אין זיון רע יש זיון שרע לו

אחרי האורגזמה הרביעית הלילה (או אולי בעצם זו הייתה החמישית? למי יש כוח לספור?), זו שהגיעה כבר במיטה, ליטפת אותי ושאלת אם אני רוצה עוד.

חייכתי ואמרתי לך שברור שכן, אבל תביא מים קרים כי אנחנו מנצחים את המזגן. כשקמת למטבח סובבת את הראש ואמרת שאתה אוהב שאני חזירת גמירות היום. 

רציתי לחייך כשגיליתי שאתה זוכר שככה אני קוראת לימים כאלה שנפתחת לי הצ'אקרה של הגמירות. זה אמור היה להעלות חיוך על פניי שאתה עדיין זוכר את הביטויים שלי, אבל קצת נצבט לי הלב בפנים כי התביישתי לספר שזו לא האורגזמה שאני רודפת אחריה, זה הבכי. אני חזירת דמעות וכשאני גומרת סוף סוף אני יכולה לכמה שניות לבכות.

כמה שתתן לי ממך - ככה תקבל ממני. תמיד.

בכל זוג יש את מי שרוצה יותר, תמיד ידו על התחתונה. הפנמתי את זה ממש מזמן ולמדתי לא לרצות יותר ובטח לא לתת יותר. הלב שלי עבר מספיק, ידו לא תהיה על התחתונה בשנית.

תתן פירורים - תקבל פירורים. 

תתן הרבה - תקבל הרבה.

תתן הרבה ולא ארצה לתת הרבה בעצמי? מעולה, זה סימן שאנחנו לא משדרים על אותו הגל וצריך לחתוך.

אבל זכור, לעולם לא אתן מעצמי יותר מאשר אקבל ממך. גם אם אני למעלה. גם אם אני למטה. 

רוצה יותר? אל תבוא אליי במניפסטים עמוסי טענות, פשוט תן יותר. אם אתה לא מסוגל לזה כנראה שאתה לא בשבילי. 

כשאנחנו בכלוב הכל נראה שחור וטוב, אבל בחיים עצמם לא הכל קורה כמו בכלוב. לפעמים החיים מפריעים לסשן האידיאלי, נניח כשהרופא אוסר עליך כל חדירה שהיא ואת פרקטיקלי סגורה לרגל שיפוצים. מזל שבבדסמ יש עוד הרבה אופציות חוץ מזיונים וגם הפה שלי לא יצא לפגרה וככה מצאתי את עצמי נשארת לאורך כל הסשן עם חוטיני.

קצת שימוש, קורטוב החפצה, הרבה כלבה, נגיעות השפלה מתובלות בקורטוב כאב ורגע אחרי שהוא גמר עמוק עמוק במה שפעם היה הגרון שלי והיום הוא הפלאשלייט שלו - הוא נוגע בתחתונים שלי ומופתע שהן ספוגות.

"כמה שאת כלבה. נגיעה אחת בדגדגן שלך לא הייתה. כל זה רק מלספק אותי?" הוא תוהה בטון שנמצא איפשהו באמצע בין הפתעה להשפלה. לא עניתי, מה כבר יש להגיד שלא נאמר? הסתפקתי בחיוך.

"לכי להחליף". אני לא מבינה למה ומה מפריע לו שאני עם חוטיני רטוב, גם כך בקרוב הוא ילך ואני אכנס להתקלח, אבל אני גם לא שואלת. כבר למדתי שיש שאלות שעדיף לא לשאול. אני יורדת על ארבע והולכת לכיוון חדר הארונות להוציא חוטיני חדש, מחליפה וחוזרת על ארבע אליו.

"איפה החוטיני הרטוב?" הוא שואל ואני עונה בטבעיות שהוא בסל הכביסה. איפה עוד הוא יכול להיות אני חושבת לעצמי.

"תביאי אותם".

שוב על ארבע, חדר ארונות, סל כביסה, מכניסה חוטיני משומש ורטוב בין השיניים וחוזרת אליו על ארבע, מגישה לו את שביקש. "כלבה טובה" הוא אומר תוך כדי שהוא מלטף לי את הראש ומכניס את החוטיני הספוג לכיס.

"מה יש לך לעשות עם זה?" אני תוהה.

"היא שואלת יותר ויותר עליך, נראה לי שכדאי לתת לה לטעום. נסתום לה את הפה עם זה בסשן ואז אחזיר לך. סבבה?" אני לא עונה, אבל בטוח לא רק אני שמה לב שגם החוטיני שהרגע יצא מהארון כבר רטוב ביותר. 

-"חח אני לא זונה. אף פעם לא ביקשתי כסף, גם לא קיבלתי כסף על מין. כל מה שאני עושה אני עושה בחינם. אי אפשר לומר שאני עובדת מין, מקסימום אני מתנדבת מין"

-"נו, תמיד אמרו שהמתנדבות בקיבוץ הן שרמוטות"

אני צוחקת צחוק קטן ולא בטוחה איך להסביר שהרבה יותר ישפיל אותי שיאמר עליי אמת. נניח שיאמר שאני פוטנציאל לא ממומש, זה יפגע בנקודה פי כמה מ'זונה'.

אף פעם לא ביקשתי כסף. גם אף פעם לא מיממשתי את הפוטנציאל שלי.

למרות שאין שום דבר שמחרמן אותי בזה שמישהו אחר מכבס לי, בסוף כל סשן כמעט הוא יצא עם שקית שקיבלתי בפגישה הבאה שלנו, מקופלת וריחנית.

אם יש משהו שלא עושה לי את זה זה הקונספט של נשלט נקיון וכביסה. אני לא מתה על לנקות, אבל מעדיפה לנקות לעצמי ובענייני כביסה רק אומר שכשאני אהיה גדולה אני אהיה משפיענית קיפול כביסה. כששלחתי כביסה למכבסה קיפלתי אותה מחדש כי הקיפול שלהם לא עומד בסטנדרטים שלי, ובכל זאת, זה היה הריטואל שלנו.

השקית תמיד כללה סט מצעים אחד בלבד, תמיד סט משומש שהזדיינתי עליו עם אחרים. מצעים ספוגים בריח של סקס. הוא היה פותח את השקית ומציע את המיטה שלו במצעים המשומשים שלי, מתכרבל בריח שלי מזדיינת עם אחרות.ים, מזיין את המזרן עטוף בסדין ספוג בסקס שלי ומתחכך בכרית עם הציפה בריח הסקס שלי.

בפגישה הבאה שלנו הוא תמיד היה מחזיר את סט המצעים נקי, ריחני ומקופל.

הוא היה יופי של נשלט, אבל קיפול כביסה לא היה הצד החזק שלו. בשונה מהקיפול המרושל של המכבסה, את הקיפול שלו מעולם לא תיקנתי וחייכתי לכל סט מצעים מקופל ברשלנות שהציץ אליי מהארון. מכל הדברים, דווקא הרישול הזה הזכיר לי עד כמה הוא בבעלותי.

איך שנכנסתי אליך הביתה וזרקתי איזו הערה על כמה שאתה סקסי הבנתי מהעיניים שלך שאתה לא במצב רוח. ההערה הבאה שלי כבר זכתה לתגובה ישירה.

"אין לי חשק" אמרת.

הייתי חייבת להבין איזה סוג של לא במצב אתה, אז שאלתי אותך אם אתה לא במצב רוח מסוג של לשבת במרפסת עם מוזיקה ופייסל או לא במצב רוח מסוג של אם תצליחי להעיר אותו הוא כולו שלך. 

"את לא תצליחי להעיר אותו, אבל אין לי בעיה לראות אותך נכשלת" אמרת בפה מחייך שלא הסתיר עיניים כבויות.

שתי דקות אחר כך הזין שלך היה בתוך הפה שלי.

הסברתי לך את חוקי המשחק שלנו - אם הוא יתקשה בתוך הפה שלי אתה מפסיד ולא תוכל לגמור היום. אם לא יעמוד לך - תנצח, אבל זה כנראה לא יקדם אותך לגמירה.

"נבלה" סיננת כשהסברתי לך את החוקים ואני התבאסתי שעמד לך כ"כ מהר לפני שהספקתי להנות כמו שצריך מהזין שלך בפה שלי.

אני שוכבת על משהו במרכז החדר. זו לא מיטה. גם לא שולחן. זה יחסית גבוה. אני ערומה, פעורה וקשורה בחיפזון. אני לא יכולה לקום מהמיטה אבל לחלוטין יכולה להניע את האגן. ידיים נוגעות בי. אני לא יודעת כמה ידיים יש שם, אבל זה בוודאות יותר מאדם אחד. בעצם לא רק ידיים נוגעות בי, יש כאן עוד אברים. גם בתוכי.

על העיניים משקפי מציאות מדומה שמקרינות סרטוני וידאו שלי, כאלה מסשנים שונים ומשונים וכאלה שצילמתי לבד. על האוזניים אזניות גדולות עם קשת, כאלה שמבטלות רעשים ואני שומעת רק את עצמי בסרטונים. אני לא רואה ולא שומעת מה קורה במציאות שהיא לא הפורנו העצמי שלי שנאסף במשך אי אלו שנים.

לשמחתי את בעיות דימוי הגוף שלי פתרתי מזמן וכשאני צופה בסרטונים שלי אני מצליחה באמת לצפות בהם ולא להתרכז במראה שלי במקום בהנאה שלי. אני לא הכי שמנה ולא הכי רזה. אני לא הכי גבוהה ולא הכי נמוכה. אולי הציצי שלי כן הכי מעפן, אבל זה לא מטריד אותי כשאני רואה אותי מתענגת בכל כך הרבה אופנים שונים. אף פעם לא חשבתי שמישהי או מישהו איתי רק בגלל הגוף שלי ואני ממש סבבה עם זה. אז אני מתבוננת בעצמי מתענגת.

בסרטונים בהם אני פשוט באמצע אקט כזה או אחר אני בוחנת בעיקר את הבעות הפנים שלי ומתחרמנת מלראות את עצמי חרמנית. בסרטונים בהם אני אומרת או מבקשת דברים אני מתכווצת מהפתטיות שלי. בין לבין אני מנסה להבין כמה אנשים נוגעים בי ונהנית מתחושת מלאות עדינה. 

ואז מגיע הסרטון בו רואים את הכוס שלי פעור והדגדגן פועם ובין הרגליים שלי ניתן לראות מחוץ לפוקוס את הבעות הפנים שלי. זה פריים מושלם של דגדגן מתכווץ ופנים מתענגות.

אני מדמיינת לעצמי איך זה ירגיש לרדת לכוס שלי. להתקפל לעיגול מושלם וללקק את עצמי בדיוק כמו שאני אוהבת. אני מאוד אוהבת לאכול כוס והטעם שלי סבבה בעיני אז זו בטח תהיה חוויה משוגעת, אף אחד לא יכול ללקק אותי מושלם כמו שאני אלקק את עצמי.

אני מרגישה קרובה לאורגזמה משוגעת. אני הולכת לגמור מלדמיין את עצמי מענגת את עצמי. גם המגע שלהם בי משתנה ומקרב אותי יותר ויותר לשיא, אבל אז הסרטון מתחלף לסרטון אחר שאני מרגישה לעצמי בו כ"כ פתטית כשאני אומרת דברים שהתבקשתי לומר והגמירה מתפספסת.

-

אני אף פעם לא זוכרת חלומות, ואז פתאום החלום הזה חוזר על עצמו שוב ושוב כבר תקופה.

אמנם הם היו בתחילת הקשר, אבל בשלב הזה כבר היה אמון ביניהם וההיררכיה הייתה מאוד ברורה. היא סמכה עליו והוא השתמש בה בנינוחות, אבל בכל זאת היה איזה חשש במאחורה של הראש שלה אז היא שלחה לו רק תמונות וסרטונים שנעלמים מיד בתום הצפייה. נכון שמי שרוצה יכול לעקוף גם את זה ויש שיטות להפיץ גם סרטונים שנשלחים כך, אבל זה נתן לה שקט מסוים. העולם מסוכן וקבצים כאלה גם יכולים לדלוף בטעות מחוסר השגחה מספקת. זה היה החלק שהיא שמרה לעצמה, מעין גבול שהציבה בלי מילים. חלקת האלוהים שהיא סימנה לו במעשים שהיא שומרת לעצמה.

הוא הבין מיד ורק הבהיר שמצופה ממנה לשמור את כל הסרטונים כי הוא עשוי לבקש ממנה וידאו או תמונה והוא מצפה שתשלח שוב. היא, שהייתה עד אליו רגילה למחוק נודז אחרי שנשלחו, יצרה תיקיה מאובטחת שלא תסתנכרן לענן ושמרה הכל כמו כלבה טובה. 

כשהוא ביקש רשות באחד הסשנים לצלם אותה כדי שתוכל את היופי הזה היא הבהירה לו שמצלמים רק מהטלפון שלה. הוא הזכיר לה לשמור כי הוא מצפה שהיא תשלח לו כשיבקש. היא שמרה תמונות וסרטונים מסשנים משותפים, היא שמרה תמונות וסרטונים שצילמה לבד, חלקם ביוזמתה וחלקם לפי בימוי ודרישה שלו.

כשהחומרים התרבו היא יצרה אינדקס לסרטונים עם האשטגים רלוונטיים לכל סרטון וגם קנתה כונן חיצוני לאחסון החומרים. 

כך הקשר המשיך והעמיק. סשנים. סרטונים. תמונות. מדי פעם היה מבקש ממנה וידאו או תמונה שכבר שלחה בעבר, מדי פעם היה מבקש כמה ברצף. הבקשות שלו הגיעו לפעמים סתם באמצע החיים ללא הקשר, לפעמים באמצע התכתבות שוטפת. פעם אחת הוא אפילו עצר סשן באמצע כי רצה לראות איזה סרטון שצילמה לו בעבר. היא הייתה שולחת, מה שביקש, כמה שביקש, מתי שביקש - אבל תמיד קובץ שנמחק מיד לאחר הצפייה. זו הייתה חלקת האלוהים הקטנה שלה.

לפעמים הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה כרגע, לפעמים היה עובר על האינדקס המתעדכן ותוהה מה מתאים לו לוייב עכשיו, ולפעמים הוא היה הופך אותה למנוע חיפוש שאמור להצליח לנחש מה בא לו גם אם הוא לא בדיוק יודע כרגע. במקום לגלול באתרי פורנו מאוסים עד שמצא את מבוקשו היה משתמש בה שתתאים לו סרטונים לחשקים. עם הזמן היא למדה לשכלל את אלגוריתם התאמת הפורנו העצמי שלה לרצונות שלו.

-"בא לי פורנו שלך"
-"מה יעדיף האדון היום? רק אני? אני בסשן איתך? סשן איתך ועם נספחים?"
-"רק אנחנו. סשן. לא מתאים לי עכשיו אותך לבד"
-"האדון יעדיף היום סרטונים שכוללים בעיקר סקס? החפצה? השפלה? כלבה? קשירות? מניעה? כאב?"
-"בא לי החפצה היום"
-"יש את הפעם ההיא שהאדון עשה מהחורים שלי אגרטל לפרחים. האדון זוכר? כששכבתי על השטיח עם רגליים מקופלות על השולחן"
-"לא, לא. זה לא הכיוון"
-"יש רהיט מסוג הדום לרגליים"
-"זה אופציונלי, אבל אני לא בטוח. בואי נמשיך לדפדף בקטגוריה?"
-"יש שולחן קפה, יש מחזיק לוח מחיק, יש סטנד לדף נוסחאות, יש אסלה, יש מחזיק סבון במקלחת..."
-"כן! את זה אני רוצה."
-"בשמחה אדוני. מה האדון ירצה היום, מחזיק סבון תחת או מחזיק סבון פנים? אולי האדון יעדיף את כל הסרטונים בקטגוריה?"

בינה לבין עצמה היא יודעת שאחרי כל כך הרבה שנים מתחתיו ואחרי כל מה שהם עברו ביחד כבר אין לה בעיה לשלוח לו את הסרטונים שלה בקבצים שנשארים, היא יודעת שלא רק שהוא לא ייפגע בה במכוון, הוא יעשה הכל כדי שהיא לא תפגע. בכל זאת היא ממשיכה לשלוח סרטונים שנמחקים כל פעם מחדש.

אולי הפטיש שלה זה להיות נשלטת פורן האב ואולי פשוט נעים לה לדעת כשהוא מביא ביד וחושב על השימוש בה.

היא שוכבת על הגב במיטה שלנו, רגליה מפוסקות באוויר והוא מזיין אותה. אני מתבוננת. לא כי נדרש ממני, זו מערכת היחסים הונילית ביותר שהייתי בה בחיי ואין כאן קאקהולד או דרישות. אני מתבוננת בהם כי אני באמת נהנית מזה.

מאז ומתמיד אהבתי להסתכל על אנשים מזדיינים, זה דבר יפה. אבל איתם שכללתי את ההתבוננות יותר ויותר. אולי זה כי ידעתי ששום דבר לא בורח לי, זו לא הזדמנות חד פעמית של שלישייה שבמקרה הטוב תחזור על עצמה עוד פעם או פעמיים, זו מערכת יחסים שנמצאת כאן כדי להישאר ומה שלא אספיק היום אוכל לעשות מחר. אולי זה כי האהבה המשולשת שלנו עצומה והביטחון שלי להביא את עצמי בדיוק כמו שאני מולם הוא מהגבוהים שחוויתי. אולי זה פשוט כי הם כ"כ יפים ביחד שזה מענג אותי לא פחות מלהצטרף.

אז אני מסתכלת עליהם כשהוא מזיין אותה ברגליים פסוקות באוויר. הם הראשונים (היחידים?) שאני מרשה לעצמי להתבונן בהם גם מקרוב, ממש קרוב. אז אני מתקרבת לאט לאט, משנה את זווית המבט ויוצרת לי כל פעם פריים אחר. הם כל כך יפים ביחד והפרצוף שלה כשהיא נהנית גורם ללב שלי לרקוד. 

כשאני משביעה את תאוות המבט אני נשכבת לצידה על המיטה ומלטפת את הגוף שלה שאני באמת ובתמים מעריצה. לאט לאט גם הפה שלי מצטרף לחגיגה ואני עוברת לינוק את הפטמות הרגישות שלה.

כשהוא אומר לשתינו מילות אהבה וניליות מתוקות, מתאים לכל אחת מאתנו את המילים המדויקות והרלוונטיות לה, אני מרגישה שהגיע הזמן שלי להצטרף. אני נשכבת מעליה, עם הגב לכיוונה. למעשה אני נשכבת עליה בדיוק באותה התנוחה שהיא שוכבת, כלומר מפסקת את רגליי באוויר כך שיש לו שני חורים פתוחים האחד מעל השני.

הוא עובר ביני לבינה. חודר אלי, מזיין קצת, יוצא ונכנס אליה לזיין קצת אותה. הוא מחליף בין החורים והיא אוחזת בידי. שלושתנו כל כך ביחד בחוויה הזו. 

כשהוא לא יכול להחזיק יותר הוא גומר בתוכה בקול גדול תוך כדי שהוא אוחז ברגלי המונפת וקורס על שתינו בחיבוק שמיד מתמוטט, כי בכל זאת מגדל של שלושה א.נשים לא קטנים ומיוזעים זה לא דבר עמיד במיוחד.

אני יורדת בין הרגליים שלה ומלקקת אותה מהזרע שלו. שותה אותו, שותה אותה, שותה את המיצים שלי שנזלו עליה. שותה אותנו עד שדי לה. לא כי אמרו לי. לא כי זה משפיל. לא כי ככה מישהו מצפה ממני. סתם, בהכי ונילי וטבעי שלנו, כי בא לי.

תפסיקו. לזיין. אותי. כאילו. אכפת. לכם. ממני.

מה כל כך קשה בלהכניס זין לחור לבחירתכם ולזיין כאילו אתם ממש שונאים אותי. כל אחד פה נהיה לי חכמולוג רגיש ואכפתי. זין עם העדינות הזו, לא חסר לי ממנה. אני בסך הכל צריכה הייט פאק, מה כ"כ מסובך?

גם כן הפרוגרס הזה. גברים מאשימים את הפרוגרס שהוא הרס להם את חיי המין כי הם כבר לא יכולים לאנוס. אני מאשימה את הפרוגרס שהוא הרס לי את חיי המין כי כל אחד פתאום דואג ובודק איך אני ואם אני בסדר וזה מתאים לי ולא חזק מדי. זה לא משנה איפה אני אוספת אתכם, ונילי או בדסמי, למעלה או למטה, כולכם משום מה לא מזיינים אותי כאילו אתם שונאים אותי.

אני כבר מיואשת מכם, באמת. שוקלת לבחור אחד מכם ופשוט לריב איתו ממש רע פייס טו פייס כדי ליהנות מהייט פאק כמו שאני צריכה כרגע. מי חשב ששנאה זה מה שיחסר לי בישראל 2024.

טפלו בזה כי אתם לא רוצים שאני אריב אתכם בשביל סקס. אני יודעת לריב רע, אני יודעת מה להגיד כדי שתשנאו אותי ממש. אין לי עצמות בלשון. אני אקבל מזה סקס מדהים, אתם תישארו פגועים. לא רוצה לעשות את זה, אז שיקום כבר המתנדב שמוכן לזיין אותי כאילו הוא שונא אותי, אני אהנה מזיון והוא גם ירגיש טוב שחסך מעצמו או מאחד מאחיו לצרה מילים רעות.

אני לא רוצה להיות דוחה. אני לא רוצה לגרום לכם לשנוא אותי, אני רק חייבת רגע להאכיל את המפלצת. תפסיקו להעצים אותי ותזיינו אותי כאילו אותם שונאים אותי. הועצמתי מספיק, זה לא הוביל אותי לשום מקום טוב. עכשיו אני מבקשת שנאה. גם היא לא הובילה אותי לשום מקום טוב, אבל לפחות זה סקס מעולה.

סך הכל ממש קל לשנוא אותי, אני בלתי נסבלת. למה אתם מסתבכים כ"כ? 

-

הבהרה 1: אני עדיין פמיניסטית רדיקלית מעודדת פרוגרס בצורה הכי אקטיבית שיש, אל דאגה. פשוט התקופה הזו היא טו מאץ'.

הבהרה 2: זו לא הצעה ולא הזמנה ליושבי כלוב רנדומליים. תנוחו.