אם היו עינויים

רוצות המשך? יופי. לכו תציקו למילים מילים. הוא אמור לכתוב את נק' המבט השנייה.

היא יושבת מחוץ לכיתה, כמעט בשיחים. ממתינה לרגע שבו יצא מהמכלול, יעצור ויתן לה את החיוך הכאילו-אגבי שלו. היי, לא ראיתי שאת כאן. מה שלומך, ליה?
גיל, החברה הכי טובה שלה, אומרת שזה קראש מפגר. נתי לא עושה דברים כאלה עם ילדות ואת צריכה לשכוח מהשמועות על ההיא מ-יא4. איך קראו לה? נורית? היא בטוחה שנורית הזאת התחילה את השמועות בעצמה כי היא רצתה שכולם יחשבו שהיא מ-יו-ח-דת. בכלל, אמיר ממש רוצה לצאת איתך. למה את לא מוכנה לתת לו צ'אנס? הוא חתיך וחכם ואומרים שהוא ילך ליחידה מובחרת בצבא.
היא רוצה לצחוק קצת על גיל. כן, אמיר הוא כל הדברים האלה. אבל הוא גם בן שבע-עשרה. הוא מתנהג כמו בן שבע-עשרה ומתעניין בדברים של בני עשרה ואפילו כשהוא מפלרטט איתה היא יכולה להרגיש כמה כוח יש לה עליו. זה לא מדליק.
זה לא סקסי.
"אמיר יעשה הכול בשבילי," היא אומרת ושואפת מהסיגריה.
"איך זה גרוע בדיוק?"
ליה לא יודעת להסביר. זה גרוע, כי הוא כמו כלבלב. מתחנחן. מרצה. הרוח נושבת והזין עומד לו. איכ.
"את סתם עושה ג...גלוריפיקציה לגברים מבוגרים." גיל נראית מרוצה מעצמה.
יופי, חושבת ליה. אז אמרת מילה ארוכה ומסובכת. הא בלאדי הא. "גלורימי-מה? מה זה בכלל אומר?"
"נו, כמו גלורי באנגלית. הוא עושה לך נעים בפיפי, אז את מחפשת דרכים לגרום לזה להישמע מגניב ולא מקרינג'."
הפעם היא נושפת את העשן על גיל. "זה לא מקרינג' בכלל. גם את אמרת שנתי חתיך."
"חתיך! בשביל גבר בן ארבעים!"
"הוא לא בן ארבעים." לא שזה משנה. אבל יש לה מניות לתחזק בבית הספר הזה. "הוא בן שלושים וחמש. אני בטוחה ששמעתי אותו אומר."
"כן, בטח. בסדר. והוא נשוי ויש לו שני בנים. הוא לא בקטע שלך."
הוא כן בקטע שלה. הוא לגמרי בקטע שלה. היא רואה את זה בעיניים שלו. אבל גיל מתלהבת מהדמויות בספרים שלה יותר מבנים בשר ודם. היא לא רואה את המבטים. היא לא שומעת איך הקול שלו נופל רק מעט והופך לגרגור נמוך כשהוא מדבר עם ליה.