מרתון על רגליים שבורות

רגעים של בריחה​(אחר) - אישה יפה.

fatpanda​(נשלטת) - תודה. תמיד נעים לשמוע את האמת. ❤️❤️❤️

רגעים של בריחה​(אחר) - ראשית, שאפו על החשיפה, לא ברור מאליו בכלל.
שנית, אני חושב שחשוב לפרגן כשאפשר, החיים היו קצת יותר יפים ורגועים יותר אם היינו מפרגנים קצת יותר.

fatpanda​(נשלטת) - מסכימה עם כל מילה על הפרגון! אני משוגעת רשמית עם תעודה, אז מרשה לעצמי לפרגן את האנשים ברחוב כל הזמן. ואתה רואה את זה מיד, את מה שאתה תיארת, - הפנים נרגעים, מחייכים, העיניים זוהרות, הגם מתיישר... אנשים מיד נעשים הרבה יותר אמיתיים ויפים. רגועים. זה מדהים מה אפשר לעשות עם מילים כנות פשותות מהלב. או אפילו בלי מילים. סתם חיוך ואמיתי ולנףנף יד או להרים אגודל. העיקר, שיהיה מובן שזה לא מיני, כמובן 🤣🤣🤣🤣

fatpanda​(נשלטת) - בקשר לחשיפות: עדיין מוזר ועצוב לע שלהראות פנים דורש הרבה יותר אומץ מאשר להראות חלקים אינטימיים של הגוף... אולי אני באמת מהעולם אוספים העתיקות, אבל הגוף שלי הרבה יותר פרטי בשבילי...
ודבר שני באותו הנושא... לא. זה סנובי

רגעים של בריחה​(אחר) - סנובי... ממש לא.
והלוואי שזה היה מקובל יותר ואפשרי יותר לחשוף פנים.
ישנם ימים שפשוט בא לי לחשוף את עצמי, פיזית כולל פנים ולומר לעולם, זה אני, זה מה יש, מקווה שתאהבו.
אגב, היכולת לחשוף גוף ופנים, מראה, לדעתי, על השלמה והפנמה של המציאות, של ה״שיוך״ לעולם הבדסמי וזה הכי יפה ומהנה.

fatpanda​(נשלטת) - מסכימה. זה באמת ככה.

רגעים של בריחה​(אחר) - יום מקסים ושנה טובה פנדה יפה

רגעים של בריחה​(אחר) - לו הייתי בגבולות, הייתי שמח להיפתח יותר

fatpanda​(נשלטת) - קל לי להגיד. אני לא עובדת אז לא תלויה במה יחשבו עליי אחרים. גם הילדים שלי כבר גדולים. וגם אנחנו לא שייכים לשום קהילה ולא גרים בישוב, אז גם דעתם של השכנים לא חשובה... ואני וגם הילדים התרגלנו להיות תמיד מחוץ למסגרת, מוזרים, לא כמו כולם. ואני לא ממליצה לאף אחד לחיות ככה.