אני שונא פקודות, פשוט שונא, שמפקד אומר לי לעשות משהו, שקצין בא אלי ונותן לי משימה, לרוב גם אלו משימות שלא יהיו חשובות וזה כלכך סבל שפשוט קשה לתאר.
ואז מגיע BDSM, והרעיון שמישהי תפקוד עלי, ותגיד לי מה לעשות, מתי לעשות, למה לעשות, וגם מה אסור ומה מותר לי.
פתאום כל החסמים נעלמים
פתאום אני רוצה לקבל פקודה
פתאום אני רוצה שמישהי תחליט עלי,
תפקד עלי,
תשתמש בי כרצונה.
ואפילו דברים שנראים לי שהם גבולות בעיני, או דברים שסתם ככה הייתי רואה בתור "סבל"
אם זה משהו שיעשה טוב לשולטת, פתאום זה מדליק גם אותי.
ההבדל הדק, בין BDSM והחיים "הרגילים" - של נשלט.