לפעמים עם עצמי כשאני

שלשום זה קרה

העלנו את ההצגה/מחזה (איך מבדילים בעצם?) היה מרגש וטוב.

הקהל צחקו מלא, השתתקו בקטעים הנכונים, בכו קצת. בסוף מחאו כפיים ובאו לחבק בהתרגשות. היה לי נעים לקבל את היחס ולראות נשים עם דמעות בעיניים באות להרים. הייתה לי מרגשת תחושת האחדות הנעימה שחוויתי לרגע עם המשתתפות האחרות.

אני מקווה שנעלה את זה שוב לעיניי עוד צוותים רפואיים במקומות שונים.

הייתי רוצה שיהיה פתוח גם לקהל הרחב ולהזמין אנשים חשובים בחיים שלי אבל לא נראה לי שהמשתתפות האחרות יסכימו.

 רק אנשי מקצוע, בסדר.