אצבעותיה של ליה מתעקלות לתוך המושב. הכיתה מלאה כיסאות עץ מהסוג הישן – מושב מכוסה בסוג של פורמייקה, תחתיתו גסה ולא משויפת. שבב משונן ננעץ לה בזרת, אבל היא פוטרת את הכאב במשיכת כתף. זה לא חשוב עכשיו (גם אם תתחרט על זה אחר כך). היא זוכרת את הפעם ההיא שגלשה לבד לאתר פורנו, בגיל עשר או אחת-עשרה. הכול נראה ורוד ורוטט ועצום וחי: הפות שלה התכווץ וליה מיהרה לסגור את החלונית ולמחוק את היסטוריית הגלישה.
המראה המשיך לרדוף אותה – אחר כך, למוחרת, בבית הספר, בחוג בלט. היא ידעה שילדים אחרים גולשים לאתרים של מבוגרים. אבל היא רצתה לשאול מישהו איך זה מרגיש, ואולי: מה היא אמורה לעשות עם זה. לנרמל את אי הנוחות שהמשיכה לזחול לה מתחת לעור.
היא בולעת בכבדות. יש משהו כמעט סוריאליסטי בלראות את נתי פותח את רוכסן הג'ינס. שלוף את עצמו. זה המורה שלה. לא אמור להיות לו זין. מבלי להתכוון, היא מוצאת את עצמה משווה אותו לאמיר: שניהם לא קטנים, אבל משהו בדרך שנתי מחזיק את עצמו, בדרך שבה הוא נעמד מולה – שונה מאוד. הוא מאופק יותר. פחות מתלהב מעצמו ומהסיטואציה.
הוא נראה כאילו הוא יודע מה הוא רוצה (או שליה אוהבת לחשוב שהוא יודע מה הוא רוצה).
"ליה."
נתי עומד ממש בין הברכיים שלה. האסימון נופל בפתאומיות. אה.
"אני-"
"אמרתי שאת יכולה לדבר?"
לא. אבל- "אני לא-"
"לא מה?"
זה לא שהיא לא מוצצת. כלומר, היא לא מוצצת לאמיר. היא ניסתה את זה פעם, והרגישה שזה מכניס לו רעיונות לראש. עדיף שלא. זה גם לא ממש מצא חן בעיניה עם תבל. יותר מדי הנחיות סותרות השאירו אותה עצבנית, מבולבלת וחסרת-ביטחון. מה אם נתי ישנא כל רגע? "מה אם אני לא אהיה טובה בזה...?"
היא מרימה לרגע את העיניים. לראות את התגובה שלו. נתי מרים גבה, ואז שולח יד ומעביר את אגודלו על שפתיה. הוא נראה לה משועשע, אבל לא באופן מרחיק. "אני כאן איתך. אם משהו לא יהיה בסדר, אני אתקן אותך."
ליה פחות אוהבת את המשוואה הזאת. אבל אין לה בדיוק ברירה (היא יכולה לעצור אותו. היא יכולה... ליה לא בטוחה מה בדיוק. היא די בטוחה שאם תנסה לנהל משא ומתן, הוא לא יהיה מרוצה, אבל גם לא בטוחה שהיא רוצה לנהל משא ומתן. יש בה משהו שאוהב להיות נאלצת, אוהב למלא הוראות מתוך מחשבה שאין לה ברירה אלא לציית. משהו במחשבה על הזין שלו בפה שלה)-
ליה רוכנת לפנים. הזין שלו ורוד וזקור ואלגנטי. ריח גופו, מהול במתיקות כימית – אבקת כביסה, אולי מרכך – מסתנן לאפה. היא מלקקת את שפתיה בלי להתכוון, משחררת אוויר, ואז מלקקת את ראש הזין. פעם ואז פעם נוספת.
נתי מהמהם. ואז היא סוגרת את שפתיה סביב הכיפה. הוא מזהיר אותה לשים לב לשיניים, ומתקשח כשליה מהמהמת סביבו באישור.
אצבעותיו מלטפות בעדינות את פניה. מצח. לחי. הנקודה שבה שפתיה נסגרות סביב הזין שלו. ואז הוא פורש את כף-ידו ומעביר אותה בשיערה. מגרד מעט את הקרקפת.
פאק. ליה עוצמת עיניים. ואז משתנקת כשהוא חודר עמוק יותר.
"הכול בסדר." אצבעותיו מלטפות את ראשה. "תנשמי ותירגעי. בואי ננסה שוב."
הפעם ליה מכינה את עצמה. היא נושמת דרך האף ומנסה לבלוע סביבו. זה עובד – עד שזה כבר לא עובד, וליה משתעלת ודומעת. נתי נסוג לאחור. "זה בס-"
הוא מלטף את לחיה. "מספיק להיום. אני רוצה אותך מול השולחן, עם הגב אליי."
"אני יכולה-"
"אני יודע. בפעם הבאה. ביקשת שאני אזיין אותך, נכון?"
היא מהנהנת.
"יופי. ראש על השולחן. תחת באוויר."