הילדים שלי פטורים מגיוס.
אבל באור כמה פוסטים כאן ובמקומות אחרים ומהשיחות עם הילדים וממה שאני רואה...
כאזרח קטן...
לא הייתי מרשה לו להתגייס.
הייתי יושבת איתו ומסבירה עד שאצליח לשכנע...
בעצם, דיברתי איתו בבוקר ולא היה צורך אפילו לשכנע, הוא בעצמו גם אמר אותו הדבר.
מה שקורה במלחמה הזאת. ולא רק במלחמה הזאת אלה בגדול בכל הכביכול מבצעים ומלחמות בזמן "האחרון"...
זה לא נותן לממשלה כבר זכות לדרוש מהאזרחים את ילדיהם לשכירות לשם השימוש מטרות הגאופוליטיות (בעיניי, ואני אפר ואפר, מסמר קטן בלתי נחשב בכל המערכת הזאת כמובן. אז יש לי זכות הביטוי כי בכל זאת זה לא ישפיע על כלום).
נולדתי וגדלתי במדינה שהמסורת שלה לנהל את המלחמות בצורה הכי אכזרית וברברית כלפיי החיילים שלה. המוטו של המדינה הוא "הנקבות יביאו עוד". (התרגום לא מבטא את הגסות ואכזריות אלימה של המשפט).
אני לא קונה את התירוצים שבמלחמה הורגים. במלחמה נופלים החיילים. הגיבורים והכי טובים וכל השיט הזה.
כמובן שזו אמת.
אבל כשזה קורה בגלל חוסר אחריות של המנהגים.
בגלל חוסר תקשורת בינייהם.
בגלל אינטרסים של פוליטיקאים שונים שעומדים מאחורי המנהיגים.
בגלל ריצה אחרי תפקידים ולשם השגת תפקידים.
בגלל משחקים מאחורי הוילונות...
כשילדים משלמים עבור השטחים במחיר של חייהם, גם מתים, גם פצוים, גם שבורים לנצח פיזית ונפשית - והשטחים האלה חוזרים לאותם נבלות שהרגו והרסו ושברו... וכשידוע מראש, כבר עכשיו, שעבור אותם השטחים הדור הבא (וגם הדור הזה כנראה) יצטרך לשלם אותו המחיר (אם לא יותר יקר) שוב. ושוב. ושוב.
לא כולל מע"ם של אכזבה, בושה, זילזול, הזנחה, צביעות, השפעה, משבר נפשי, כאב בלתי נסבל, יאוש...
בא לי להגיד לממשלה הזאת:
חלאס. תמצצו לחולה סיפיליס ותזדיינו בינייכם.
אתם רוצים לשחק בחיילים - תקנו לכם בחנות המיועדת לזה.
יש חיילים מקצועיים למכירה.
זה תחביב יקר, אז תשלמו. תתקשרו לבעל החנות ותרכשו לכם. בשפע. המשכורת שלכם מאפשרת. וגם הם הרבה יותר מועילים לכם.
לא יודעת אם כתבתי ברור...
אולי אנסה לדייק אחר כך...