מגרש משחקים

יום שבת.
חברה ואני יושבות במסעדה תל אביבית. המקום תמיד צפוף. השולחנות מסודרים כך שאין כמעט מרווח בין שולחן לשולחן הם כמעט אחד על השני, פשוטו כמשמעו. המוזיקה תמיד יותר מדי בקול. בד"כ כשיושבים שם יש קצת רעשי שיחה מהשולחנות ליד אך ניתן לשוחח. הפעם בצד אחד שלנו ישבו 2 נשים - סביר בהחלט. בצד השני ישבה משפחה גדולה (10-15 איש, לא ספרתי בדיוק) בשולחן ארוך כשההורים לידינו והאבא צועק בקול רם שעושה מספיק רעש בשביל כל המשפחה. כמובן שהוא ישב בצורה כזו שהוא כמעט ישב עלי... במהלך שהותנו במקום הוא קם, ניסה לעבור בין השולחנות, התיישב לחברתי על ההמבורגר שלה ולא חשב שזה לא בסדר. לאחר מכן, גם כשעבר למקום אחר בשולחן לא ניתן היה לפספס את הקול שלו. בסופו של דבר, אחרי שכבר חשנו שאי אפשר יותר, הערנו להם - התפתח ויכוח קטן אך בסוף הם שתקו. לאחר מכן התפנה השולחן של 2 הנשים ועברנו אליו. זוג צעיר התיישב בשולחן לידינו והגבר אילץ את חברתו לשבת לידו - במקום שנועד לאדם אחד. בשלב מסוים הוא גם פשט את המעיל שלו כשידיו פרוסות לכל עבר וגם לתוך הפרצוף שלי. אז כבר הערתי.

היום.
חברה אחרת ואני יושבות בבית קפה. לידינו שולחן ריק שנועד לשני אנשים. רביעיה מתיישבת בשולחן הנ"ל ואחד מהם מתיישב כשכיסאו צמוד לשולחן שלנו ואין אפילו מרווח של ס"מ ביניהם!

כמעט כל יום באוטובוס.
גברים שיושבים עם רגליים מפושקות ולא רואים איך אני נאלצת להצטמצם במקומי כשאני יושבת לידם. בד"כ אני פשוט מתיישבת ולאט לאט מתרווחת יותר ויותר במקום כך שהם נאלצים לשבת עם רגליים סגורות, בדיוק כמוני ושנינו יכולים לשבת בנוחות.

משום מה יש אנשים, בעיקר גברים, שלא מבינים את חשיבות המרחב האישי. שלא מבינים שזו חוצפה להתקרב יותר מדי לאדם זר או לכל אדם בכלל, שזה זלזול וחוסר כבוד. כל פעם שמישהו חודר לי למרחב האישי כמו בפעמים הללו אני פשוט יוצאת משלוותי. פתאום אני עסוקה רק בדבר אחד - בחדירה לפרטיותי ולמשך כמה דקות לפחות לא מסוגלת להמשיך בדבר שעסקתי בו קודם. ואני מבקשת רק דבר אחד - תנו לי את המרחב האישי שלי, תנו כבוד לפרטיות שלי ותבינו סופסוף שהמרחב האישי של כל אחד הוא *שלו* ואך ורק שלו!

ברוכים הבאים לטיסה מספר 666 מת"א לסאב ספייס.

אנא חיגרו חגורות ושימו גאגים.

דיילותינו מיד יעברו ביניכם ויציעו ממגוון שירותי החברה:
הצלפות,
ספנקים,
צביטת פטמות,
זיון בסטרפ און,
קשירה לדלת החירום של המטוס
ועוד.

בנוסף, ניתן לקנות ממגוון מוצרים ללא מע"מ:
שוטים, פאדלים, אזיקים ועוד ועוד.

טיסה נעימה.




*תודה לOnabike על קצה החוט.

הוא: את רואה, את סנילית בדיוק כמוני!
אני: אני? סנילית?
הוא: כן.
אני: למה? מה שכחתי?
הוא: אני כבר לא זוכר.

אתמול ניפגשתי עם כמה אנשים מהקהילה למפגש חברתי בבית של אחד מהם. פעם ראשונה שאני במפגש חברתי כזה ומכירה ניקים חדשים בסיטואציה שהיא לא מסיבה או משהו דומה. היה מאוד נחמד להצמיד פרצופים לכמה ניקים ולגלות שיש כמה שבמציאות אפילו הרבה יותר מקסימים מאשר ברשת.

***

אני נמצאת עכשיו בביקור אצל ההורים ואחד הדברים שאני אוהבת לעשות כשאני פה הוא לקחת את הכלב לטיול ארוך. אוהבת מאוד את הסיבוב השקט הזה של שנינו - רק אני והוא, המחשבות שלי והצמחייה היפה שיש פה בסביבה. בכל טיול אני מגלה משהו חדש. היום שמתי לב שמאוד נחמד לי לעמוד מתחת לעצים שמלאים טיפות גשם שעדין מטפטפות מהם ולהירטב קצת. לקראת סוף הטיול החל לרדת גשם חזק ואני לא לקחתי מטרייה כי לא חשבתי שיש סיכוי שירד גשם בעשרים דקות שאנחנו מטיילים. שנינו רצנו במהירות עד הבית ונעצרנו רק לרגע אחד כי הוא רצה להתנער ואז העיף עלי עוד טיפות גשם. בסוף חזרנו הביתה רטובים כמעט עד לשד עצמותינו אבל נהניתי מכל רגע של הריצה הזו בגשם. ממש היה לי כייף 😄

***

היום כשבאתי הביתה אבא שלי בדיוק סידר את המסמכים שלו וקפץ לי לעין מסמך שהכותרת שלו הוא הזמנה לטרום ניתוח. נורא נבהלתי ושאלתי אותו מה קרה ואז הסתבר שאם לא הייתי שואלת אף אחד בבית לא היה יודע. מסתבר שלפני כמה זמן ראייתו בעין ימין החלה להתדרדר והוא הלך לרופאת עיניים שהפנתה אותו לרופאת אף אוזן גרון ששלחה אותו ל CT ושם גילו שיש לו שתי ציסטות במערות האף (אחת בכל צד) ולא ידוע אם הן ממאירות או שפירות. קבעו לו תור לטרום ניתוח ב-19 לפברואר, מה שהדאיג אותי כי נראה לי מאוד רחוק ומה אם זה ממאיר? מצד שני, יכול להיות שהציסטות נמצאות שם כבר המון זמן וגם יכול להיות שאם היו חושבים שהן ממאירות לא היו מחכים עד אז. לא יודעת... ביום ראשון הוא הולך לרופאת המשפחה שלו כדי שתסביר לו את התוצאות של הבדיקות שעשה ונראה מה היא תאמר.

***

ירדתי עוד ק"ג!
היפ היפ הוריי!!! 😄
וגם מצאתי פתרון לבעיית אכילת הפירות שלי (אני לוקחת אותם איתי לעבודה אבל הם בד"כ חוזרים איתי הביתה בסוף היום) - אפיתי לי תפוחי עץ עם טיפונת סוכר, קינמון, קוקוס, אגוזי מלך וצימוקים. קל מאוד להכין ויצא נפלא וככה אני מביאה פרי שמאוד מתחשק לי לאכול ואני מתחילה לאכול יותר פירות.

X מוסרת שמשחקי שעווה וקרח זה מאוד מומלץ!







אוהבתותך }{































ולא, זה לא אתה :)

אתמול שוחחתי שיחה ארוכה עם מישהי שחוותה מערכת יחסים בדס"מית טוטאלית, 24/7. הדבר הכי חשוב לי הוא השליטה המנטלית מפני שאני חושבת שבלעדיה אין טעם לפן הפיזי. מצד שני, הדבר שהכי מפחיד אותי הוא השליטה המנטלית. מצחיק? אז זהו, שלא.

סאבית מכירה דום, דום מוצא חן בעיני סאבית, סאבית מבררת לגביו ושומעת רשמים טובים, היא גם מתרשמת ממנו לטובה בעצמה. אז הם מתחילים ומתחילה השליטה על כל פניה וצדדיה, ובמיוחד הפן המנטלי. נראה לי שמאוד קשה לתת אמון במישהו חדש - שלא יזיק לגופך ובמיוחד לנפשך. אמון הוא דבר נרכש, זה ברור, והוא גם נוצר כתוצאה מתהליך מתמשך אך איך יודעים אם נתתי את האמון באדם הנכון? במערכת יחסים בדס"מית יש, בעיני, תלות רגשית רבה מהרגיל. נראה לי שצריך הרבה ביטחון בדום שלך כדי להאמין שהוא לא יפגע בך, שלא ינצל זאת לרעה.

דיברנו אתמול, אני והיא, על כך שעם האדם הנכון הגבולות משתנים. כבר קרה לי שעם אדם מסוים דברים שאליהם התנגדתי בעבר נראו אחרת. הוא הסביר אותם בדרך אחרת שדיברה אלי יותר וגרמה לי לרצות להתנסות. אז אני רוצה למצוא את האחד שאיתו ארצה לחצות עוד גבולות ותוהה כמה גבולות אחצה וכמה הדברים יראו אחרת מהיום.

קניתי היום את המחוך הראשון שלי! 😄
מחוך מהמם מסאטן שחור מדנה.
אני מרחפת מרוב אושר :))

ריח של שוקולד (רצוי מריר),
ריח של סחלב חם בחורף,
ריח של קינמון,
ריח של תה חם,
ריח של מרק טוב,
ריח של זעתר,
ריח של מאפים טריים ובייחוד לחמניות ועוגיות,
ריח של אדמה אחרי הגשם,
ריח של פריחה,
ריח של תינוק,
הריח של החתולים שלי,
ריח של עור,
הריח הטבעי של הגוף,
ריח של סקס,
והכי הכי -
את הריח שלו (נו, שיגיע כבר! 😄
הריח של החולצה שלו,
הריח של הכרית אחרי שהוא הולך!
ואם לפרט את כל מה שקשור לריח שלו -
זו תהיה רשימה ארוכה...

אמהו?ת זה עניין מאוד מורכב.

היום בבוקר ישבתי אצל הפסיכולוגית שלי ודיברנו על משהו שאני מרגישה תקועה בו ועל ההשפעה של אמא שלי על זה. זו לא הפעם הראשונה שאני מגלה שמשהו ביחסים במשפחה ובמיוחד ביחסים עם אמא, במנטליות של הבית, משפיע עלי עמוק מאוד, לפעמים עמוק מדי ולא לטובה.

פתאום חשבתי על פרויד וכל מה שהוא וחבריו אמרו על ההשפעה של האמא וצחקתי באמצע הפגישה. אמנם אני עדין לא מסכימה עם פרויד אבל, פאק! יש כל כך הרבה דברים שבהם אמא שלי השפיעה עלי בדרך ישירה או עקיפה, לא בכולם ההשפעה היא חיובית, אבל אלוהים! זו חתיכת השפעה!

כנראה שבסופו של דבר כל אמא היא אמא פולניה - היא מופיעה שם ברקע, מין voice over כזה וקשה להשתחרר מההשפעה שלה על המון דברים בחיים :)

מילה קטנה וכל כך משחררת.
לא יאומן כמה נפלא לשחרר איזה "אוף" לפעמים.
פשוט תענוג :)