לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אם היו עינויים

ניסוי חברתי בשיטות מחקר איכותניות
לפני 3 חודשים. 26 ביולי 2024 בשעה 2:11

לחלקים קודמים

 

ליה לא בטוחה לגמרי שהיא קוראת את נתי נכון, אבל איכשהו, סביב יום שני, יש לה תחושה לא נעימה שהוא מתחמק ממנה. לא באמת יוצא להם לדבר וגם אין לה שיעור איתו עד שלישי, אבל הוא ממהר לחלוף על פניה כשהיא יושבת בבטונדות (והיא לבד, לא עם גיל). מאוחר יותר היא מחליטה לשלוח לו מסר, אבל מתחרטת מייד. זה לא מקרה חירום ואחרי יום חמישי, היא לא רוצה להדאיג אותו.

כמובן, בגלל שלא יכול להיות לה סתם משעמם, אמיר עדיין תקוע ועדיין מאמין שהוא יכול לשכנע אותה לצאת אתו. ליה מנסה להתחמק ממנו. אמיר הבהיר ובצורה מאוד ברורה שהוא לא רוצה להיות ידיד שלה וגם לא מוכן לתת לה יותר מדי ברירות, ומעבר לעובדה שזה פשוט מעצבן, זה גם די מקרינג'.

"אמיר, די," היא מתעצבנת עליו לבסוף כשהוא מוצא אותה עם גיל ושיר ומבקש ממנה לבוא איתו רגע.

"רק רציתי דקה מזמנך."

"אתה מתנהג כמו תמרור אדום מהלך." מתחשק לה לשלוף את הסרטון ההוא, על התנהגויות של נרקיסיסטים, ולהקרין אותו לאמיר.

"אני רק רוצה לדבר איתך."

"בשביל מה, כדי לאיים עליי?"

שיר, שלא עודכנה בזמן אמת על השתלשלות העניינים, מנסה מאוד להיראות כאילו השיחה ביניהם לא מעניינת אותה. ליה יכולה לראות שהיא כותבת מסרון, ודי בטוחה שהמסרון ממוען או לגיל, או לחבורה.

אמיר מחליט לנשוך. "חשבתי שאת שומרת את ההתחכמויות שלך לשיעור תולדות."

למרות שגיל מסתכלת על שניהם בחרדה הולכת וגוברת, שיר מצחקקת. "אתה באמת יכול להאשים את ליה? המורה ממש חתיך."

אמיר ממהר לנצל את ההזדמנות. "באמת, שיר? את לא חושבת שהוא קצת מבוגר מדי בשבילה?"

שיר מעפעפת. "הוא לא מבוגר מדי בשבילי."

למרבה המזל, גיל ממהרת להציל את המצב. היא שואלת את אמיר אם יש עוד משהו שהן יכולות לעשות בשבילו ואמיר מעוצבן מספיק כדי לתקוע בהן מבט רצחני ולהסתלק.

לפחות בינתיים, הכול בסדר.

*

ביום רביעי בבוקר, ליה מתעכבת דקות ארוכות מול הראי. לא אכפת לה שהתאומות מתעצבנות והיא מתעלמת גם מאימא (היא די בטוחה שמחר או מאוחר יותר, אימא תעשה לה שיחה ותכריז שלא יתכן שהיא עדיין כועסת. פאק. אין לה ממש כוח לשיחה הזאת). הסימון על הזרוע כבר כמעט נעלם. זה טוב, אבל אולי... לא לגמרי? היא אהבה את התגובה של נתי.

ליה מורחת אייליינר בזהירות, ואז מתלבטת אם לשים ליפסטיק.

"ליה – אנחנו נאחר בגללך ואור צריכה פיפי!" אימא נשמעת עצבנית, וליה מאיצה.

בינה לבינה, היא תוהה מה תרצה שיקרה היום? האם יש משהו ספציפי שהיא רוצה, ובכלל – האם היא רוצה להשפיע באיזשהו אופן על הסיטואציה? ליה מתלבטת בשאלה במהלך הנסיעה לבית הספר. עד עכשיו נתי קבע הכול, וזה היה טוב, אבל היא לא לגמרי בטוחה שהמחשבה נוחה לה. לפחות לא כשהיא מסוגלת לחשוב (השבוע היה... עדיין מפחיד ומעיק. היא הייתה חרמנית, אבל לא עשרים וארבע על שבע. זה השאיר לה יותר מדי זמן להתלבט).  

והאם רק נדמה לה, או שנתי מוטרד ממשהו? היא סקרנית והיא רוצה לשאול אותו. היא רוצה לדעת אם יש משהו שהיא יכולה לעשות כדי לעזור, אבל היא לא בטוחה שזה חלק מה... קשר ביניהם.

כדי להוסיף חטא על פשע, ליה ויתרה היום על הירכוניות. חם. וגם – היא מודה בפני עצמה – היא סקרנית לדעת מה נתי יעשה.

כשגיל מעירה שהיא נראית מוטרדת, ליה לא מתקנת אותה. היא באמת מוטרדת. והיא תמשיך להיות מוטרדת עד שתגלה מה קורה עם נתי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י