|
|
|
לילה מטורף
היסטורי
תודעה
שברגע זה ממש מנסים להגיע.
אליך.
במטרה להרוג.
ולמעלה רעשי המטוסים.
חגים כל העת
מכסים אותנו בשמירת הגנה
אבל אנחנו, עם נשלט שאנו
בראטים שעוד לא למדו לסמוך
כנראה בצדק.
על כל פנים
סשן קשוח
כולנו צריכים חיבוק
הפעם זה היה קצר
כמה שעות לתת למדינה
מה יש?
אבל מספיק בשביל למחוק
כל טיפת רצון לשגרה
כי המוח שלי
לוחם בעזה
ושוב טיפ של אלופים -
לפני שחוזרים הביתה - טבילה במים קרירים בטבע עושה נפלאות..
יום הזוי
יום מלא משמעות בעבודה
והופ למילואים
הולכים חוזרים
כל הזמן
בגוף
הראש?
לא פה ולא שם
פוסח על שתי הסעיפים
יום יבוא וזה יגמר
בינתיים?
יש לי מזל
שאני פאקינג מרגיש
גאווה להיות שליח.
טיפ של אלופים -
בין לבין לעבור בכיכר החטופים.
לזכור למה.
ואו. מלא זמן לא כתבתי
אז לא. לא השתחררתי
כלומר רשמית כן, בפועל לפחות חצי מהזמן שלי שם.
זה לא פשוט לחיות על שני צידי חיים, אבל המשימות חייבות להתבצע. והכי טוב שיש.
כנראה עוד מעט נחזור למילואים על מלא.
לא יודע. אולי יהיה פשוט יותר?
אז יופי לי. שוחררתי.
משמח. אולי. אעלק
לא נורא. יש מספיק עזה לכולם,
וגם אני אמשיך לקבל אותה במנות קטנות
פעם בשבועיים שלושה
לזכור שאנחנו עדיין במלחמה
ואז כזה בוקר.
המספרים הנוראים של אתמול
הופכים שמות, הופכים תמונות
הופכים חיים שנגדעו
בשביל שאנחנו נוכל פה לשחק.
לא יודע למה אני בוחר לחזור לכתוב פה הבוקר.
אולי כי רק פה מבינים כאב.
עם שזקוק לאפטר קייר דחוף.
איכשהו תמיד אני מגיע לשם
לא משנה כמה נטענתי
אני אגיע ל14 אחוז
אומרים שכשפלאפון מנסה לשדר
מתוך מבצרי בטון
זה מחסל את הסוללה.
ואולי
אולי גם אני?
המאמץ לשדר החוצה
מחסל לי את הסוללה
לא מוותר על זה
זה שווה הכל
רק בשביל לקבל חיבוק
שעון הלחימה פוקד בדפיקת שניותיו
פעל!
זוז!
אכול!
סע!
כעת ירי!
לאחר מכן הורדת פקודה!
יש לך כמה שעות מנוחה, נצל אותם לשינה, בפקודה!
קום! צריכים אותך!
וחוזר חלילה.
ואני במחילה - האם יש בשעון מקום להרפות ולו במעט? לתת ולו לרגע מקום קצת להיבלע?
אולי,
חיבוק?
כמה שעות בבית.
אויר. נשימה
ואז חוזרים.
לעבוד. קשה.
תמיד מעניין
מה לקחתי איתי
ואיזה חלק ממני
השארתי שם
שוב.
והחסר סופו להתמלא
בסוף?
1400 נהרגו מתחילת המלחמה.
ככה פותחים אצלנו הערכות מצב
במספר.
אני יודע לספור
לא יודע להכיל
לא רוצה להכיל
כמה שעות של שקט
הלכתי לנחם. להתנחם
משפחה של לוחם גיבור. שנפל
עולם. מאיר. צבעוני. שחשך
בסופר נובה קודרת.
הלכתי רק כדי לזכור
שמדובר ב1400
עולמות.
שבת ארוכה.
מלא עבודה.
ממשיכים לדייק את עצמנו לקראת הכניסה לעזה.
דיברנו על מבול.
ההוא ששטף אותנו
ההוא שישטוף אותם.
ואני?
רק מחכה לקשת
