RESTART

הסתפרתי וצבעתי אתמול.

לבד. 

כי נמאס לי מאיך שהשיער שלי היה נראה.

ובכנות?

אני אוהבת את התוצאה😊

ובלי קשר לשיער,

מאחלת לכולם יום מוצלח ויפה💜

התחילה במלא צ׳ייסרים ונגמרה בהליכה של 38 דקות סך הכל (עם עצירות לנשום) מהבר לבית.

אני לא מאמינה שהצלחתי לקום לעבודה אחרי זה.

בוקר טוב

בתמונה, השמלה מאתמול..

והפעם בפינת מה לעזאזל עבר עליי הלילה:

תמהיל של אמת ובדיה.

לא הבנתי באיזה קטע אני חווה מחדש דברים שקרו לי ועוד עם תוספת של שיט הזוי שלא קרה מעולם.

והכל מפחיד ומעיק ומוזר.

זמן להתאפס עם אספרסו ושאכטה.

יום קסום

תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך.

סיכת פרפר קשורה בשערך.

תהיי קטנה מאומה לא יברח לך.

אני אהיה גדולה גם בשבילך...

זה לא נהיה קל יותר.

הכאב הוא אותו הכאב.

אובדן הוא אובדן.

ואת יושבת שם על ענן

עם הסבתא שלא זכתה להכיר אותך

ואני יכולה להישבע שאת מחייכת

אולי בחרת להתבגר

אולי בחרת להישאר קטנטונת.

השנה רק הדלקתי לך נר.

השנה יש לך תפקיד כל כך חשוב.

תראי להם את הדרך..

שלא יפחדו.

שלא יהיו עצובים.

תשמרי עליהם עד שגם אנחנו נגיע.

הייתי רוצה לחשוב, שאת מסדרת להם את הכריות על הכיסאות.

י.ז.ב

עליתי עוד במשקל...

לא הרבה אבל מורגש.

החסרון העיקרי הוא שהרבה מהבגדים שלי לא עולים עליי.

היתרונות הם:

התחדשתי במלתחה חדשה

התחת שלי גדל

והחזה שלי מתמלא בקצב.

איזה כיף.

ובאורח פלא

אני עדיין מרגישה סקסית😜

פעם לא אהבתי ללבוש לבן.

אולי זה בא עם הגיל....

בכל מקרה מרגישה היום יפה.

ימים שכאלה..

קשוחים לי נפשית. 

זה חודש קשה ותאריכים מתקרבים.

אני מוקפת באנשים והם עוזרים.

אבל זה לא תמיד מצליח.

היהודים תמיד היו קצת נחמה..

נשאלה השאלה בפורום 'איך לפנות בצורה נכונה' 

וזו התשובה החביבה עליי

לקורונה.

מותשת, בלי אוויר, בוכה המון.

רבאק.

כל כך לא מתאים עכשיו.

מתה לכתוב ואין לי מילים..

מתה לצייר ואין מוזה.

שייגמר כבר.

לחזור לעצמי לאט לאט.

פחות סיוטים בלילות.

יותר חשק לאכול.

יותר חשק לבשל.

יותר חשק באופן כללי.

פחות בוכה.

פחות מותשת.

דברים מתחילים להסתדר.