לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולה בראש

הסטיות שלי.
לפני 17 שנים. 19 במרץ 2007 בשעה 16:37

זה לא מסובך. יש לך דימוי עצמי נמוך. יש לך טראומה מהילדות. אולי מישהו אנס אותך. אולי מישהו דפק לך מכות כשהיית ילדה. אולי את סתם מחפשת תשומת לב. ילדה עשירה ומסכנה שמנסה להיות מיוחדת. יש כאן תיק עם כל מיני נוסחאות. רק תבחרי איפה את רוצה להיות. זה לא מסובך. זה כל כך ברור. את לא באמת מרגישה ככה. את לא באמת חושבת ככה. זה בסדר להרגיש ככה. גם לנו יש פנטזיות קיצוניות. את לא באמת חולת נפש. את לא באמת הולכת לישון בתוך השתן והחרא והקיא והבוץ. אולי פשוט תמותי. את רוצה תשומת לב. כאן את צריכה להיות קיצונית בשביל זה. אולי יש לך דימוי עצמי נמוך. אולי את קצת מלאה וחושבת שאת פרה. אולי את מרגישה אשמה שבאת מבית עשיר אז את רוצה שידפקו לך מכות עם צינור ברזל. עכשיו הכל ברור. למה לא סיפרת קודם? תספרי על עצמך. אל תספרי על הפנטזיות שלך. תני לנו להזדיין בשקט. אל תדברי על רוע. אין פה רוע. הכל מאהבה. הכל בהסכמה. הכל שפוי. בואי נראה איפה הגבולות שלך. יש כאן יחסים בין אנשים. הגבולות נקבעים יחד. בלי ביזאר קשה. בלי דם. הכל מאהבה. אל תפריעי. אל תטנפי כאן. את לא באמת כזאת. את לא באמת מרגישה ככה. אנחנו מבינים מה את מרגישה. זה בסדר. את נורמלית. את רק רוצה תשומת לב. או מרגישה אשמה. או סוחבת טראומה מהילדות. או עם דימוי עצמי נמוך. כי את קצת מלאה. זה הכל.

אל תפסיקי לכתוב. תמשיכי. תכתבי על עצמך. תכתבי את עצמך. אל תכתבי פנטזיות. תכתבי פנטזיות של השפלה. כמו פעם. תכתבי על דברים אמיתיים. אל תכתבי את מה שעובר לך בראש. תראי לנו עוד. מה שאת כותבת לא היה. לכי לטיפול. זה יעזור לך. זה לא מסובך. יש לך דימוי עצמי נמוך. אנחנו מכירים את זה. אנסו אותך כשהיית ילדה. הרביצו לך. את מרגישה אשמה. את משועממת. את קצת מלאה. זה לא יכול להיות. יש ספר שמזכיר משהו דומה לשלך. פרויד מדבר על משהו דומה. זה לא מסובך. לכי לטיפול.

תעשי משהו טוב בכל יום. תחייכי והכל יעבור. את תראי שתרגישי יותר טוב. תספרי על עצמך. אל תפסיקי. תמשכי את עצמך למעלה. את תראי שתרגישי יותר טוב בכל יום.

אין רוע. זה הכל בראש שלך. זה הכל משחק. הכל מסכות. אנחנו לא אנשים רעים. אנחנו אנשים שאוהבים. אבל רק מוסיפים תבלין לאהבה. זה הכל משחק. אין שום רוע. את לא באמת כזאת. זה באמת לא מסובך. את רק רוצה תשומת לב.

scarlettempress{L} - יודעת מה, זה כן מסובך. מאוד אפילו. חיפשת כאן תשובות? לא תמצאי. משהו אצלך ממש דפוק ואין לזה שום הסבר ובודאי שלא פתרון. את חיה בעולם מלא חרא ורוע ללא יופי או אהבה או כל דבר חיובי. ואנחנו כולנו נמשכים לבלוג שלך, קוראים את המילים שלך ברעב, כי אנחנו נהנים כל כך להזדעזע. ואת טובה במילים. אם יש משהו שיפה אצלך זה המילים. היופי שבכיעור.

יותר טוב?...

רכה, אנחנו קוראים אותך אבל אנחנו לא מכירים אותך. אנחנו לא יודעים איזו מן ילדה היית, ממה היו מורכבים החיים שלך, מעולם לא הסתכלנו לך בעיניים או שמענו את הקול שלך. אין לנו מושג מי את ומה את (ייתכן שאת סך הכל בן אדם שמח וטוב לב עם דמיון מאוד מפותח, אבל אנחנו לעולם לא נדע) ואנחנו רק מגיבים למילים שאת מקלידה אל תוך מסכי המחשב של כולנו. ואת כל כך לא מרוצה מכל מה שיש לנו להגיד. אני לא יודעת למה את מצפה. אני לא יודעת אם את בעצמך יודעת למה את מצפה. דבר אחד בטוח השגת - למילים שלך יש המון כוח, והן עושות משהו לרובנו.

ובדבר אחד את צודקת לחלוטין - הכל מסכות. גם רוע. ומתחת לכל מסכה מסתתר עולם ומלואו.
לפני 17 שנים
Whip​(שולט) - יופי, אז הבאת את כל התגובות, כל הכבוד.
מה רצית לומר בזה?
הרוב מודיע לך שאת בס"כ מחפשת צומי,
אני ממש לא חושב כך
אולי אני טועה ואת באמת שחקנית ממש טובה
אבל אני חושב שזה אמיתי אצלך.

ונראה לי אדיוטי שאנשים קוראים סיפור, פנטזיה, כמיהה,
ומייד מנסים להשקיט את מצפונם בסגנון עדות הילדים
"לא, זה סתם סיפור, אין מפלצת כזאת,
מכשפות יש רק באגדות"
אז תתעוררו! לפעמים יש אנשים עם שדים
וניסיונות לשכנע אותם שהם אינם
משולים לעצימת עין מול התליין ומלמול "זה לא אמיתי, זה לא אמיתי"
הדבר היחיד שיקרה
זה שלא תראו את הגרזן כשהוא ינחת...

לפני 17 שנים
כלבה שרמוטה מלקקת הכל​(נשלטת) - אספת כל תגובה משמעותית שכתבו לך כאן
ולרגע חשבתי שמדובר בעוד גיבוב פסיכולוגי של אנשים שלא מבינים כלום
סליחה רכה
לפני 17 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - שיקפצו.
לפני 17 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - שיקפצו.
לפני 17 שנים
פרינססה​(נשלטת) - זה הפוסט הכי יפה שאי פעם קראתי.
על גבול השירה ממש.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י