לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 17 שנים. 6 ביולי 2007 בשעה 8:45

נפלו עלי כמה תיקים לא פשוטים לשבוע הקרוב. אבל השכל עובד..
כמו שכתבתי פוסט קודם ביום שלישי הקרוב יש לזאפי שלי יומולדת, אז אני עדיין צריכה לחשוב על מתנה.. אתמול גם היינו אצל אמא שלו ומסתבר שנופלות עלי ההכנות לחגיגת יום ההולדת שלו עם המשפחה. יום שלישי אנחנו הולכים לספא מהבוקר עד הצהריים, ואז בערב חוגגים עם המשפחה, הייתי בטוחה מסיבה לא ברורה שנעשה את זה אצל אמא שלו אבל מסתבר שכשאמרתי את זה אתמול היא הייתה די מופתעת ואמרה "מה פתאום זה יום הולדת שלו זה צריך להיות בבית שלו" כך שאני מתכננת עכשיו תפריט למשפוחה לכבוד היומולדת.
חוצמזה אני גם חייבת למצוא עבודה שבוע הבא כי אנחנו חייבים לעוף מהבית הדפוק הזה, השותפים דפוקים לגמרי (בהתחלה היה אחד כן, אבל עכשיו גם אח שלו גר פה.. אבל הם קרובי משפחה לא לשכוח) חושבים שהם בבית של ההורים שלהם, משאירים כלים מלוכלכים בכיור בלי לשטוף, על לנקות את הבית פעם במליון שנה אני כבר לא מדברת אפילו (בזמן שאני פה שזה בערך 4 חודשים, השותף שלו עזר לנו לנקות את הבית פעם וחצי, ז"א פעם אחת עזר, פעם אחת סידר רק את החדר שלו בזמן שאנחנו ניקינו את כל הבית, ופעם אחרי זה החליט לסדר קצת וזרק כל מה שהוא ראה, וזה כולל את קופסאת הכדורי ליקווי ג'ל המלאה שקניתי בערך שבוע לפני.) משאירים דברים בכל מקום, ואין לנו פרטיות אפילו בסופי שבוע שהם מחליטים כל הזמן משום מה להשאר פה למרות שאין להם חיים פה! ולא עובדים בשישבת, אז אנלא מבינה מה הקטע. בקיצוווווווווווור אני חייבת לעבוד בשביל שנוכל תוך חודש לעוף מפה לדירה משלנו כי ממש נמאס כבר.
ביום ראשון בערב אני גם צריכה לעשות לזאפי פדיקור כדי שהמעסים לא יגעלו מהרגליים שלו כשיעשו לו מסג' שם..
ביום שני אני צריכה ללכת לאמא שלו כדי לאפות את עוגת השוקולד (לנו אין תנור עובד) ואז הקרם כבר נשים באותו היום.
אני לא יודעת בכלל איך אני אכין הכל אם רוב היום אני לא אהיה בבית באותו היום.
בקיצור- סיבוכים.
אבל נסתדר... כבר יש לי רעיון למנה ראשונה וגם לעיקרית וגם לקינוח, אני רק צריכה לראות מה אני יכולה להכין יום לפני, כמה שיותר, כדי שיהיה יותר קל בשלישי.
אני חושבת לעשות למנה ראשונה ברוסקטות (כאילו לחתוך בגט לחתיכות יפות כאלה ולהשחים אותן קצת על האש שיהיו קריספי מבחוץ ויאמי מבפנים) עם מין ממרח גס כזה של פטריות עם עשבי תיבול וגבינה מגוררת נמסה למעלה ואיזה פטריה שתיים קלויות כאלה על האש בצד, רק אני לא בטוחה עם איזה פטריות לעשות- פורטבלו או הסיניות הטעימות האלה..כי אני רוצה שיהיה לזה טעם חזק וטעים.
עם המנה הראשונה אני אגיש גם איזה סלט עלים ירוקים כזה חסות, בייבי ורוקט, ברוטב ויניגרט הדרים או משהו דומה.
אחר כך למנה עיקרית מצאתי מתכון של נתחי עוף ברוטב ליים שנשמע די קל להכנה ויאמי.
זה ילך עם הסלטים, ולתוספת פירה תפו"א עם קצת בצל מושחם.
ולקינוח יש את עוגת השוקולד הטעימה מלאת רוטב שוקולד יאמי.
בנוסף, חשבתי לעשות קוקטיילים בסגנון מרגריטה כזה... עם פירות וודקה וקרח בבלנדר, בשביל הברכות כזה... אולי אני אפילו אצליח לעשות ציפוי כזה של סוכר בקצוות של הכוסות, אבל נראה.
נשמע לא רע, אני רק צריכה לתכנן את הזמן שלי נכון בשביל להספיק הכל.
גם לעבודה יש לי כמה כיוונים מבחינת לאן ללכת ולמי להתקשר אז לא צריכות להיות בעיות.
ולמתנה חשבתי על משהו, אבל אני מתלבטת אז עוד נראה..

אז זהו, מה שרציתי להגיד זה שהולך להיות די לחוץ השבוע, לפחות עד יום רביעי, ואני מקווה שאני אצליח להתמודד עם הכל יחד 😄
ו...כנראה היום יוצאים לנו לימיט. אין לי מושג מה ללבוש, כרגיל.
ואתמול בלילה לא הצלחתי להרדם כי חשבתי על מתנה לזאפי ועלו לי עיצובי בגדים קינקיים כאלה שאפשר לעצב בבית (לפחות הרוב) ובקלות, והלכתי לסלון וציירתי איזה 4 דפים עם כל מיני עיצובים שונים לחולצות וחצאיות ומכנסונים בטויסט קינקי משהו. יש לי לפעמים הברקות לא רעות 😄

אניווי, סופ"ש נעים,מרגיע וכייפי...

לפני 17 שנים. 5 ביולי 2007 בשעה 11:24

אפילו הכלב קוצ'י בדאון קצת... מדי פעם בא אלי ומסתכל במבט של שעמום... אתמול גם אני השתגעתי משעמום, והוא איתי.
אני מנסה כל הזמן לעניין אותו במשחקים ולשחק איתו, מנסה להזיז אותו קצת אבל הוא כמוני כזה... אין לו כוח לזוז חח אני רצה ומנסה לשחק איתו והוא יושב ומסתכל עלי כאילו השתגעתי.
היום דווקא אני מרגישה יותר טוב, חברה שלי (הידועה באתר כ- Doll) באה אלי בבוקר כשהתארגנתי, ראתה את הקוצ'י החמוד וגם הזכירה לי כדרך אגב שיש לה מחר יומולדת, אז הלכנו למושבה (הרחוב המרכזי של החור הזה כאילו) ועשינו קצת סידורים וחיפשנו לה מתנה והלכתי לרופאת שיניים. איזה אחד חתיך בדואר ניסה להתחיל איתי אבל אמרתי לו שאני בעצם גרה עם חבר שלי בראשלצ 😄 זה היה נחמד להרגיש שוב איך זה להסתובב סתם עם חברה ולהרגיש כל מיני מבטים של גברברים ושמתחילים איתי.. אני מתה על זה, זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. אבל זאפי קנאי והוא לא אוהב את זה, ואני מבינה, כי גם אני לא אוהבת שבחורות מסתכלות לכיוונו ובטח שלא מדברות איתו או מתחילות איתו חח...

ובכלל, יש לו יום הולדת ביום שלישי הקרוב, ואין לי שמץץץץץ של מושג מה לקנות לו במתנה- אנשים יצירתיים, אנא עיזרו. חשבתי אולי לעשות לו חולצה עם הדפס של תמונה שלנו ואיזה שהוא כיתוב חמוד עליה... אבל כאילו, מה הוא יעשה איתה? אין לו לאן ללבוש אותה.
חברה הציעה לי לקנות לו מין כזו "חבילה לגבר" עם תחתונים חמודים כאלה שכתוב עליהם משהו ואיזה קרם לפנים לגבר ושטויות כאלה... אבל זה לא מקורי ולא יצירתי ולא יודעת כמה הוא יאהב את זה. אני רוצה כאילו לתת לו איזה מתנה מושלמת כזאתי שהוא נורא יאהב כי הוא כזה מקסים וכלכך אוהב ותמיד מפנק אותי.... ולי בד"כ אין כל כך איך לפנק אותו, ואמא שלי נתנה לי 200 שקל על זה שניקיתי לה את הבית, אז יש לי קצת כסף אז אני יכולה לפחות לקנות איזה מתנה, אבל אין לי מושג מה 😒 בקיצור- הצעות יתקבלו בברכה ענקית!

חוצמזה.... אממ... לא יודעת כזה. חם, כואב לי הראש, אני במחזור, אבל זה פסדר יש לי מצברוח לא רע היום..
היום אני סופסוף חוזרת הביתה!!!! :)) כלכך נמאס לי להיות תקועה פה בחור הדפוק הזה. בע.
אני מתחילה ביום ראשון לחפש עבודה... כי סיימתי עם הבגרויות לסמסטר הזה..
ו... זהו... סופ"ש הגיע, שוב, בטח גם הוא יעבור מהר מדי ומבלי שנעשה משהו כמעט.
הו וול... מי יודע, אולי בסוף עוד נצא ביום שישי? לשם שינוי זה לא יזיק...

טוב אני כבר סתם חופרת... אז סופ"ש נעים :)

לפני 17 שנים. 2 ביולי 2007 בשעה 18:45

הכותרת בערך מכסה את העיניין. חם לי נורא, חום מעצבן כזה... הכלב מעיק, כרגיל.
אני אצל אמא שלי, אז גם אחיינית שלי יושבת לי על הראש פה יחד עם הכלב.
אמא שלי רוצה שאני אנקה לה את הבית, כי אני נשארת פה ממילא עד יום חמישי.
(אח"כ היא מתפלאה למה אני תמיד בורחת כל כך מהר..)
הבגרות בסוציולוגיה דווקא עברה לי סבבה היום.
ומשעמם לי, מצ'עמם נורא.

וזה מציק. שמשעמם, שאיכסה, שחם, שהכלב אדיוט.
זה לא נעים לי, לא לא.

עכשיו תשאלו ומה עם זאפ... זאפ בבית שלו בראשון.
ונמאס לי. בעעעעע. קקה.
אין לי כוח לכלום.
החיים שלי מלאים בכלום. שיעמום אחד מתמשך.
פלא שאני כותבת פעם בחודש? לא ממש.

לפני 17 שנים. 18 ביוני 2007 בשעה 7:26

אתמול בסוף לא לקחתי את הקוצ'ון המתוק לוטרינר כי הייתי עיפה רצח... אז אני לוקחת אותו עכשיו (אחרי סיום כתיבת הבלוג וסיום הסיגריה) אני רק מקווה שהוא יהיה פסדר עם זה..
וחוצמזה אני צריכה אחרי זה לקפוץ לסופר לעשות משלוחה הביתה כי זאפי ואני הזמנו את המשפחה שלו לארוחת ערב היום של מרק עדשים וסטייקים על האש, היום גם אח של השותף שלנו (שהם כאילו בני דודים של גיסו של זאפי אז זה קרובי משפחה כזה) עובר לגור פה גם כן, במרפסת (יש לנו מרפסת סגורה כזה עם דלתות ועם מיטה כמו עוד חדר).. אז יהיה ממש מעניין בחודש חודשיים הקרובים (עד שאני וזאפי נעוף מפה לדירה משלנו ) כאילו ארבעה אנשים וכלב בדירה לשניים. חח בהחלט מעניין.

אני גם ממש חייבת ללמוד היום כי אתמול לא למדתי כי הייתי עייפה וישנתי... ויש לי בגרות בספרות עוד שבוע ובסוציולגיה עוד שבועיים ועוד פחות מחודש במתמטיקה..

בקיצוווווווווווווור... שיהיה יום טוב :)

לפני 17 שנים. 17 ביוני 2007 בשעה 18:17

זהו שמתי עכשיו לקוצ'י קולר קטן בצבע כחול ים כזה (כאילו באמצע של בהיר וכהה..) ויש לו גם רצועה בצבע תואם 😄
הקולר לא ממש מזיז לו אבל את הרצועה הוא לא אוהב. מבאס אותי בכלל לשים לו משהו שמגביל את החופש שלו... מסכן...אבל אין ברירה כי אם הוא לא יתרגל לזה עכשיו אז אח"כ יהיה לו יותר קשה עם זה.. הוא מתגרד ממנו קצת כי הוא לא רגיל, אבל יעבור לו. אין ברירה.

איזה חמוד הקוצ'י הזה כפרה עליו...
כן כן וגם זאפי חמוד מתוק כזה כפרה עליו :)

לפני 17 שנים. 17 ביוני 2007 בשעה 9:25

שכחתי לכתוב את זה בפוסט הקודם, ואני גם חושבת שמגיע לזה פוסט משלו, זה לא משהו שהייתי רוצה לתת לו להבלע בין שאר השטויות שאני כותבת.

אתמול בצהריים, לפני שהלכנו לארוחת צהריים אצל אחותו, אני וזאפי התחלנו להתחרמן. עכשיו בואו נחזור קצת אחורה. בזמן האחרון (בערך חודש או משהו כזה) היו לנו כל מיני בעיות עם סקס. כשהוא ניסה לרדת לי אז היה נרדם או מתעייף ואני לא הצלחתי כל כך לגמור אז הייתי בסופו של דבר עושה פשוט ביד עם העכברון בזמן שהוא עוזר לי עם אצבע או סתם משחק לי בפטמות או משהו כזה. אבל לא הרגשתי ממש מסופקת מזה..
אח"כ גם הייתה לי דלקת בדרכי השתן, ואסור לעשות כלום וגם לא בא לעשות כלום כי כואב ושורף ומציק, ישר אחריה היה לי מחזור.. ובזמן שאני דואגת להגמיר אותו פעם בכמה ימים גמירה מספקת וטובה, הוא ניסה רק פעם אחת לרדת לי כשהייתי במחזור (עם טמפון כמובן) ולא הצליח להגמיר אותי והתעייף ולא יודעת מה.. כך ששוב נאלצתי להגמיר את עצמי עם העכברון. אז בקיצור דברים כאלה מייאשים אותי ואני פשוט מפסיקה להיות חרמנית.
חוצמזה שגם הגיע הקוצ'י המתוק ווהוא תפס את מחשבותי בדאגות על לנקות אחריו, לצאת איתו כמה פעמים ביום, וכו'.. זה כמו אישה שאחרי הריון אין לה חשק.
אז בזמן האחרון כמעט ולא עשינו כלום וגם כשכבר כן עשינו אז זה לא ממש עזר לי אפשר לומר. זה גם גרם קצת להתרחקות שלנו כי כשאין אינטימיות, קשה לי להיות קרובה. וזה מאוד מתסכל כל פעם להתחיל להתחרמן ואז לא לגמור..
אז אתמול בצהריים ישבנו ראינו טלויזיה בסלון, הוא פינק אותי והכין לי אוכל, וניקה אחרי קוצ'י, והיה נורא חמוד ואוהב ומפנק... ואני, פתאום חשתי צורך חזק מאוד בחיבוק אוהב ומכיל, אז התחלנו להתחבק חזק חזק ואז עליתי עליו כאילו בישיבה והתחבקנו עוד ועוד והרגשנו את האהבה שלנו ובטאנו אותה במילים עד כמה שיכולנו ואז עמד לו הזין, וזה חירמן אותי, והתחלנו להתנשק ולהתחרמן וזה... ואז הוא הפשיט ממני את הטוניקה הקלילה שלבשתי ואת החזיה, וליקק ומצץ לי את הפטמות... ואני משכתי לו בשלו.. ונישקתי לו את הצוואר והוא את שלי.. וזזתי מעל הזין שלו קדימה ואחורה כמו בזיון אבל עם בגדים, ואז הוצאתי את הזין שלו מהבוקסר, הזזתי את התחתון שלי הצידה, וזיינתי אותו חזק ומהר וטוב. זה היה באמת טוב. מלא תשוקה והרגשתי כמו בסרט פורנו או משהו 😄
הוא גמר, ואני לא יכולה לגמור ככה בלי גירוי קודם של הדגדגן.. אז אמרתי לו בוא לחדר תרד לי קצת... ובאמת לא היה לנו זמן כי היינו צריכים כבר ללכת להתארגן ולצאת אבל לא הסכמתי לוותר, אמרתי לו שאני אגמור מהר. (בטח שאני אגמור מהר אחרי שלא גמרתי כמו שצריך איזה חודש ) אז הוא ירד לי, ובאמת גמרתי תוך איזה חמש או עשר דקות, וגם אז כבר הספיקה להתפס לו האצבע ולכאוב... אבל גמרתי ממש טוב, איזה 2-3 דקות עוד הייתי בגמירה ועוד התכווצתי ועוד הייתי באופוריה.. ואז פתאום התחלתי לבכות.
אני מאמינה שזה בגלל שהיה עלי לחץ בתקופה האחרונה ולא פרקתי אותו אז פרקתי אותו והתחלתי לבכות... לא יודעת. אבל זה היה באמת משחרר ומדהים..

ואז התחבקנו עוד והלכנו להתקלח ולהתארגן ולאחותו. זהו.

לפני 17 שנים. 17 ביוני 2007 בשעה 8:51

הוא כזה חמוווווווווווווווווווווווווווווד!!!! (הקוצ'י כמובן, למרות שגם זאפי מתוק:) )
הוא נרגע ומרגיש קצת יותר בבית ויותר חופשי, כזה מתוק אלוהים ישמור. וכמה חכם!?
כלב בן חודש וחצי לא היית מצפה ממנו להבין בדיוק מה רוצים ממנו ומתי מדברים אליו בטון נחמד ומתי לא, ולא הייתי מצפה ממנו אשכרה לציית לכל מה שאומרים לו, אבל הוא מה זה כן!
אפילו שלשום ואתמול היינו איתו אצל אמא של זאפי והוא התנהג כמו כלב הכי טוב בעולם!!
יצאנו לארוחת ערב והשארנו אותו באמבטיה והוא ישן כמו תינוק ואפילו לא השתין או חירבן, וכשכן רצה לעשות את צרכיו אז יצא למרפסת (!!) בשביל זה! איזה חכם קוצ'וני מתוקי שליייי!!!!
ואתמול בלילה כשהוא רצה לעשות קקי אז הוא בכה ליד הדלת שנוציא אותו והלך לקרטון ששמתי לו בשביל קקי ורצה לעשות שם קקי, אבל הכפכף שלי היה ממש קרוב לשם אז הוא בטעות חירבן על הכפכף שלי... אבל לא כעסתי, כי העיקר הכוונה שהוא הבין שעושים שם קקי. כפרה עליו כזה מתוק אתם לא מבינים כמה הוא מתוק ויפה וחכם. זה ממש אלוהים שלח לנו אותו... ויש לי את כל הסבלנות שבעולם בשביל לטפל בו (שדווקא עם זה חשבתי שיהיו לי קשיים כי אני לא הכי סבלנית) ואפילו שהוא עושה משהו לא בסדר אני לא יכולה לכעוס עליו כי הוא מתוק כזה וישר בא להתחנף איזה מאמי יאוווווווווווווווו....
והוא נורא אוהב לשחק בנשיכות ולנשוך גם את הצעצועים שלו.. הוא מנסה לפעמים גם נעליים אבל ישר מתרחק כשאומרים לו לא. חחח איזה חמוד הוא נרדם עכשיו באמצע לעיסת צעצוע.. איזה נווווווווווווווווווווווש 😄 יו בא לי למות איזה חמוד הוא אלוהיייייים :):):)
היום אני צריכה לקחת אותו לוטרינר לבדיקה ותילוע וזריקת משושה ראשונה, אני מקווה שיעבור בסדר.. נוש קטני מתוקי שלי...

וחוצמזה... עם זאפי הכל סבבה... ביום שישי היה לנו חצי שנה יחד, והוא לקח אותי לקניון הזהב וקנה לי מלא מלא שטויות 😄 ואני דווקא לא יכולתי להוציא לפועל את ההפתעה שתכננתי לו כי השותף נשאר בבית סופ"ש ולא היה ברור מתי הוא יבוא ומתי לא ומכיוון שההפתעה הזו אמורה לקחת כמה שעות לחגיגתה אז לא רצינו סתם שיהיה פאדיחות עם השותף וזה.. אז החלטנו שנעשה את זה שבוע הבא כשהשותף נוסע הביתה לסופ"ש 😄
זה מגניב יו נואו... כבר חצי שנה עברה, ואמנם היו כמה קטעים דפוקים בדרך... אבל סה"כ זה היה ממש טוב, לשנינו. והאהבה רק ממשיכה לפרוח.
הייתי בטוחה שלעולם לא אצליח להחזיק מעמד עם מישהו כל כך הרבה זמן, אבל איתו, חצי שנה עברה ואני רוצה שזה ימשיך עוד ועוד ושלא יגמר לעולם.
אני אוהבת אותך זאפוני שלי }{

ויש לי עוד שבוע וחצי בגרות בספרות, וכמה ימים אחריה גם בסוציולוגיה... ואמנם דווקא למדתי, אני צריכה לתת קצת יותר גז על זה, כי אני צריכה גם ללמוד למועד ב' של מתמטיקה.
ועבודה... גם עבודה צריך למצוא.

בקיצור לייף גואס און 😄 שיהיה לכולנו שבוע מעולה.

לפני 17 שנים. 13 ביוני 2007 בשעה 8:50

אתמול זאפי סיפר לי בבוקר בטלפון שהוא מצא בעבודה גור קטן וחמוד, כלבלב מסכן שהשאירו כל הלילה בתוך איזה דלי שגם עוד היה בו צבע, והוא כולו מלא פרעושים ומסכן.
לבן, צומי, ומתוק...

אז אמרתי יאללה תביא אותו... התלבטנו התלבטנו ובסוף הוא הביא אותו.
לפני הגעתו קניתי ספריי נגד פרעושים וקרציות לגורים, וגם פחית שימורים של אוכל כלבים..
הם הגיעו, ואני רואה יצור קטנטן פצפון מתוק בטירוף, כולו גור בן חודש- חודשיים, מסכן מלא פרעושים ברמה לא נורמלית, וצבוע באחוריו (רגל, זנב, בטן) בצבע צהוב בוהק.
כולו נוש מתוקי כזה... איך אפשר שלא להתאהב?
גם רואים שיש לו קצת שכל למרות שהוא עדיין גור קטן.
בקיצור, טיפלנו בו נגד הפרעושים, חיכינו שימותו חלק, טיפלנו שוב, חיכינו שוב, עלינו הביתה וקילחתי אותו עם השמפו שלי (עכשיו יש לו ריח מה זה טוב 😄 ) ואז יבשתי אותו ונתתי לו אוכל ומים כמובן ושמנו לו מלא חולצות ישנות של זאפי ומגבות, שלא יהיה לו קר כי הוא רעד... והוא אכל ושתה קצת והלך לישון.
אחותי (שהיא וטרינרית..) באה לראות אותו ולבדוק שאין לו איזה מחלה או משהו, ואמרה שכנראה שהכל בסדר איתו. הוא לברדור מעורב, כנראה. ולא יגדל להיות ממש גדול, כנראה.
בכל אופן... הוא ישן בערך כל היום חוץ מכמה הפסקות לפיפי וקקי- ושימו לב, היה חכם מספיק בשביל לא להשתין או לחרבן על השמיכות שלו! הוא קם, הולך הצידה, עושה צרכים, וחוזר לשמיכות. חמודי 😄
רק בלילה... אלוהים ישמור... ישנתי במצטבר (או מצתבר? לא זוכרת..) איזה שעה בקושי, וגם זאפי אחרי שצעקתי עליו שהוא ישן ולא מזיז לו כלום החליט לעזור לי קצת להרגיע את הכלב אז לא ישן יותר מדי. בכל אופן, הקוצ'י (ככה קוראים לכלב) בכה כל חצי שעה...
באמת צומי הכלבלב.
שיגע לי תשכל...
והכי עיצבן אותי?? שהתעוררתי בגלל הבכי שלו וכשבאתי לרדת מהמיטה הרגל שלי דרכה ישר לתוך שלולית פיפי שהייתה למרגלות המיטה. "כיף".
בקיצור עבר לילה לא נורמלי ועכשיו כואב לי הראש ואני עייפה אבל אני צריכה ללמוד וללכת לראיון עבודה בערב.
אניווי... לפחות השותף שלנו אמר שזה לא ממש מפריע לו שיש כלב כל עוד אנחנו ננקה אחריו (מן הסתם..). אבל נורא התעצבנתי כשזאפ שיעבד אותי כל הזמן לטפל בכלב ולנקות אחריו ולעשות הכל בטוענה "רצית כלב, לא?"
אז בסוף קיבלתי קריז, אמרתי לו כאילו הלו? אתה לא רצית כלב??? מה זה השטויות האלה?!זה כלב של שנינו לא רק שלי, ואתה יודע טוב מאוד שלא רק אני רציתי כלב.
אז אחרי זה הוא קצת עזר לי.
זה ממש כמו תינוק... זה מעצבן, אבל כזה חמוד....לדעתי זה שווה את זה. כי סה"כ זה רק בינתיים עד שהוא יתרגל. הוא רק יום אחד פה, אי אפשר לצפות ממנו שילך דום ויעשה צרכים בחוץ.. כולו בן חודש, מסכן קטני.

בסופ"ש הקרוב אני וזאפי חוגגים חצי שנה יחד... אני מכינה לו הפתעה, ואם הכל ילך טוב אני אכתוב על זה פה אח"כ. בעצם, אם לא ילך טוב אז אני גם אכתוב על זה אח"כ 😄

וחוצמזה... זהו... נראה לי..אני נורא עייפה :(

לפני 17 שנים. 4 ביוני 2007 בשעה 21:04

איזה כיף זה.. אהבה..

כל פעם שאנחנו רבים או מתווכחים- לומדים משהו חדש על האחר, מבינים עוד משהו בו שלא הבנו לפני...

וחיים שלי... תודה לך שאתה תמיד מקבל אותי ומבין אותי ולומד להכיר אותי יותר ויותר ויותר לעומק. באמת שכל פעם מחדש אתה מגלה לי שוב ושוב כמה שהאהבה שלך אינסופית ושאני לא צריכה להסתיר ממך כלום. שומדבר.
ותודה... פשוט תודה.

אני אוהבת אותך, מכל הלב...

לפני 17 שנים. 1 ביוני 2007 בשעה 4:18

עכשיו באמת באמת רע לי. הפעם פיזית.
אלוהים ישמור איזה כאבי תופת.... התעוררתי עם לכתו של זאפ ישר לתוך דלקת מאווווווווווד כואבת בדרכי השתן. מאוד כואבת מאווווווווווווווווווווווווווווד מאודדדדדדדדדדדדד ומציקה ושורפת... מן הרגשה כאילו מישהו דחף לי סכין קטנה לתוך הדגדגן וחתך ואז שם על זה מלח וזה שורףףףף וכואב ומציק. וההרגשה הזו שכל הזמן יש פיפי... ועוד בנוסף עצירות?!~

לי באמת בא למות.

עקב זאת, ד"א, אני נאלצת לדחות את הגעתנו לדנג'ן היום בצהריים (לזה של הקעקועים) לצערי הרב מאוד מאוד (אין לכם מושג עד כמה..) כי אני חייבת לנסוע לאמא שלי לקבל טיפול מתאים אחרת אני ארצח אנשים מרוב שזה כואב ושורף ומציק ומעצבן.

ררררררררררררררררררר זה מחרפןןןןןןןןןן וכואב כל כך אלוהים זה הסשן הכי אכזרי שקיים בערך!!!! 😢 :'( :'(