ללמוד כל יום ולא לדעת דבר

כשיודעים מה (בדיוק) הלב זקוק, הגוף נפתח לרווחה.

לכל אחד יש מפתח.🔑
מפתח שהוא מחזיק קרוב קרוב ללב שלו.
מפתח שהוא לא נותן לאף אחד.
המפתח הזה כל כך חשוב שאף אחד לא מוכן לתת לאחר בקלות.
המפתח הזה הוא המפתח לאוצר הכי חשוב לאדם. הלב שלו.

פגשתי הרבה אנשים בחיי.
אנשים שפשוט "ביקשתי" מהם את המפתח שלהם והרבה פעמים גיליתי שאנשים מוכנים לתת לי את המפתח שלהם, "בחינם".
בכל פעם שקיבלתי מפתח כזה החלטתי מתי, איך ולאיזה מטרה להשתמש בו.
גיליתי, לא פעם, שצריך עוד מפתחות להגיע ולפתוח דלתות מסויימות.
לחלק מהאנשים יש מפתח אחד, לאחרים כמה מפתחות אבל תמיד הם נותנים אותם בלי להתאמץ.
לכל אחד יש צירוף ייחודי ומיוחד לו. שרק הצירוף הספציפי שלו מאפשר פתיחת הדלת אל הלב.

בחרת (ובוחרת) להיות איתי ולא עם אחר.
בחרת (ובוחרת) להקשיב לי ולא להתעלם.
בחרת (ובוחרת) להעניק לי חום והמון אהבה יותר מאחרים.
בחרת (ובוחרת) לבוא במיוחד לבקרים מיוחדים שלנו.
בחרת (ובוחרת) לאכול איתי צהריים.
בחרת (ובוחרת) לבוא איתי לאימון בוקר ולא להתחמם ברכב.
בחרת (ובוחרת) ללמד אותי מלא דברים כשאת בכלל לא מודעת.
בחרת (ובוחרת) לתת לי את המשאב הכי יקר בטבע, את הזמן שלך/שלנו.
בחרת (ובוחרת) לשוחח איתי ולא לישון.
בחרת (ובוחרת) לשלם עלי כשיכלת לנצל את טוב ליבי.
בחרת (ובוחרת) לדאוג לי כאשר יכלת להתעלם ולהמשיך בשלך.
בחרת (ובוחרת) להזכיר לי כמה אני טוב מבלי להקטין אף אחד אחר.
בחרת (ובוחרת) לזרום איתי בכל שטות למרות שזה גורם לך לקושי ולעינוי.
בחרת (ובוחרת) בלהתמודד עם פחדים ולא לברוח.

בחרת (ובוחרת) באס ולא בקינג.

אני מודה לך ומאושר שבחרת נכון. 🐼♠️

הרבנית, שלי, את שילוב נדיר בין חברת אמת, איכות שופעת , אהבה (ענקית) , מיניות (מחשמלת) ותשוקה (שלא נגמרת).

את שילוב מדהים בין כל העולמות שמתנקזים ליישות צרופה אחת נעימה מכילה מקבלת ונותנת המון!

תודה לך הרבנית. 

הרב❤️

כבר זמן מה לא כתבתי לך. אבל אני לא עצוב.
לפחות לא כמו שהייתי רוצה.
נכון, זה לא אומר כלום.
בטח ובטח לא אומר שאני אוהב אותך פחות.
הפוך. 🙂
זה אומר שאני מתכנן, רוקח מזימות ודברים חדשים.
דברים מסעירים, דברים מפתיעים, דברים שיהיו רק שלך ושלי.
יש דברים שיפתיעו, יש דברים שפחות אבל מה שבטוח אני יודע שתמיד תעריכי את מה שאני עושה למענך ולמעננו.

אני יודע, מרגיש ומוקיר את ההערכה ואהבה שלך,אלי בכל פעם מחדש.
בכל רגע, פנוי, שיש לי אני חושב עלינו, עליך.
לי זה לא מובן מאליו שאת מעריכה אותי ואת כל הזוגיות הזאת.
ועוד לא כתבתי על ההשקעה העצומה שאת עושה למעני ולמעננו.
כל כך נעימה המחשבה הזאת שהיא מדהימה אותי כמה את אוהבת אותי.
לא תמיד קל לי להסביר כמה שאת מיוחדת עבורי. כמה הקשר הזה מעצים אותי.

אין אצלי כמויות של אהבה.
אין אצלי דרגות של אהבה.
אין אצלי יותר אהבה ואין לי פחות אהבה.

יש לי לב אחד עם המון אהבה.

הלב שלי רוצה לחבק, לנשק, לעטוף, להכאיב (בקטע מיני ומדוד), לאחוז (חזק), ללטף, לאכול (יחד), לצחוק, לבכות, להעניק, להשפריץ (שאת גומרת ואני), לזיין (חזק), לזיין לאט, לרדת וגם לעלות, לאכול, לשתות, לספר סיפורים אירוטיים, לראות סרטים כחולים, להתנשק בסימטה חשוכה, לאכול שווארמה, לאכול גלידה, לקריא ספר, לכתוב לך ברכה ליום הולדת, לעשות *מָסָז', לשתות קפה על שפת המדרכה, להבין שאנחנו בגג העולם אבל רק בקומה ראשונה.
והחשוב מכל והכי כיף לדבר בגילוי נפש, בכנות, פתיחות ובכבוד על הכל!!!

האהבה בליבי טהורה, נעימה, מכילה, מבליטה, מרימה, מיוחדת ויחודיית ובעיקר היא לב שדבוק ללב שלך.
הדבק החזק בעולם - הגעגוע אליך, לגוף שלך, לנשמה שלך.
זהו דבק יותר חזק מדבק 3 שניות זה דבק שברגע שהלב שלי פוגש את ליבך הוא נדבק בפחות משניה ולא משתחרר לעולם.

נותן לך ❤️ את כל האהבה ששוכנת בתוכי. 
האהבה שלי היא אינסופית, מיוחדת והיא רק שלך.

אני אוהב אותך הכי בעולם ויותר מכולם הרבנית שלי ❤️

הרב🔗

משמעות שכל כך חשובה.
משמעות שהרבה זמן לא הרגשתי.
משמעות של התחלה.
המילים שלי פתאום פרסו כנפיים ועפו. עפו למקום קסום ומיוחד.

תודה לך הרבנית.

אשת חיל, את. ❤️🍷

העולם הוא כמו גלידה, אחרי שטועמים את כל הסוגים בוחרים את הכמות, השילובים ובעיקר את הטעם הכי טעים. 

*כשהרבנית מקנאת*.

הרבנית מקנאת.
שפחה נשלטת כתבה לרב, והרבנית מקנאת.
קנאה שורפת כזאת, מבפנים.
למרות שהיא יודעת שהרב אוהב אותה ורק אותה.
למרות שהיא יודעת שאף אחת לא תחליף אותה.
למרות שהיא יודעת שזה סתם. לכיף הרגעי ולנעים באגו.
ועדיין, הלב שורף מבפנים.
איך הכלבה הקטנה מקבלת את תשומת הלב של הרב?
איך הוא כותב לה שהוא הגיע הביתה עוד לפני שהוא כותב לה?
איך בשנייה, מישהי לא חשובה מקבלת את תשומת הלב שהיא שלה?
וזה מכאיב.

הלב של הרבנית כואב.
ועייף.
ונסגר.
ונפתח מחדש.

הרבנית אוהבת את הרב, מאד.
הרבנית לא מוכנה לחלוק ברב, בתשומת הלב שלו או בכל דבר אחר.
הרבנית רכושנית.
אבל הרבנית יודעת, מרגישה ומבינה, שאי אפשר לכלוא פרפר.
והרב, אוי הרב…
הרב פרפר יפה. מלא גוונים וצבעים, בהירים וכהים ובעיקר עמוקים.
והוא לא מבין בכלל שהוא פרפר וכבר מזמן לא גולם...

אז הרבנית עסוקה בלמצוא שקט, בלמצוא את הדרך לכבות את השריפה שבלב.
ולשחרר.
לתת לרב לעשות כחפצו.
לאחל לרב דרך צלחה ושתמיד יזכור את הדרך הביתה. לרבנית, שיושבת על החלון ומחכה.
מחכה לרב שיבוא, ילטף את ראשה, ינשקה עמוקות ויגיד לה, חזרתי הביתה רבנית שלי.
את הלב שלי.
ואף כלבה נשלטת לא תיקח אותו ממך.

הלב (שלי) גולש מאהבה, רותח מתשוקה, ובוער מהמגע.

ושלך? 

למילים יש כח. כח עצום ומיוחד.

מילים יכולות להזיז הרים.

מילים יכולות להכאיב ויכולות לחמם את הלב.

מילים יכולות להיות מדהימות ויכולות להיות משעממות.

למילים יש משהו מיוחד.

למילים אין קוביות ואין שרירים.

למילים אין ציצי גדול ולא בטן שטוחה

למילים יש יכולת לפרוץ גבולות.

למילים יש רגש ויש אכזבה.

למילים יש משמעות ויש משמעות עצומה מעבר לכיתוב המילה.

למילים יש כח בלתי מוסבר.

למילים יש יכולת לפלח את הלב ויכולות לפוצץ אותו.

למילים יש עולם נפרד. שמעטים יכולים הבין.

למילים יש חיים נפרדים, חיים טובים ונעימים.

למילים יש דמיון וכח להפליג למרחקים.

לכל אחד יש מילים שהוא אומר לעצמו. מילים שרק הוא מבין אותן.

לאחרונה, המילים שלי מקבלות משמעות עצומה. משמעות טובה ונעימה.