במבי חושבת בקול רם.

בעוד הכרישה מיטגנת לה בשביל הקציצות טופו (מתכון פגז! מומלץ מאוד! תכתבו לי ואשלח לכן), אני מקבלת מהצעצוע, אחרי שהרבה זמן לא שלח - סרטון. 

הוא עומד עירום, רואים מהירכיים עד הצוואר, טורסו ומפשעה, כמו בובת דיגום. אני רואה את הצל שהפנים שלו מטילות על הקיר מאחוריו ושומעת את הנשימות שלו שמתגברות ככל שהסרטון מתקדם. 

הוא משפשף את הזין. 

הקצב מדוד, עקבי, מדי פעם עוצר וחופן את הביצים, מתנשם, אוסף את עצמו וממשיך. 

אני מערבבת את הכרישה ובוהה בגוף שלו. הוא לא צעיר אבל הוא נראה מצויין. לא לגילו אפילו, פשוט נראה טוב. יש לו גוף שאני אוהבת על גברים. בחורים צעירים זה סיפור אחר אבל לגברים צריך להיות גוף של גברים לטעמי. עם שיער. אני אוהבת שיער על החזה לגברים. בעיקר אני אוהבת למרוח אותו בשפיך שלהם ולבקש מהם לא להתקלח. זה נחמד ומשעשע. 

אני מורידה את הכרישה מהאש וחושבת לעצמי שאולי אספיק להכנס לשנצ קצר ואוכל לאונן לי בכיף יחד איתו כשהוא כותב לי 

תודה שביקשת את זה. 

אשתפר בהמשך. 

מה מרטיב אותי, אתן שואלות?

רפרנסים מעולם האמנות

שימוש באותיות אית״ן

היכולת לנהל שיחה שלא על מין (על כל נגזרותיו) 

מישהו שעושה לי כלים

מישהו שיודע לתפעל נכון חורים ודגדגן במבט מושפל. 

לאו דווקא בסדר הזה. 

*עורכת*

תודה למגיב הראשון שהזכיר לי להוסיף - אין לי שום עניין לקבל הצעות או לשמוע כמה אתם טובים עם הלשון/אצבעות/זין שלכם. 

לא מעניין אותי. 

פוסט זה נועד לפריקה ולא לחיפוש. 

תחסכו ממני ומכם את אי הנעימות. 

אני נוסעת לי באוטו, כוורת בפלייליסט והילדות מנמנמות לידי והמוח שלי נודד לאיך שהוא היה משכיב אותי על הצד ומקפל אותי לתנוחת עובר ואני הייתי מרימה את הרגל העליונה והוא היה מחליק פנימה, היד התחתונה שלו מתחת לצוואר שלי, מחבקת את הציצי והיד העליונה מוחצת את הראש שלי לתוך המזרון והוא היה מזיין אותי חזק ובקצב אחיד עד שכמעט בסוף, כמה דקות אחרי שאני התפוצצתי כבר בפעם הלא יודעת כמה וכמה רגעים לפני שהוא היה מתפוצץ ואז הוא היה מגביר את הקצב ודוחף את הראש שלי עוד יותר לתוך המזרון ואת הזין שלו עוד יותר עמוק ואני הייתי כבר במצב נוזלי מתקדם עד שהיה רועד כולו וצורח לי באוזן פאק פאק פאק ונושך לי את הכתף ואני הייתי לפעמים אפילו רועדת יחד איתו עד אובדן הכרה כמעט. 

אולי זו בכלל אני שנשכבתי על הצד והצמדתי את התחת שלי לזין שלו, מתחככת בו עד שהיה נעמד ומרימה את הפיג׳מה ומשחילה את הזין שלו בין הרגליים שלי שכבר היו רטובות מרוב שהייתי נוזלת על עצמי ואז הוא היה מזיין אותי. 

מי זוכרת בכלל. 

עכשיו אני בכלל באוטו, נוהגת במונוטוניות על כביש שש וחושבת שאתמול לראשונה הצלחתי להרגיש את הגוש הגדול שנמצא בצד שמאל למעלה. פעם הייתה שם היד שלו. היום יש גוש בפנים. 

אני לא טובה בלהיות שולטת. 

אני יותר מידי חושבת על הכל ואיך הוא מרגיש ואם הוא באמת רוצה אותי או רק את השליטה ואם אני לא מכאיבה לו מידי ואם אני מכאיבה מספיק ואם אני לוחצת עליו לעשות משהו שהוא לא רוצה והוא רק רוצה לרצות אותי ולא נהנה בכלל ואם הוא בכלל נמשך אלי ואם זה בכלל רלוונטי אם הוא נמשך אלי ואם אני רוצה משהו מעבר או שאני רק צריכה את תחושת השליטה. 

אז כששואלים אותי על מה אני חושבת כשאני גומרת, אני לא חושבת על כלום. כלום. פשוט כלום ושום דבר. כי אם אתחיל לחשוב על דברים, סביר להניח שזה יגמר בלקום ולהכין אוכל למישהו שבכלל רוצה שאני ארביץ לו. 

הזדיינו כמה פעמים למרות שלא נמשכתי אליו בכלל. היה לו זין יחסית קטן ועקום ובקושי הרגשתי אותו כשהוא היה בפנים.  והוא גם עשה כזה פרצוף מתאמץ כשהוא היה מזיין אותי שדחה אותי ממש. אבל הוא היה קרוב וזמין אז הזדיינתי איתו. באיזשהו שלב הזדיינו רק בדוגי, שלא אצטרך לראות את הפרצוף שלו. אמרתי לפסיכולוגית שלי שאני נמשכת אליו רק כשאני לא רואה אותו. היא אמרה לי לא לבלבל בין עוררות מינית למשיכה. היא צדקה, כמובן. זו לא הייתה מערכת יחסים או משהו כזה, זו הייתה תועלת הדדית של סיפוק, כי הוא העריץ את הציצי שלי ואני הערצתי את הלשון שלו חופרת במקצבים שונים בתוך הכוס שלי. זה לא נמשך הרבה זמן אבל לקח לי כמה חודשים להתנקות מהתחושה שהייתה לי כשהוא נגע בי. 

מפה לשם, התשובה לביופסיה צריכה להגיע בימים הקרובים ואני רק תוהה אם הוא הרגיש את הגושים בציצי שמאל כשמחצתי לו את הפנים בין הציצים שלי. 

אוקיי, אפשר להירגע, אני עדיין מאוד מאוד מאוד נהנית מסקס. 

#שבירת_צום

#תודה_לאל_על_האקס

#זו_ממש_לא_הזמנה

#איןליכוחלאףאחדאלתדברואיתי

דברים שבא לי, בסדר אקראי לחלוטין:

לאכול שלוש קערות קורנפלקס צהוב עם חלב סויה ברצף בלי שתכאב הבטן אחרי.

שהתחושה של אחרי מקלחת תישאר תמיד.

שמישהו ילטף לי בעדינות את הפטמות הכואבות בלי לצפות שמשהו יתקדם משם.

לישון בלי לשים שעון.

לזכות בלוטו. לא צריכה את הסכומים העצומים, גם 5-10 מיליון יספיקו (;

להיות לבד בחו״ל, לשבת על ספסל עם כוס קפה ולבהות. 

לצאת להופעה ממש ממש טובה. 

שהבטרייה באוזניה הימנית שלי תחזיק יותר מרבע שעה. 

שהכלב ירגע. 

שכל ערב יגיעו ידיים עלומות ויעסו לי את כפות הרגליים בלי להחליף איתי מילה. 

לאכול שוקולד טוב כזה שהוא נמס ורך וקרמי ומתוק בפנים וקשיח וקראנצ׳י ומריר מבחוץ. 

להפסיק להרגיש ככה. 

מזה 

לזה

תוך פחות מ12 שעות. 

מי שיודעת, יודעת. 

אחרי שלושה לילות מסוייטים שבהן ישנה לידי ילדה קודחת מחום, אני חוזרת לאימונים שלי. 

מדהימה אותי כל פעם הקלות היחסית שבה אני גומרת לבד לעומת דרך החתחתים המפותלת והכמעט בלתי אפשרית שאני עוברת כדי לגמור עם מישהו, על ידי מישהו. 

ראיתי קטע סטנדאפ של מישהי שאומרת שהסיבה שהיא רוצה להיות גבר זה כדי לגמור בקלות, לגמור בטעות, לשפשף פה ושם קצת והופ, גמרת. יש בזה משהו, בקלות הזו, שהיא כל כך מפתה, כל כך מעוררת קינאה לפעמים. 

אבל תכלס, יש משהו בלעבוד בשביל זה, הקשר וההשקעה שמושקעת בזה על ידי מישהו אחר, שהופך את האורגזמה למשהו אחר לגמרי. לגדולה יותר מסך חלקיה. עבורי לפחות. 

למרות שחוויתי אורגזמות מדהימות, מעוררות השראה אפילו, עם עצמי, לחנוק מישהו, להיצמד אליו עד שנשארים בו סימנים ברגע שאת מתעלה מעל עצמך בעונג בלתי נתפס, זה סרט אחר לגמרי. 

אז כרגע האימונים הם טכניים כדי לחזור לעניינים, כדי לשחרר את ההורמונים הכל כך נחוצים למצב רוח שלי. דיברתי עם הפסיכולוגית שלי היום על זה שיש בלוז מסויים וניסינו לחשוב מה עוד יכול להוביל אליו בנוסף לדעיכה ההורמונלית. יש כל מיני דברים אבל זה באמת לא משנה. 

האימונים ימשכו עד שיתפוצץ לי המוח בעצמי או עד שיהיה לי חשק לערב בזה מישהו אחר. כרגע, אומרת תודה שהמיטה שלי חזרה לרשותי בלבד. 

אין ספק שגם פדיקור עוזר למצב רוח. 

בטיולים שלי עם כלב, אני שומעת פודקאסט ממש מעניין על הביולוגיה של הרגשות (של ד״ר ליאת יקיר - מומלץ!) ושם היא מספרת באחד הפרקים על כך שאורגזמות עוזרות להוריד רמות סטרס. זה משהו שידעתי אבל זה היה נחמד להיזכר. 

לקחתי על עצמי משימה ואני מנסה ליישם את התורה הזו ולגמור כמה שיותר כדי להוריד רמת הסטרס הבאמת לא הגיונית שיש לי בחיים. 

עכשיו רק צריך שאני אתחיל שוב ליהנות מזה. כי בינתיים זה טכני וטכני זה נחמד אבל זה לא אלוהים אדירים מה זה היה אני לא מרגישה את הרגליים נהיה לי כאב ראש וחלושס בכל הגוף כואב לי הגרון מרוב צרחות אני חושבת שמתתי וקמתי לתחייה וזה מה שאני באמת רוצה. 

בקיצור, במקביל לקביעת תור לרופאת משפחה שלי לבדוק פרופיל הורמונלי, אני ממשיכה להתאמן. 

בהצלחה לי.