בתקופות טובות שלי אני קצת מתנתקת מהכלוב
לא מרגישה שאני מחפשת פה משהו ואין לי צורך לפרוק
אבל בתקופות קשות כשאני צריכה לשחרר משהו אני מוצאת את עצמי באה לפלטפורמה הזאת דווקא
אולי זה בגלל שאני יודעת שיש אנשים שיקראו את מה שאני כותבת
ואולי חלק גם יזדהו
או שאני פשוט לא מרגישה בנוח להשאר עם המחשבות שלי לבד עם עצמי
אני מפורקת
לא ברגע זה
לא בדקה הזו
(או שבעצם כן)
אלה בתקופה הזאת
אני מוצאת את עצמי ברכבת הרים של רגשות
רגע אחד מאוהבת מעל העננים, מאושרת ושמחה
ורגע אחר בוכה כמו תינוקת מפורקת ומתקשה לנשום
אני לא מוצאת איזון
הפסקתי לעשות יוגה
לא מצליחה להביא את עצמי למזרן אפילו
נהיה לי כבר קשה לקום בבוקר
לוקח לי 4 שעות באמת להתעורר
אין לי סבלנות לפגוש את המשפחה הקרובה שלי
אין לי סבלנות להקשיב לחברים שלי
אני לא דואגת לעצמי
הדבר היחיד שיאמר לזכותי זה שאני עדיין מבשלת לי אוכל אז לפחות התזונה עוד בריאה יחסית (מיניס כל החטיפים שאני מנשנשת במהלך היום)
לרגע אחד אני רוצה להתפטר מהעבודה ולעזוב הכל
להפרד מהחבר (הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים) ולזרוק זין על כולם
לא מגיע לי את כל זה
אני חרא בן אדם
מחשבות טורדניות כאלה של עייפות חזקה ועמוקה שהצטברו לי בהרגשה למשך שנים
ורגע אחרי אני שונאת את עצמי על זה שהעזתי לחשוב על זה אפילו, שהחיים שלי טובים וטוב לי.
אני לא מוצאת רוגע
אני צריכה עזרה
אני כבר לא מצליחה להחזיק את עצמי לבד
נמאס לי כל הזמן להיות חזקה
קחו תמונה סקסית לא קשורה נטו בשביל היחס
