|
|
|
כבר כמה שנים שאנחנו מזדינים בלי קונדום.
בערך 4 שנים מאז שקנינו לי יחד את ההתקן ההורמונלי, זה שהציל את איכות חיי.
ושיפר את איכות חיי המין שלנו.
האמת גם חסך לנו לא מעט כסף כי קונדומים זה פאקינג יקר.
ואני כל כך אוהבת את זה שבמשך לפחות יממה שלמה אחריש אנחנו מזדינים, יש לי את הריח שלו.
את הגמירה שלו בתוכי.
ואני מריחה אותה כל פעם שאני בשרותים. ואני יודעת שהיא שם.
וקצת ממנו נמצא בתוכי.
וזה הכי סקסי שיש לי.
וזה תענוג
אפשר לחשוב, שבתור מישהי שרוב הזמן היא דומנטית, בדסמית וגם לא בדסמית,
אני קבל עזרה ושיעשו בשבילי די בקלות. אבל! זה הכי רחוק מהאמת שיש.
אני עצמאית אובססיבית, אני תמיד דורשת מעצמי לעשות כמה שיותר בכוחות עצמי, גם על גבול הלקרוס.
אבל לאט, לאט עם השנים ובמיוחד עם ההדרדרות הבריאותית למדתי לבקש ולקבל עזרה מהאנשים הכי קרובים אלי.
המשפחה שלי, או יותר בדיוק מאחותי ובהקשר ישיר גם מגיסי (אחד האנשים הכי נפלאים בעולם כולו).
לקח זמן עד שגם אחותי וגם אני הסתגלנו למיומנות החדשה הזו, למדנו שאחותי יודעת ומסוגלת לומר לי לא כשאי אפשר מסיבותיהם שלהם. למדתי לקבל את הלא הזה גם אם המצב היה הפוך אני הייתי אומרת כן. כי אחותי היא לא אני. ולמדתי שאני מסוגלת לתת חזרה עזרה ואחותי מסוגלת לבקש אותה! (כן חוסר היכולת לקבל עזרה הוא אכן משפחתי.
עם הזמן והאימון מול אחותי וגיסי, למדתי לנסות לבקש ולקבל עזרה גם מאנשים אחרים, עם הזוגי המופלא שלי היה תהליך כזה כמובן. והוא תמיד נאות כמה שהוא רק יכול פיזית לעזור לי ולאחותי.
החלק הכי קשה עבורי, הוא לבקש עזרה מאנשים אחרים, מחברים בעיקר.
אני אישה כזו שתמיד תרוץ ותעזור ותעשה, תנחם ותתמוך. בכנות עושה לי טוב להיות כזו. אני אף פעם לא מצפה לקבל חזרה ובהקשר ישיר אני גם מודה שאני כמעט לא מבקשת.
אבל החברים שלי כאנשים המופלאים שהם, בדרך כלל יציעו אם הם רק ידעו שצריך.
עם השנים למדתי להרים קול קורא כשאני ממש צריכה בפייסבוק ולתת למי שיכול להציע את עצמו.
וזה תמיד מפתיע אותי כמה הענות יש.
אבל מה שעורר את כל הפקה פקה הזה, היא חברה חדשה שנכנסה לחיי לאחרונה.
ומי קופצת להציע עזרה בכל דבר קטן, גם כשאני רק רוצה לארח אותה כדי לתת לה קצת שקט.
או לתת לה הפוגה מהשעמום שלה או כל דבר אחר שמפריע לה.
ויש לה יכולת מדהימה לעזור לי בדברים הכי קטנים, אפילו ליזום את הלעשות ביחד.
בצורה מדהימה שמקלה עלי לקבל ממנה עזרה.
וזה מדהים אותי ונעים בצורה קסומה.
אז רציתי להכיר בזה, לכתוב את זה כדי שלא אשכח.
ולומר לה תודה ענקית!
ולומר לה שאני ממש שמחה שהכרנו!
אז תודה ענקית לך (מקווה שאת יודעת מי את)
ובאמת שאני ממש שמחה שהפכנו חברות.
תמיד יהיה לך הזמנה פתוחה אלי!
וכוס קפה או מים ;)
זה לכח הרבה יותר מידי זמן אבל יש מיטה חדשה עומדת ויציבה.
והיא חמימה ונעימה.
עכשיו אפשר לישון
ב6:05 אחת/ד החתולים/ות הקיאו לי על השמיכה והעיר/ה אותנו כמובן.
ב7:00 קפץ החתול הכי גדול שלנו על פינה של המיטה והיא קרסה סופית.
מה אתן/ם מהמרות/ים שתהיה הצרה השלישית?
מזל שקנינו כבר מיטת איקאה חדשה!
עכשיו רק למצוא זמן וכפיות לפרק את הישנה השבורה, להעיף אותה החוצה.
ולהרכיב את החדשה במקומה...
אחלו לנו בהצלחה...
בינתיים אחותי וגיסי התנדבו לעזור (כי הם המשפחה הכי נפלאה בעולם!)
הזוגי תקוע בעבודה עד מאוחר היום.
ואני שמתי מברגות בטעינה והכנתי מברגים ופטיש!
הג'יג סור בהיכון גם!
מצד אחד, אני בזמן האחרון כל כך משתוקקת לצעצוע מתוק וחמוד.
כזו עם קימורים ורכות נשית וישבני ברזל.
לפרוק עליה את כל מה שהצתבר ב5 שנים האחרונות בלי.
בלי צעצוע לשחק בו.
רוצה לשמוע אותה גונחת ונאנחת, אנקות של עונג וכאב מתערבבות בסימפוניה מושלמת.
רוצה לנער את האבק מהשוטים.
ולראות כמה כוח נישאר לי במותניים.
ומצד שני,בא לי שהוא ילטף לי את הפנים.
אבל עוד לא הצלחתי לבקש את זה.
מההכי סוטה להכי ונילי.
ואני, אני בכלל שונאת ידיים ליד הפנים שלי.
פעם כמעט זרקתי מישהו מהחלון בגלל זה.
בקשה מעניינת מאחיין שלי לפרויקט לימודי שלו, הפכה לתהליך מעניין של הגדרה עצמית וחפירה עצמית בהיסטוריה שלי. עם כל הצרות והבלגן, הספקתי לא מעט בחיי הלא מאוד ארוכים בינתיים.
אני מוצאת שלאורך השנים אני אספתי לי, רשימה של הגדרות שעוזרות לי לנסח טוב יותר מי אני וכיצד אני רואה את העולם.
אני ביסקסואלית/פאן סקסואלית: אני נמשכת לאנשים לאורך כל הספקטרום המגדרי, מגברים ועד נשים. אינני מגבילה את עצמי למגדרים ספציפיים ולאורך השנים היו לי פרטנרים/יות מכל רחבי הספקטרום
אני פוליאמורית (פולי=הרבה אמורה=אהבה/מאהבים/ות): אינני מאמינה במונוגמיה ומנהלת כיום מערכת יחסים פוליאמורית היררכית, כלומר, יש לי מערכת יחסים עיקרית, שהינה מערכת יחסים שבאה לפני מערכות אחרות, היא כוללת כלכלת בית משותפת ומגורים משותפים, היא עם גבר סיסג'נדר ביסקסואל. ואנו מתכננים להתחתן בחתונה אזרחית כשיהיה לנו הכסף. כרגע אין לי מערכות יחסים משניות קבועות אך זו אופציה קימת ופתוחה.
אל הורית: אל הוריים הינם אנשים שאינם מעוניינים בילדים משלהם או מכל סוג. אני מגדירה את עצמי ככזו מגיל צעיר מאוד. וכך גם בן זוגי הראשי. אין לנו שום כוונה לגדל ילדים אנושים.
אך אנו סוג של מתיחסים לעצמנו כהורים של החתולים שלנו בבית.
חסרת דת: אינני משיכת את עצמי לאף דת קיימת או לא קיימת. אנני מאמינה באף תורה של דתות ומנסה להימנע כמה שאפשר מחגיגת חגים דתיים.
נכה במשרה מלאה: אני סובלת ממכלול לא קטן של מחלות שבן השאר גורמות לכאבים כרונים קשים במיוחד שיכולים ממש לשתק אותי מפעילות לימים רבים. כמו גם כאבים קבועים שאינם נעלמים, שפוגעים ביכולת שלי לתפקד ביום יום.
אני נכה שקופה, היות ולא רואים עלי את הנכות שלי בגלל שאלו מחלות שלא משאירות סימנים חיצוניים.
ניסיון תעסוקתי:
כיום אינני עובדת, אני עסוקה בניהול המחלות שלי (אני נכה מוכרת על ידי ביטוח לאומי ומקבלת קיצבה) אני עסוקה בניהול תהליך של שיקום פיזי, תעסוקתי ולימודי.
2017 חברת פתחלון – מנהלת אדמיניסטרטיבית, יצירה של בסיס ממוחשב לכל הניהול של החברה ותחזוק שלו לאורך הזמן.
2011 חברת DSNR – נציגת מכירות בשפה האנגלית בלבד. מכרתי ללקוחות מחול.
2010 חברת בזק – נציגת שירות ומכירה במוקד 199 של החברה.
2007 – 2009 חברת סמייל 012 – התחלתי כנציגת שירות, קודמתי לנציגת שימור לקוחות במהלך התפקיד הרמתי מערך שימור למוצר חדש בחברה והטמעתי אותו בצוות המלא. לאחר מכן קודמתי לתפקיד מנהלת תיקי פניות הציבור.
ניסיון התנדבותי:
2008-2012 – התנדבתי כסייעת לווטרינר במרפאת כל חיי
2002-2005 – התנדבתי כסייעת בשיעורי רכיבה טיפולית עם מבוגרים וילדים בעלי נכויות. העבודה הייתה בעברית ובאנגלית לסירוגין.
2002 – התנדבתי בניהול חוג הרכיבה בפנימייה בה למדתי. במסגרת התפקיד תיאמתי בין מדריכים לחניכים ובין הנהלת החווה להנהלת הפנימיה כמו כן מעקב אחר נוכחות וניהול החניכים.
התחביבים שלי:
אומנות- אני יוצרת אומנות, ציורים, פסלים, צביעת מיניאטורות ודגמים של דברים. אני אוהבת לבנות דגמים של דברים, אירגוניות לכל מני דברים. ובכללי עושה כל מה שאני רק יכולה עם הידיים והדמיון. לינק לאלבום עבודות שלי
אני אוספת כלי יצירה ועבודה- יש לי אוסף של כלי פיסול, מדיות לציור, מדיות לפיסול, כלי ציור, כלי עבודה חשמליים למנהם.
אני מנהלת 3 קבוצות בפייסבוק: אמנע מפרוט כדי לחסוך לעצמי אווטינג עצמי כזה.
אני מאוד אוהבת לבשל ולאפות, כל מה שקשור למטבח בכללי או בכלל. נהנית גם פה לאסוף גאג'טים וכלי בישול מכל הגוונים והסוגים.
כתיבה, אני נהנת לכתוב בעיקר למגירה, שירים סיפורים וכל מני מאמרים וכו.
לפעמים (יותר נכון, לעיתים נדירות משתפת בבלוג שלי: חוקי הג'ונגל.
אופנה, איפור, טיפוח, שיער וציפורניים: בתוך עולם היצירה אני גם נהנת ואוהבת מאוד את עולם האופנה, נהנת מלהרכיב לעצמי תלבושות יפות, להתאפר זו אומנות בפני עצמה בשבילי, לצור תסרוקות בשיער לי, לחברות ומשפחה. ובמשך כמה שנים גם עבדתי כטכנאית ציפורנים וכיום זה נשאר רק בגדר תחביב. אני אוספת בעיקר לקים ואיפור. כמו גם אביזרים לתסרוקות בשיער. פחות אוספת מוצרי טיפוח כי אני מעדיפה לדווק בשגרה קבועה.
חתולים: אני מגדלת 4 חתולים בביתי עם בן זוגי ובנוסף אנו מטפחים פינת האכלה לחתולי רחוב בחצר ביתנו. זו אהבה שלנו וגם תחביב (לא זול כלל) אנו מקפידים על מים ואוכל קבועים ובחורף מקומות מסתור מוגנים וחמימים לשינה. וגם דאגנו לעקר את רוב החתולים בעזרת העירייה.
במיוחד כשיש בבית בן זוג שכל כך מותאם אלי, כל כך מפרגן וטוב.
כשהסקס מפוצץ את המוח והכוס.
כשבאמת כל כך טוב ביחד.
זה לא שכל הטוב שיש לי כבר מונע ממני לרצות עוד. ממש לא!
אני פולי כי כך אני בנויה. כי כך תמיד היה לי נכון לחיות ולהיות. וכך טוב לי בתוך עצמי.
אבל כשהכל כל כך טוב ובכנות זה לא שחסרים קשיים, גם הם שם. אבל הם נורמלים וקל להתמודד איתם ביחד.
אבל כשכל כך טוב, אני נהיית כל כך מפונקת, כל כך לא מתפשרת.
כל כך יודעת למקד ולצמצם את מה שאני רוצה וחסר לי ולא מוכנה להתפשר.
מוכנה להיות בלי מאשר להיות עם מישהי שלא באמת מתאימה לי.
זה עבד לי עם הזוגי, העדפתי כבר להיות לבד מאשר להתפשר ואז השלמות שזה הוא הגיע לי.
ועכשיו, עכשיו אני רוצה אישה, כי בכנות, שם נשארו לי פנטזיות. כי עם נשים מרגיש לי שהכל יהיה חדש ומפתיעה.
כי עם נשים תמיד היה לי קשה יותר ועכשיו אני רוצה לאתגר את עצמי לזה.
אז כן, להיות פולי,זה לעשות ג'אגלינג נפשי.
לדאוג לנפשות של כמה אנשים שיקרים לי במקביל וגם לעצמי.
אבל עם כל הקשיים זה מה שמטיס אותי לגבהים של אושר.
אז אני סבלנית.
בסוף אמצא לעצמי את האישה, נשים, הנכונות לי לעכשיו.
והזוגי, הוא פה שומר ותומך ומפרגן.כמו שבחיים לא חשבתי שאפשר שמישהו יפרגן לי. אפילו לא אני לעצמי.
והלב שלי כל כך מתפוצץ מאהבה לזוגי שלי, שאני צריכה עוד מישהי לשפוך עליה אהבה. כי יש בי כל כך הרבה ממנה.
ואני כבר אחרי הקפה,
התרופות,
פריקה וטעינה של המדיח,
קיפול כביסה וסידור למקום
הכנסה של עוד מכונה
הכנה של מקום למשלוח של איקאה
ועכשיו,
רואה מחדש איך לאלף דרקון
במצב צבירה של catparalysis
נירוונה...
למרות שלא ישנתי כל הלילה
אחרי כמה שבועות של ג'יפה הרגשה פיזית וגם נפשית.
ויום של שיפור ענק בשתיהן.
שנחגג בשיא הבורגנות האמחית.
בשופינג באיקאה סייל.
לא נרדמת והמחשבות טסות על 200 קמ"ש.
פתאום מבינה כמה מפחיד אותי כמות האושר שהוא הכניס לחיי וכמה מנחמת אותי אותה כמות.
כי באמת ובתמים, אני פשוט לא מפחדת שילך.
כן המחשבה על כמות האושר שתלויה בו ספציפית, השונוי הענקי שהכניס לחיי.
והעובדה שהנוכחות שלו עשתה שינוי ענקי ושל 180 מעלות בנקודת ההסתכלות שלי על החיים ובמשקפיים הדיכאוניים שאני רואה דרכם את העולם. מפחידה אותי לאן שיעור.
כן הדברים האלו שתלויים באדם חיצוני שעלול ממליון סיבות שאין לי שליטה עליהן להעלם מחיי, מפחידה פחד נוראי.
אבל באותה נשימה יש הבנה שהוא הפך לקבוע בחיי. ואין לו שום כוונות יום אחד לקום וללכת. כי כמוני הוא מאמין שאני הטובה ביותר עבורו בעולם.
וכל מה שהכניס לחיי הכנסתי גם אני לחיו.
ועל זה,אני לא אוותר לעולם.
לדעת שיש לי הזכות לתת כזה דבר לאדם אחר ולקבל בחזרה.
מגגלת את הקראש מהתיכון.
זה שאחיו הגדול החתיך והנחמד יותר ניסה קצת להתחיל איתי פעם והיום אנחנו חברים בפייס....
מסתבר שהקראש בכלא....
העצוב שזה כל כך צפוי
עצוב לי עליו, באמת עצוב לי.
