יומן מלחמה

השבת לא הצלחתי לצאת

לראות את המשפחה

אני פה. בשבילנו

יש לנו עולם לתקן

אחרי המבול

היום ירדתי לשטח.

לראות לחוות את הכוחות.

עומדות בטור חיות פלדה

מדיפות ריח שמן וגריז.

נחושות ודרוכות

ובינהם אחים שלי

כל כך אהובים. כל כך מתוקים.

כל כך חיים.

עם ההוא עשיתי טירונות, 

עם האחר קורס קצינים

או סתם הצטלבו דרכינו 

והאדם ישב במכונה

בשר ופלדה

וינקמו.

ובכל הפאתוס אני רק מתפלל

שאראה אותם שוב לאחר המלחמה.

בחיים.

שמתם לב לזה?

אין אחרי החגים.

יש אחרי המלחמה.

בינתיים הכל נדחה.

ומה איתי?

אז הלכתי לישון בבסיס אחר.

סתם כי ככה יצא.

מראה גדולה במקלחת המשותפת 

ואללה - עם כל המלחמה 

עדיין נשאר ממני משהו

ועל זה אני נלחם. עם עצמי

יומיים לא כתבתי. לא נשמתי את נשמתי למילים.

והנה כמה דקות-

להיזכר. שאני זוכר. שאני רוצה לזכור.

שאני

לא מוכן להגיע ליום שבו כבר לא ארצה לזכור.

ואשכח שאני מתגעגע לאהוב.

תודה על המקום שאתם.

אוהב

ורוצה חיבוק.

שלכם מהדרום

מפציע 

לילה בשטחי כינוס.

עוד יום הגיע לשלב שבו הוא ניהיה קצת עבר.

קשוח. מודה. 

אבל יש סיבה ויש צורך וכן. גם הראש צריך להיות למעלה.

אבל בפנים - הקפיץ נמתח. עוד ועוד.

הלב צמא לרוגע. לחיבור. לחיבור.

לא זוכר מתי כל כך התגעגעתי לשגרה.

הלוואי שיום אחד יגיע אחרי החגים..

ולכאורה עסקנו בשלנו
רק בשלנו
בלי לבקש גדולות ונצורות.
שלווה מופרת
וכבר אחרת
ואין טעם לכסות
כי בפתח נכנסות -
התמורות.

מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב
שואל עדיין
שואל מאין
כן, מאין כוחות לשאוב.

זה בזו נביט
ונתמה שנית
אם ראינו נכונה
לפעמים אני
לפעמים אתה
כה זקוקים לנחמה.

מי שחווה את בערת הקיץ,
ליבו לבית
ופני הנוף ראי לחרדותיו.
את מי ישביע
את מי ירגיע
ועל מה יתפלל עד סתיו.

(רחל שפירא)

כשעצובים הולכים לים.

לכן הים מלוח.

מעניין מה יש בו בים שמרגיע שמאפשר לפרוק.

כמה שעות שקט אתמול בלילה.

הלכתי לקבל חיבוק מהים.

יש בחיבוק הזה מן הנחמה. בקצת. יש תנועה, והיא גדולה ממנו. שוטפת ועוטפת בלי מילים.

כמה מרגיע לנשום אוויר נקי.

לשמוע רק את רחש הגלים.

להתכנס לתוך מציאות גדולה ממך.

אז תודה רבה. ים.

ולכם שקצת מבינים כאב. ואותי. אולי.

כותב פה די הרבה.

הרבה לפרוק.

שואל את עצמי למה? יש לי כל כך הרבה מעגלים.

אולי כי רק פה מבינים כאב.

אבל למה לכתוב?

#רק_בשביל_לקבל_חיבוק

מוזמנים להזמין. מבטיח שאני מחובק טוב

עוד יום מחוץ לבית

מחוץ לכל שגרה שאני מכיר אוהב.

ההווה לא מקל עלי.

בטח לא שהוא כל כך קרוב לזוועות העבר.

והשכפץ לוחץ והאוויר מעושן. מלא בטוסטסטרון. 

אבל העתיד יהיה נהדר.

זה יגיע. זה כמעט כאן.

תודה שאתם מזכירים לי שאני שייך לעוד מציאות 

#רק_בשביל_לקבל_חיבוק