באזורים הרגישים שלה.

התחלתי להפעיל את הצעצוע בעדינות, נותן לו לעבוד בקצב איטי ועדין. ראיתי איך גופה מתחיל להגיב, איך היא מתמסרת בהדרגה. הידיים שלי ליטפו את עורה כשהמשכתי להפעיל את הצעצוע בקצב שהכתיב את התשוקה שבאוויר.

כל רגע הרגיש כעולם בפני עצמו, עם כל תחושה שהעמיקה את החיבור בינינו. לא הייתה כאן מהירות או דחיפות, רק חקר הדרגתי של גבולות ושל תשוקה, שנבנתה לאט, בקצב משותף. 

כשגופה רעד, יכולתי לחוש את ההתרגשות שלי גדלה, אבל ידעתי שזה הרגע שבו אני צריך לשמור על שליטה, לתת לה להרגיש שהיא מוגנת ובטוחה, גם כשהיא מתמסרת לכל מה שמתרחש. 

סיימנו את הסשן כשאני משחרר את החבלים באיטיות, נותן לה לחזור לעולם של רגשות ומחשבות. היא נראתה שלווה ונינוחה, ואני ידעתי שהחיבור בינינו היה עמוק יו

תר מכל מילה שנאמרה. 

Lay where you're laying

Don't make a sound

I know they're watching

They're watching

את שוכבת שם בדיוק כמו שאמרתי לך, לא מעזה לזוז. את יודעת שהם צופים בנו, גם אם אנחנו לבד בחדר, את מרגישה את המבטים שלהם. את לא עושה שום רעש, בדיוק כמו שאני מצפה ממך.

All the commotion

The kiddie-like play

It has people talking

Talking

המשחק שלנו, התמימות הילדותית שמתערבבת עם הקינקיות של הדינמיקה שלנו, גורם לאנשים לדבר. אנחנו במרכז תשומת הלב שלהם, גם אם הם לא רואים אותנו פיזית. זה הכוח שלנו, המשחק שלנו, מה שמרגש אותך.

You

Your sex is on fire

הגוף שלך בוער מתשוקה, את מרגישה את זה בכל נים בגופך, ואני רואה את זה בעיניים שלך. התשוקה הזו היא חלק ממך, חלק מאיתנו.

The dark of the alley

The breaking of day

Head while I'm driving

I'm driving

אני לוקח אותך למקומות חשוכים, פינות שבהן אנחנו חופשיים להיות מי שאנחנו באמת. הפחד מתערבב עם ההתרגשות כשאנחנו על הקצה, כמו כשאני נוהג ואת מעניקה לי את עצמך בלי גבולות.

Soft lips are open

Them knuckles are pale

Feels like you're dying

You're dying

השפתיים הרכות שלך פתוחות, הידיים שלך חיוורות מהמתח, אבל את מרגישה בחיים יותר מאי פעם. את מתמסרת לחלוטין, וזה מרגיש כאילו את מתה ונולדת מחדש כל פעם מחדש.

You

Your sex is on fire

Consumed

With what's just transpired

הגוף שלך בוער, התשוקה משתלטת על כל חלק וחלק ממך. אנחנו נשרפים בתשוקה שלנו, במה שקרה, במה שאנחנו עושים.

Hot as a fever

Rattle of bones

I could just taste it

Taste it

החום בינינו כמו חום של קדחת, העצמות שלך רועדות מההתרגשות. אני יכול לטעום את התשוקה, את ההתרגשות, את עצמך.

If this not forever

If this just tonight

Oh we're still the greatest

The greatest

The greatest

גם אם זה לא לנצח, גם אם זה רק הלילה, אנחנו עדיין הטובים ביותר במה שאנחנו עושים, בדינמיקה שלנו, באהבה שלנו.

You

Your sex is on fire

הגוף שלך בוער, התשוקה משתלטת עליך, את מתמסרת לחלוטין.

And you

Your sex is on fire

Consumed

With what's just transpired

ואת, הגוף שלך בוער, משתלטת עליך התשוקה למה שקרה, למה שאנחנו.

אני נזכר איך היא ביקשה ממני כמה דקות נוספות לפני שאגיע, אולי מתוך רצון לתפוס מרווח נשימה ולהיות לרגע עם עצמה. אני מסכים, למרות שהרצון שלי להגיע כבר עכשיו היה חזק. אני תמיד מתחשב בה.

כשהגעתי, ידעתי שהיא כבר מחכה לי. הרגשתי את השקט המתרכך ואת הפרפרים בבטן שלה, כמו תמיד. נכנסתי וראיתי אותה שם, על הברכיים, במדי הילדה הטובה שלה, מחכה לי. המבט שלה נופל ואני מרגיש את העוצמה שלי גוברת. אני שואף את הריח שלה עמוקות, מרגיש את התחושה הממלאת והמרגיעה הזו של הבית.

כשאני מתיישב על הספה ורואה את האביזרים מונחים לפניי, אני מרגיש את החשמל עובר בגופי. היא פונה אליי מיד כשאני קורא לה, ונשמתי נעתקת. אני מצמיד אותה אליי עם רצועת הקולר, מרגיש את הכוח והשליטה שיש לי עליה. הנשיקה העמוקה והרעה שאני נותן לה, לוקחת את כל האוויר שלה, ומרגישה כל כך נכונה.

אני מושיב אותה על ברכיי, התחת החשוף שלה מוכן לחטוף ממני. המגע שלי על ישבנה, הלישה והעיסוי, הכל מכין את הקרקע. היא רועדת בציפייה, מתנועעת מעט, מחפשת את נקודת החיכוך שאני מספק לה. אני שואל אם היא מוכנה, והיא מהנהנת ומגיבה בקול רועד "כן אדוני".

אני מתחיל למנות את כל הדרכים בהן התחצפה אליי, וכל אזכור רק מגביר את הרטיבות שלה ואת התנועה שלה עליי. כשאני עוצר אותה ומקבע אותה במקומה, אני בוחר את הפלאג הגדול. אני יודע שזה יכאב, אבל אני גם יודע שזה מגיע לה. אני רואה את הרעד שלה כשהחומר סיכה נזלף לתוך חור התחת שלה, וכל תזוזה שלה רק מגבירה את החרמנות שלי.

הספאנק הראשון שאני מנחית עליה מטלטל אותה, ואני דורש ממנה לספור. הספאנקים הבאים חזקים יותר ויותר, כל אחד מהם מותיר חותם על הישבן שלה. אני מרגיש את התחושה העילאית של השליטה שלי בכל פעם שהיא אומרת "כן אדוני".

כשאני מחליט שהיא קיבלה מספיק, אני מלטף את הישבן האדום שלה, היד שלי מחליקה לשפתיה הפותחות, היא נוטפת בגללי. אני מכניס את אצבעותיי עמוק לתוכה, מרגיש את הרעד שלה, את התשוקה שלה. "את רטובה כולך, הזונה הקטנה והמלוכלכת שלי" אני אומר לה, והיא גונחת "אני הזונה שלך אדוני".

אני מרגיש את הזין שלי זועק לפרוץ, ואני מפשיל את מכנסיי. אני דוחף את הזין שלי לתוך הפה שלה, מזיין אותה חזק ועמוק. דמעות מצטברות בעיניה, רפלקס ההקאה מתעורר, אבל אני לא מרפה. אני משתמש ברצועה כדי לרתק אותה אליי, לשונה מוצאת את האשכים שלי ואני יונקת אותם בפה.

אני מסובב אותה, מכניס את הזין שלי לתוכה בבת אחת. התחושה של הפלאג בתחת יחד עם הזין שלי בתוכה גורמת לה לגנוח חזק. אני מזיין אותה עמוק יותר, חזק יותר, מרגיש את הכוח שלי עליה. כשאני מוציא את הפלאג ומחזיר אותו, היא מתחננת שאזיין אותה בתחת. אני דורש ממנה לבקש כמו שצריך, והיא זועקת "אני צריכה שתזיין אותי בתחת בבקשה אדוני".

אני דוחף את הזין שלי לתוך התחת שלה, הכאב והעונג מתערבבים, ואני מזיין אותה באגרסיביות. אני לא מרפה, מרגיש את הרעד שלה, את הציפייה שלה. אני משחק בדגדגן שלה, מאונן אותה בזמן שאני מזיין אותה. כשהיא מבקשת לגמור, אני מונה עד עשר, מאתגר אותה.

כשהיא סוף סוף מתפוצצת על הזין שלי, אני מרגיש את הפורקן שלי גם כן. אני מחבק אותה חזק, נותן לה להירגע מהרעידה ומהסחרור. "ספרי לי איך עבר עלייך השבוע ילדה טובה שלי" אני מבקש, והיא מחייכת...

"עוד משקה אחד," היא אמרה, ואני מחייך לעצמי, מרגיש את הכוח שבשליטה. הלילה הזה הוא שלנו, לילה של תשוקה וגילוי. אני מרגיש את ההתרגשות עולה בתוכי כשאני מביט בעיניה הבורקות, נצנוץ של חוסר יציבות שמבטיח לילה בלתי נשכח.

"אני חושבת שאני מאבדת את הראש עכשיו," היא מוסיפה, ואני מרגיש את הכוח שלי מתגבר. הלילה הזה נועד ליצירת זיכרונות רעים, כאלה שייחרתו בזיכרוננו לתמיד. אנחנו יודעים שאין דרך חזרה עכשיו, הלכנו רחוק מדי.

אני מוביל אותה בידי, נותן לה לשתות עוד משקה אחד, מרגיש את החום של האלכוהול זורם בעורקיה. "עוד משקה אחד," היא אומרת שוב, כמעט בתחינה, ואני מרגיש את השליטה שלי מוחלטת.

אנחנו אוהבים ליצור זיכרונות רעים, כאלה שיתנו לנו סיבה להתחרט ולצחוק בעתיד. הלילה הזה הוא שלנו, ללא מעצורים, ללא גבולות. אני רואה את הרצון בעיניה, את הצורך להשתחרר ולהתמסר.

"אני חושבת שאני מאבדת את הראש עכשיו," היא אומרת שוב, ואני מרגיש את הלב שלי פועם חזק. הלילה הזה, אנחנו ניצור זיכרונות שישארו איתנו לנצח.

"עוד משקה אחד," היא אומרת, ואני יודע שהשליטה שלי מוחלטת. הלילה הזה, אנחנו נצא למסע של תשוקה ושחרור, ליצור זיכרונות רעים, ולחיות את הרגע בלי לחשוב על המחר.

אני מסתכל עליה, קשורה, עיניים מכוסות, מחכה להוראות שלי. היא תמיד מפתיעה אותי עם הקינקיות שלה, וזה בדיוק מה שאני אוהב בה. הפעם זה לא סרט ראשון שלנו. היו לנו כבר כמה, כמו אותו לילה בפריז, כשהיא הייתה לבושה כחתולה ושנינו הסתובבנו ברחובות חצי ערומים. אנשים הסתכלו, אבל לנו לא היה אכפת. זו הייתה ההופעה שלנו.

אני ניגש אליה, משחרר את השיער שלה מאחור ומלטף את העורף שלה בעדינות. "את יודעת כמה אני אוהב אותך ככה," אני לוחש לה, והיא מחייכת. המצלמה כבר מוכנה בצד, מתעדת כל רגע. "תורידי את השמלה," אני אומר בקול תקיף. היא עושה זאת במהירות, הידיים שלה רועדות מהתרגשות.

"ידיים מאחורי הגב," אני מורה, וקושר אותן לא חזק מדי. זה לא על הכאב, זה על שחרור השליטה. אני קושר לה את העיניים ושומע אותה נושמת עמוק. היא יודעת שעכשיו זה רק היא ואני, והרגע הזה.

אני מתבונן בה, כל מגע שלי מורגש פי מיליון. היא שומעת את הבגדים שלי נושרים ומרגישה את החום שלי מתקרב. "תפתחי את הפה," אני אומר. היא מצייתת מיד, ואני דוחף לה את הזין שלי עמוק עד הגרון. "ילדה טובה שלי, תפתחי רגליים," אני לוחש באוזנה ורואה אותה נרעדת מהתרגשות.

היא גומרת שוב ושוב, ואני מצלם הכל, כל זווית, כל רגע. אני יודע שזה לא הסוף, אחרי שהחגיגה נגמרת וכולם הולכים, נשאר רק אני והיא. אנחנו יושבים, שותים יין, ואני רואה את המבט שלה, זה שמדליק אותי כל פעם מחדש. אני קם, נעמד מאחוריה, והיא פותחת את התחת שלה עבורי, מוכנה לקבל אותי שוב.

"את מדהימה," אני אומר לה תוך כדי שאני חודר לתוכה חזק. אני מרגיש את החום שלה, את התשוקה, את הכמיהה שלה לשליטה שלי. אנחנו מתעלסים, חזקים ופרועים, כמו שאנחנו אוהבים. ואז, אחרי שאני גומר חזק בתוכה, אנחנו נופלים יחד למיטה, מחובקים, מסופקים, ושוברים את השקט של הלילה עם נשימותינו הכבדות.

אני אוהב אותה ככה, חסרת שליטה, חרמנית ומותרת. ויודע שזה לא הסוף, כי תמיד יש לנו את הסרט הבא.

לרוב אני שומר את רגשותיי לעצמי, את התסכולים שמצטברים כמו אבק בפינות לבי. אבל הלילה, לבד במיטה הריקה, אני מרגיש צורך לכתוב, לנסות לשחרר מעט מהלחץ שגורם ללב שלי לפעום בחוזקה.

כאשר הכרתי את מיכל, הכל היה שונה. היא הייתה נמסה בידיי כמו שעווה, מוכנה לכל דרישה, כנועה לכל רצון שלי. הזמנים האלו היו מלאים בתשוקה בלתי מרוסנת, באינטימיות עזה שלא מצאתי כמוה. היא הייתה הפנטזיה שלי, האישה שיכולתי לחלום עליה ולהתעורר לידה בידיעה שכל חלום הוא אפשרי.

עם השנים, הקסם נעלם. אולי זה בגלל הילדים, אולי בגלל השגרה שהשתלטה על חיינו, אולי בגלל הזמן שעבר והשפעתו על הנפש. אינני יודע בדיוק מה השתנה, אבל משהו בהחלט השתנה. היום, כשאני מנסה לגעת בה כמו פעם, היא מתרחקת. הריגוש שהיה שם בתחילת הדרך התפוגג. אני עדיין נמשך אליה, עדיין רוצה לממש את הפנטזיות שלי איתה, אך היא כבר לא מוכנה לשתף פעולה. 

כל פעם שאני נוגע בה, אני מרגיש את החומה בינה לבין הרגש שהיה שם בעבר. אני מנסה להיות עדין, מבין, אבל בפנים אני רותח. הרצון שלי לשכב איתה בגסות, בפראות, מתפוצץ בתוכי כמו הר געש שמתפרץ. אני מדמיין את הידיים שלי על גופה, לוחץ, מושך, גורם לה להרגיש את הכוח שלי, אבל הדמיון נותר בגדר פנטזיה בלבד.

לפעמים אני תוהה אם הבעיה היא בי, אם אני צריך לוותר על הצרכים שלי למען שלום הבית. אבל התסכול רק גדל, וההרגשה שאין לי עם מי לחלוק את העולם הפנימי שלי מכבידה עליי יותר ויותר. אני אוהב את מיכל, אין ספק בכך, אבל האהבה הזאת מלווה בתחושת חנק. האם זה מה שזוגיות אמורה להיות? האם כך ייראו חיינו מעכשיו והלאה?

אני מתגעגע לתקופה שבה היינו שני אנשים שרק רוצים להיות יחד, לחוש, לטעום, לגלות. אני מתגעגע אליה, לאישה שהייתה לי, לאישה שהייתה נמסה בידיי. והלילה, לבד במיטה, אני כותב את זה בתקווה שבמילים אולי אמצא מעט נחמה.

הגעתי ליום הזה אחרי חודשים של עמידה ביעדים ושל חיוכים מאולצים בעבודה. הייתי זקוק למשהו שימלא אותי בהנאה ובריגוש אמיתי. כשהיא הגיעה אליי, חיכיתי לרגע בו אוכל להשתחרר ולהנות מההתמסרות שלה.

כשהיא נכנסה לדירה, חיכיתי בסבלנות. היא הדליקה מוזיקה ונרות, ויצרה אווירה מושלמת. ישבתי ושתיתי יין, מביט בה כשהיא עומדת על הברכיים, ממתינה לפקודותיי.

הרעב שלי לחדירה לגרון שלה היה עז. נהניתי לראות את ההתמסרות המוחלטת שלה, כשהיא עומדת שם עם לשון בחוץ, מחכה שאשתמש בה כרצוני. הרגשתי את הזין שלי מתמלא תשוקה כשפתחתי את הרוכסן, והיא הרגישה את החום שלי ואת הריח המשכר שלי.

הורדתי את הבוקסר והתחלתי להשתין לתוך הכוס, ראיתי את התשוקה בעיניה. היא רצתה את השתן שלי, אבל חיכתה בסבלנות. שאלתי אותה מה היא מעדיפה – את כוס היין או לחכות שאאפשר לה לשתות ישירות ממני. כשלא ענתה מיד, התקדמתי לסלון, משאיר אותה על הברכיים.

בסלון, כשהצלילים העדינים של הכינור התנגנו והחדר היה מואר בנרות, היא נותרה על הברכיים, ממתינה לפקודתי. "בואי חפץ," אמרתי לה והתקדמתי למקלחת, כשהיא בעקבותיי.

במקלחת, כשהמים החמים התחילו לזרום, הרגשתי איך הגוף שלה נמס למולי. תפסתי את השיער שלה, סובבתי אותה כשהזין שלי מתגרה בה. שאלתי אותה מה היא, ולמה היא כאן. "אני חפץ, הזונה שלך בלבד," ענתה לי.

הוריתי לה לצאת ולחכות לי בחדר באותה תנוחה שנקבעה – עיניים סגורות, לשון בחוץ. היא חיכתה שם, והתשוקה שלי רק גברה. כשהתקרבתי אליה, חדרתי לגרונה בחדירה עמוקה, חוסר הרחמים שלי היה מוחלט.

הרגשתי את כל הרעש מסביב נעלם, כשהייתי בתוכה, משתמש בכל חור בגוף שלה. ראשי היה נקי, וגופה היה נוכח לשירותי. 

אבל אני יודע שתצטרך להסביר את הכחולים בחדר ההלבשה של העבודה...

ישבנו בפינה של הבר, תשעים מעלות אחד לשנייה. היא לבשה שמלה קצרה, וישבה על קצה הכיסא ברגליים מפושקות. לא יכולתי להסיר ממנה את המבט. רעב עצום לגופה בער בי, והתשוקה לשלוט בה, להרגיש אותה מתחננת אלי, הלכה וגברה.

במשך כמה דקות אחזתי בירך שלה בצביטה, מרגיש את הרעד הקל בגופה. היא שתתה סטלה ועישנה סיגריה, נראית כועסת ומבולבלת מהאחיזה שלי. החיוך שלי התרחב כשהבנתי כמה היא נסערת. היא אמרה שהיא צריכה להתפנות, אך לא נתתי לה להשתחרר מהאחיזה הזו.

כשהחלטתי שזה הזמן להמשיך, קירבתי את אצבעי לכוס שלה. ראיתי איך זה משפיע עליה, איך החום והתשוקה מציפים אותה. היא התקרבה אלי, מנסה להתקרב עוד יותר לאצבע שלי, אבל אני עצרתי אותה, נותן לה לטעום רק את ההרגשה של קרבה בלי הסיפוק המלא. 

נשכתי בעדינות את לחיה ולחשתי לה לאוזן, "אל תזוזי מותק." ראיתי איך היא מתאמצת להישאר רגועה, ממשיכה לשתות ולהדליק סיגריה נוספת, אך התשוקה בעיניה לא השאירה מקום לספק.

האצבע שלי שוב נעמדה סמוך לכוס שלה, הרגשתי את החום והרטיבות שמתחילים להציף אותה. היא הייתה כל כך מיוחמת, שהייתי יכול להרגיש את הרצון שלה לשבת על הירך שלי ולהשאיר את הג'ינס שלי רטובים מהגמירות שלה. 

"תבקשי," לחשתי לה. ראיתי איך זה משפיע עליה, איך היא נרטבת ומתייסרת בכל פעם מחדש. היא נתנה לי נשיקה קטנה על הלחי, והמשכתי ללחוש, "תבקשי." הכנסתי את האצבע לתוכה לאט והוצאתי מהר, רק כדי להקניט אותה עוד קצת. היא נשכה את השפתיים ונשמה עמוק, נלחמת בתשוקה שלה.

"תכניס לי את האצבע," מלמלה. אבל זה לא היה מספיק. "תבקשי, אני לא עובד אצלך," חזרתי ואמרתי.

"אתה יכול בבקשה להכניס לי את האצבע לכוס," ביקשה בשקט בשקט, קול מתוק וכנוע. בפנים, ידעתי שהיא מתחננת על כל סיב שלה, רוצה שאמלא אותה ברגע זה.

ובראש שלה, ראיתי את המאבק, את הכעס המוסתר, את הזעקה הפנימית: תדחוף לי כבר את האצבע המזוינת, יא בן של זונה. 

אבל אני נהנתי מהמשחק, מהשליטה המוחלטת. עכשיו, כשהיא הייתה כל כך קרובה לשבירה, ידעתי שהכוח היה כולו שלי.

חלום רטוב ולח? כך היא חשבה כשקמה בבוקר. התחושה הייתה כל כך מציאותית, שזה חייב היה להיות חלום. אבל האמת הייתה הרבה יותר סוערת.

בלילה ההוא, בחנו את הגבולות שלה בצורה שהיא לא תשכח במהרה. ערבוב איברים, קולות הנאה ולחישות של מילים. היא הרגישה את ידי על גופה, נוטפת זיעה, כשכל תנועה וכל מגע תוכננו בקפידה להעמיק את החוויה שלה. קשרתי אותה, נתתי לה להרגיש כל נגיעה וכל נשימה, ומשכתי אותה אל מעבר למה שחשבה שאפשרי.

השאריות של הפנטזיה המופלאה הזו עדיין רודפות אותה בבוקר, כשהיא עוצמת את העיניים ומנסה לשחזר כל פרט. הזיכרון של הידיים שלי, של הרגעים המופלאים האלה, מתערבב בתודעה שלה.

אבל המציאות לא השאירה מקום לספקות – היא זוכרת במעורפל איך אמרתי לה בסוף הסשן שמגיע לה קפה קר ומתוק, כי היא הייתה ילדה טובה. וזה מה שהיא זכרה כשהתעוררה – הקפה הקר, סימן לכך שעברה את הלילה בטירוף חושים שלא היה חלום, אלא מציאות סוערת.