שדה פרחים

מחשבות על חיבור כזה, דרך הבפנים, דרך האיברים הפנימיים, בין שני אנשים

הרצון הזה לאחדות ולחיבור הכי עמוק וטוטאלי

אני יכולה להבין את החיבור הזה בין גבר לאישה, את הרצון להתמלא בזרע

ואני חושבת על איך אפשר לעשות את זה בין שתי נשים, בלי שיש זין וזרע

גם בלי קשר לאיברי מין אני חושבת על זה

על להתחבר דרך האיברים הפנימיים

כמחשבה אמנותית וכמחשבה על חיבור בין שני בני אדם

אולי יש לכם מחשבות בנושא?

מה הדרכים הכי עמוקות לחיבור גופני ורוחני בין שני אנשים?

עולה לי לירוק בתוך הפה, להשתין בתוך הפה. עולה לי לדמם עבור האדם האחר, לתת לה לחתוך אותך או לנשוך אותך עד זוב דם.

זה פשוט תמיד עניין, לא? אהבה

להביע אהבה, להביא אהבה, להיות ככה חשופה ולאהוב מאד, זה תמיד עניין. בטח כשהצד השני לא באותו המקום באותו הזמן. היא לא הייתה באותו המקום? היא הייתה תוך כדי יום שלם של טיסות, מי יודעת בכלל. ואולי לא צריך להתייחס לאיפה היא הייתה או לא אלא לאיך אני בתחושות שלי.

איך אני? כשאני אוהבת ומרגישה שהצד השני לא מביע חזרה בדיוק כמוני ובאותה עצימות אני נסגרת. אני נכנסת למקום מעניש, אני רוצה להעניש. הופ הנה שוב מחשבה על טינדר. כבר הגענו לזה שאני נכנסת לטינדר כשאני מרגישה חסרת ביטחון.

הנה אמרתי לה תגידי לי אם את צריכה ספייס ממני עכשיו. זאת מלכודת? אני לא יודעת. אני מרגישה שכבר זמן אני לא פועלת בצורה מודעת. מה זה לפעול בצורה מודעת? לא להיסחף רק אחרי האינסטינקטים? אני לא יודעת.

אני עייפה. היה יום ארוך. חשבתי שאבשל משהו למחר אבל למי יש פאקינג כוח. תכף יש לי פגישה עם הפסיכולוגית, זאת תהיה הזדמנות טובה לדבר על דברים. איזה דברים? ואיך מדברים אחרי יום כל כך ארוך?

הנה אני שוב נכנסת למקום סגור?

אני יכולה לראות כמה קל אפשר לרכך אותי, בהרבה אהבה וחיבה ורוך

הנה היא לרגע הראתה כלפיי רוך ואני מרגישה שאני יכולה להתחיל לבכות

בעצם הלב שלי מרשמלו רך מאד ואם רק יתקרבו אליו ברוך כל הקוצים יכנסו חזרה

אני מצליחה לראות שהיא עכשיו במקום שקשה לה

וזה הגיוני

אז היא מרוחקת

אולי גם היא צריכה רק חום ואהבה

ושיהיו רכות עם הלב שלה

וככה החומות ירדו שוב

כשאקרא על מישהו שהתאבד אני לא אקנא

(מעניין אם יום אחד

אני אוכל להגיד את זה למישהי שאני סומכת עליה בלי להרגיש שאני צריכה להסתיר, ולכתוב בבלוג אנונימי במקום)

באתי איתה אתמול לנתבג, נסענו ברכבת והייתי איתה עד הביטחון, הכל עבר מהר אז גם ישבנו קצת ביחד. אחר כך התכתבנו עד שהמטוס התחיל לזוז.

צילמתי אותה אתמול מלא, קלטתי שאין לנו בכלל תמונות ביחד אז צילמתי אותה ואותנו כדי שיהיה לי. עשיתי וידיאו של שתי דקות סתם שלה תוך כדי שאנחנו מדברות.

אני מרגישה איך מיום ליום האהבה מעמיקה וההתאהבות מעמיקה.

זה מביך אותי לכתוב פה, כמה אני אוהבת אותה.

אהבה ששונה ממה שאהבתי עד היום אבל גם מגיעה מאותו המקור של האהבה בתוכי.

אני כל כך אוהבת אותה. הפרצוף שלה כל כך משמח אותי והשיחות שלנו והסקס שלנו ואיך שאנחנו מדברות על דברים לא פשוטים ואיך שהיא מרשה לעצמה להיות פגיעה איתי ואיך שאני מרשה לעצמי להיות פגיעה איתה. והפנים המתוקות שלה כשהיא יונקת ממני ואז אומרת שהיא מרגישה פגיעה. וכשהיא אמרה שהיא מרגישה שהיא לא תרצה להיות 100 אחוז דומיננטית בקשר, ואז התחלתי לנשק אותה, והיא הובכה והתביישה ואמרה מה מה וחשבתי שאני אוכל פשוט להחליק את זה פנימה בלי שתשימי לב. וכמה שאנחנו צוחקות ביחד, ומבינות אחת את השנייה, וחוות את העולם בצורה דומה, עם דפקות דומות, שגורמות לה ממש להבין אותי ולי ממש להבין אותה. וכמה אני אוהבת אותה. ומתרגשת להכיר אותה עוד ועוד ומתרגשת לחוות איתה עוד מלא חוויות וללכת איתה למלא מקומות ולהזדיין איתה ולגלות איתה בדסמ. זה מרגש אותי שהיא יותר ויותר נכנסת לבדסמ, ואתמול היא התחילה לקרוא ולחקור על זה, ונראה לי שזהו היא החליטה לחקור את זה עכשיו באמת והיא לוקחת את הדברים האלה ברצינות. וזה מרגש אותי, כי זה עולם שמעסיק אותי מאד מאד כבר יותר משנה, ומרגש אותי שהפרטנרית שלי גם נכנסת לזה וחוקרת את זה ומתעניינת. ושזה לא כי אני רוצה את זה, אולי בהתחלה זה כן היה למרות שתמיד זה קצת עניין אותה, אבל שעכשיו זה גם ממש כי זה מעניין אותה. וזה מרגש אותי. וכמה שאנחנו טובות ביחד. וצוחקות כל כך הרבה. וזה מרגיש פשוט טוב. וזה פשוט מה שקורה, זה פשוט מה שקורה, כמו שדברים חרא קורים, זה פשוט מה שקורה עכשיו. ואני אוהבת אותה כל כך.

עכשיו לא נתראה שבועיים, אנחנו כבר מתורגלות בוידיאו לצערנו או לשמחתנו.

בא לי ללכת איתה למסעדה יקרה ולהתפוצץ מאוכל טעים. בא לי להסתובב איתה ברחובות תל אביב ולהשתכר וללכת למסיבה ולהתמזמז באמצע הרחבה ושתזיין אותי ולא יהיה לנו אכפת מי רואה. בא לי לטוס איתה ובא לי לעשות איתה קמפינג ולשכב ולצפות בכוכבים ולהיכנס למים ולהתחבק עירומות ולאהוב ולאהוב. באלי להזדיין איתה באוהל ושכל החברות שלנו ישמעו. בא לי שחברות שלנו יראו אותנו עושות אהבה ושיראו כמה אנחנו אוהבות אחת את השנייה. אוף. כמה שאנחנו אוהבות אחת את השנייה. הכל פשוט כל כך חמוד.

עם כל הרצון שלי שיהיה לה באמת חלב, עלתה לי מחשבה לפני כמה ימים בזמן שינקתי ממנה.

זה נחמד, כמו ריטואל שהפך לנו, שאנחנו באמצע משהו מיני ואני אומרת, "יש לי מחשבה", והיא שואלת מה, ואני אומרת "היא קצת מוזרה", והיא אומרת אני אוהבת את המחשבות המוזרות שלך.

אז הפעם אמרתי שאפשר לנסות מתישהו שהיא תאכיל אותי עם בקבוק. והיא אמרה שאפשר לנסות. ואז היא אמרה שהיא פוחדת שאני אוהב יותר הבקבוק ופחות ארצה לינוק מהפטמה שלה.

זהו. זה היה ממש חמוד.

מקטע שהיה שלי זה הפך להיות משהו שהיא מאד מאד בעניין שלו, גם מהצד השני. זה מגניב ומרגש מאד.

טוב

איך אתם עושים את זה?

כששניכם סוויצ', איך זה עובד? ואיך זה עובד אם רוצים לייצר מערכת יחסים בדס"מית של ממש ולא רק סקס בדס"מי?

שאלה לנשים/כל מי שיצא לו להתנסות בזה - יצא לכן לעשות פעולה לייצר חלב בשדיים עבור יחסים בדסמיים? יעני שלא כחלק מהריון לידה וכו?

יצא לי לשמוע על מישהי שלקחה כדורים לייצר חלב כדי להניק את התינוק שילדה בת הזוג שלה, ותהיתי אם יש נשים שיצא להן להתנסות בזה כחלק מדינמיקה בדסמית.

תוהה על דרך הפעולה (כדורים? גירוי ידני?) ועל הסכנות שבדבר.

תודה!

לאהוב 2 חברים של הבחורה שאת יוצאת איתה, נכון?

זה בסדר שכל השאר רועשים ומעייפים?

הם עושים כל כך הרבה רעש אלוהים כל מה שבא לי זה שקט

יש לי אטמי אוזניים ישנים אני אבדוק מה קורה איצם אם הם בחיים

אומגה כן זה די עובד השבח לאל

אני חייב לקנות אטמים חדשים

איזה סיטואציה בלתי

אולי אני פשוט צריך ללכת לישון ממש פאקינג מאוחר

לא מאמינה שזו השעה ועדיין לא בילינו לבד יחד

יאללה כוסעומו תזדיינו מפה אני רוצה להיות איתה

נראה לי שצריך שכבר נמסד את זה כבנות זוג, לא?

כאילו זה די מה שקורה ויאללה

בחורה שאני יוצאת איתה זה ארוך מדי, הבת זוג שלי

איזו מילה מטרגרת 

הבת זוג האחרונה שלי והבת זוג האחרונה שלה הן אותה אישה

זוועות עולם

היצר

בא לי שכולם יסתמו וילכו תודה רבה

כתבתי פה דברים והם נמחקו

נראה לי לא בכדי

בשורה התחתונה אני מפחדת

אני לא בטוחה ממה אני מפחדת

הקלישאות הרגילות?

להתקרב למישהי? לתת למישהי להתקרב אלי? בגלל זה אני בהתקרבות התרחקות התקרבות התרחקות הזה?

כי אני מפחדת?

יש בי קולות שעולים שיותר קל לבד, פחות מלחיץ, פחות מסובך, פחות סיכוי לפגוע

תמיד זה הולך ללפגוע, כמעט תמיד

יש בזה משהו שמרגיש אציל יותר מלפחד להיפגע, אני, אני לא פוחדת על עצמי, אני פוחדת על אחרים

אולי עדיף לדאוג לעצמי לא?

כל הזמן לחשוב עליה, איך היא מרגישה, איך אני גורמת לה להרגיש, ומתוך זה לכייל את המערך הרגשי שלי

מעייף, מעייף מאד

היא אמרה לי אתמול שהיא מאד רצינית לגביי

אמרתי לה שאני פוחדת כל פעם שהיא מתרחקת, גם כי היא סיפרה לי כמה היא הייתה מתרחקת תמיד מכולן, ואמרתי לה שאני פוחדת, והיא אמרה, אני הולכת להגיד משהו שיישמע אולי אינטנסיבי, אבל אני מאד רצינית לגבייך

וזה היה מרגיע וגם מלחיץ, זה הכניס אותי למקום שלא ידע איך להגיב, פחד לפגוע, פחד שאני לא באותו מקום ושאני לא יכולה להגיד לה אותו דבר

מאיפה כל זה הגיע לפתע?

אני לא רוצה לעורר את זה שוב בעוצמת הזאת בכך שאכנס לזה, זאת סכנת הלופ 

אני ממש עייפה

חזרתי ללמוד אתמול ועכשיו בדרך ללימודים

אנחנו לא מצליחות ללכת לישון נורמלי

אני לא רוצה להיכנס ללופים

אבל אולי זה גם חלק מזה, ההתנגדות ללופ

להזכיר לעצמי שאני איתי?

איך אני נמצאת איתי בלי להתנתק מהסביבה? איך להיות איתי בלב רך?

אולי אני צריכה כמו צב רגע להיכנס פנימה ולהיות עם עצמי ואז אוכל גם לצאת החוצה

בעיקר להיות עם הפחד אולי?

יכול להיות שלהיות איתי אומר להיות עם איך שאני מרגישה?

להיות עם הפחד, שזו התחושה שיש עכשיו (למרות שנראה לי יש עוד כל מיני לפרקים, תסכול, כעס, ניתוק)

ולהסכים לא לדעת, לא לדעת מה לעשות

להסכים לא לקחת אחריות עליה ולהיות בעצמי, בתחושות שלי, בצרכים שלי, במה שאני זקוקה לו

אבל עכשיו אני רוצה לכתוב על זה

ששברתי את הראש מה לקנות לה ליומולדת

ובסוף הבנתי בדיוק מה

תליון של סמל שהרגיש לי שהיא תתחבר אינטואיטיבית

ואז היא הזכירה את הסמל הזה היום בטקס שהיא עשתה

וזהו זה

לא יכולתי לספר לה, אספר לה ביומולדת 

כלומר כשהתליון שהזמנתי יגיע כי זה קצת באיחור

אבל בטח היא תאהב את צירוף המקרים

מתוקה