דמיינו הר שלא מתבייש בעצמו… עומד חזק, נוגע בעננים, חם ומגרה את השמש, לא מתנצל – פשוט מתרומם.
עכשיו עצמו עיניים, קחו נשימה עמוקה, ושימו לב לדופק שבגוף שלכם. הרגישו את הנוכחות שבתוככם, את הרטט שמתרחש לאט, את החום והלחות שמתפשטים מבפנים.
תרגישו את ההר – החוזק, הזקיפות, האנרגיה שמתמלאת בכל תא. כל החושים ערים, כל הגוף חי.
חשבו על הר שאתם בתוכו – חזק, זקוף, פשוט קיים. תנו לעצמכם להיות שם – בלי להסתיר, בלי לשפוט, רק להרגיש.
מסביב להר הרגישו את הסערה, את הרוח והגשם, אבל בתוך כל זה – אתם נשארים זקופים, חסונים, קשובים לעצמכם. התחושות שלכם, האנרגיה שבתוככם, מתמזגות עם כוח ההר – עוטפת, מחממת, מרוממת.
אתם על הפסגה. נשמו עמוק, הרגישו כל נגיעה של חום, לחות, רטט. ההר, הגוף, התשוקה, התחושה – כולם כאן, משתלבים בהרמוניה אחת. המשיכו להיות קשובים, זקופים, ולחוות את הכוח והתשוקה שבפנים.
ופה הייתי מוסיפה תמונה (אבל אין לי מנוי)
אני מזמינה אותך לדמיין את עצמך על פסגה עטופה בשמש ובערפל נמס כמו סדין שקוף. בדימיון שלך זה כבר נראה הרבה יותר... כי רואים אותך 🔥

