לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין זיון רע יש זיון שרע לו

"לכתוב שירה אחרי אושוויץ זו ברבריות"
מאז ז' באוקטובר לא כותבת שירה ולא יוצרת אמנות, רק מקלידה זימה ברברית שחוויתי או שעוד אחווה, ללא סדר כרונולוגי וללא הקשר.
לפני 4 חודשים. 4 ביולי 2024 בשעה 4:56

אני שוכבת עירומה על השולחן בסלון. הפעם אני מעל השולחן ולא מוסתרת מתחת למפה. כל אחת מהרגליים שלי מחוברת באזיקונים לרגל אחרת של השולחן. גם כפות הידיים שלי אזוקות באותה הצורה ואני במעין "גשר" רק שהוא על השולחן כי אני והתעמלות אמנותית פחות חברות.

היא אצלו, זה כבר עניין שבשגרה ומדי פעם הוא משחק אתנו בצוותא. הם בענייניהם, סשן רגיל, לא משהו שהעיף לי את המח. לא משהו שעוד לא ראיתי. סשן. רגיל. כאילו חוץ מהקטע שאני שוכבת עירומה על השולחן.

אה, איך שכחתי. היה שם עוד דבר פחות סטנדרטי, הוא שם דילדו פנים עליי.

בזמן שהם משחקים אני רק מחכה לשלב שהוא יגרום לה לשבת על הדילדו הזה ותוהה האם הוא ירצה שהיא תזיין את הדילדו שעל הפנים שלי בתחת או בכוס. אני מדמיינת אותה מתיישבת עם הכוס המתוק-מתוק הזה שלה ומתחילה לזיין את עצמה על הפנים שלי. אני מדמיינת איך זה יראה, איך זה יריח ואיך הרטיבות שלה תציף את הפנים שלי. אני מחכה לזה בהתרגשות משוגעת.

בשלב מסוים בסשן שלהם, כשהם מתעלמים לחלוטין מהקיום המאוד נוכח שלי, הוא אומר לה שהיום היא לא תוריד תחתונים. חבל שאין תיעוד למבט שלי באותו הרגע כי אני בטוחה שהעיניים שלי הפכו לסימני שאלה מאוכזבים. אני די בטוחה שבשלב הזה התחלתי לדמוע. אחרי זמן לא מבוטל שאני אזוקה ומפנטזת, אני מבינה שהפנטזיות יישארו במח שלי ומתאכזבת כמו ילדה קטנה. אם הייתם מכירים את הכוס שלה גם אתם הייתם מתאכזבים ככה, אני בטוחה.

אני שקועה כל-כך באכזבה שלי שאני לא שמה לב להמשך הסשן שלהם. התנתקתי ועברתי למחשבות שלי, רק הגוף שלי נוכח ואין לי מושג מה הולך בחדר. זה כנראה מסביר למה נבהלתי כשהרגשתי את הדילדו פנים שתקוע עלי זז.

כשפתחתי עיניים ראיתי אותה מכניסה לפה את הדילדו ומנסה להעמיק כמה שיותר. הוא מורה לה להישאר הכי עמוק שהיא יכולה ולא לזוז וככה היא עם פה פעור מעלי. הריר שלה מתחיל לזלוג על הפנים שלי, אני מריחה את הבל הפה שלה, אני רואה את הנקבוביות שלה וגם את הזרע שנשאר על הפנים שלה משלב מוקדם יותר של הסשן.

הוא דוחף אותה עמוק יותר והיא משמיעה קולות שאני מכירה היטב. "רגוע, רגוע. לנשום" הוא אומר בטון ששמור אצלו רק לנשים מפרפרות בגרון עמוק. אני מתפללת שהוא לא יעשה שטויות שיגרמו לה להקיא לי על הפרצוף ומסתכלת על המעט מהפנים שלה שאני רואה כשהיא כל כך עמוק על הסיליקון. אני קצת מתאהבת בה כשהפנים שלי מרגישות את ההתמסרות שלה. 

כשהסשן נגמר והוא מסיר ממני את הדילדו לאפטרקייר משותף אני מבינה שאולי לא קיבלתי את מה שפנטזתי עליו, אבל חוויה כזו של קרבה, של אינטימיות, של פתיחות וחיבור עד כדי כך עמוקים כמו שחוויתי איתה כשהיא שיפדה את הגרון שלה מעל הפנים שלה - לא חוויתי מעולם.

אולי לא קיבלתי את הכוס שלה נוטף על הפנים שלי, אבל סוף סוף הבנתי מה הקטע של גברים עם לזיין גרון. נדמה לי שזה הרבה מעבר לחוויה הפיזית.

 

לפני 4 חודשים. 3 ביולי 2024 בשעה 17:12

הוא רוצה סאבית חדשה והיא פוטנציאל מעניין מבחינתו. הם נפגשו פעם או פעמיים במקום ציבורי, דיברו על הוניל ועל הבדסמ והגיע הזמן להתחיל לבדוק איך זה עובד ביניהם הלכה למעשה ולא רק בדיבורים.

כשאני על ארבע, הרגליים שלו נחות על גבי והטלוויזיה מטרטרת ברקע הוא מספר לי שהוא קבע איתה שתגיע אליו, הם מתכננים להתנסות קצת. "אליך?? פעם ראשונה?!??" אני מופתעת. הוא מזכיר לי שכבר נפגשו במקום ציבורי ואני עומדת על דעתי "גם סקס ונילי בהתחלה אני עושה רק אצלי, אז סשן? אתה מבין כמה סכנות מתווספות כשזה אצל הגבר בבית?" ובזמן שאני מפרטת על הסכנות ועל החשיבות ביצירת תחושת בטחון, הוא משתיק אותי. "הבנתי" הוא אומר ואני מבינה את הרמז ועושה קולות של הדום.

אני לא בטוחה כמה זמן של שתיקה עבר עד שהוא פתח שוב את הפה "אם את כל-כך דואגת לשלומה, רוצה להיות אתנו ולשמור עליה?". 

יומיים קדימה, אחרי בירור מולה שמתאים לה, אני באותו הסלון על ארבע. פורמייקה מלבנית מונחת על הגב שלי ומעליה נפרשת מפה כעורה וארוכה שמסתירה כמעט את כולי חוץ מכף רגל ימין שלי שמשום מה נשארה בחוץ. דווקא שמחתי שהרגל חשופה, כך ידעתי שהיא לא תשכח מהנוכחות השקטה שלי.

על השולחן, שהוא אני, מונחת קערת פירות ומאפרה. כשהיא מגיעה גם שתיה ומאנץ' מתווספים. הם מדברים ואני מחייכת לעצמי כשאני מזהה אותו מדרדר את השיחה מוניל לבדסמ בדיוק באותם הטריקים בהם השתמש בזמנו איתי. תכלס קצת ציפיתי ממנו ליותר יצירתיות.

בשלב מסוים היא מוודאת אם אני באמת שם והוא כנראה מצביע על הרגל שלי. "היא בסדר עם זה?" היא שואלת מתוך דאגה חמודה למצבי או אולי מתוך חשש לגורלה. הוא מתרומם מהספה, מסיט מעט את המפה, מתכופף ושואל אם אני בסדר. אני נובחת פעמיים והוא מסביר לה ששתי נביחות זה כן. אני לא זוכרת איך היא הגיבה בדיוק, אבל אני די בטוחה ששמעתי התלהבות בקול שלה. 

עוד קצת פלירטוט והסברים והשיחה חוזרת חזרה אליה ומהר מאוד הם מתחילים בסשן הראשון שלהם. הוא הבטיח לה עוד קודם לכן שזה לא יהיה בנוכחותי והוא איש של מילה, אז הם עוברים לחדר השני.

אני עדיין שולחן. אמנם גם קודם לא ממש ראיתי מאחורי המפה מה הולך ביניהם, אבל עכשיו אני גם לא רואה וגם לא ממש שומעת. מדי פעם קול כזה או אחר גורם לי לדמיין מה קורה בחדר. אני משלימה בראש את החוויה שלהם מתוך ההיכרות איתו ומהמעט ששמעתי עליה במהלך השיחה. 

עד היום אני לא יודעת מה היה בחדר, זה שלהם. אני כן יודעת ששניהם יצאו בחוויה חיובית וכנראה שגם אני, כי בשלב מסוים נפלו מנדרינות מהקערה וקצת אחרי זה המאפרה התהפכה.

מזל שאני לא נשלטת ניקיון.

לפני 4 חודשים. 3 ביולי 2024 בשעה 4:36

כשאתם רואים בפרופיל שכתבתי שאני נשלטת 24/7 על ידי החתולים שלי אתם כנראה מחייכים. חלקכם חושבים שיש לי הומור עצמי. אחרים מוצאים פה הזדמנות לשורת פתיחה קצת פחות גנרית שאומרת מבין המילים "קראתי אותך לפני שפניתי". יש כמובן את מי שרואה 24/7 וכ"כ עומד לו שהוא לא קורא את סוף המשפט. קורה, בכל זאת אנחנו בכלוב.

רק כשתגיע אלי הביתה בפעם הראשונה ומיד לאחר שאומר שלום בחיוך מהוסס ואתנצל שתכף אברר אם אתה בעניין של בירה או קפה כי החתול שלי בהתקף חרדה כרגע ואני חייבת רגע לטפל בו, רק כשארד לרצפה ואדחוף את הראש מתחת לספה שתי דקות אחרי שראית אותי לראשונה בלי לחשוב על איך זה נראה שאתה רואה אותי על ארבע עוד לפני שראית אותי יושבת, רק כשתבין מי באמת מוריד אותי לרצפה בלי שאחשוב פעמיים על איך הסיטואציה נראית מהצד - רק אז תבין שלא התבדחתי בפרופיל.

אני אקום מהרצפה, איישר את את השמלה, אמשוך בכתפיים ואומר "נו, הזהרתי מראש שעם החתולים זה 24/7, אבל לפחות ראית איך התחת שלי נראה כשאני על ארבע".

לפני 4 חודשים. 30 ביוני 2024 בשעה 20:06

כשסוף סוף תבחר להוריד את המכנסיים ולהכניס לתוכי את הזין שלך, אתה לא תזיין אותי.

לא תדפוק אותי. לא תחדור אלי. לא תעשה אותי. לא תשחיל אותי. לא תבטוש אותי. לא תפמפם אותי. לא תכתוש אותי. לא תתעלס איתי. אתה גם לא תעשה איתי סקס או אהבה חלילה.

אתה תבעל אותי.

לפני 4 חודשים. 27 ביוני 2024 בשעה 17:05

השטיח במרכז הבית, אין עליו דבר מלבד אישה עירומה בעמידת שש שמרימה ראשה לעבר גבר שיושב על כיסא בר במטבח ומקרמל סוכר על קרם ברולה שהכין לה כמה שעות מוקדם יותר ובינתיים הצטנן במקרר. השדיים שלה כבדים ונוגעים מעט בשטיח. המבט שלה נישא אליו בהערצה. המבט שלו מרוכז בברנר שהוא מחזיק בידו והוא מתלבט איך ירצה לקשט את הקינוח.

כשהוא יחליט ששכבת הקרמל אחידה ועשויה בדיוק במידה הנכונה, לא שרופה מדי וגם לא במצב צבירה 'סוכר' מדי הוא יניח את הברנר ויוכל לעצור ולהתבונן בריכוז מלא בכלבה שלו מחכה לו במרכז הבית. הוא יניח את הקינוח שקרמל עבורה מתחת לראשה, ילטף ויגיד לה לחכות כי הקרמל עוד חם מדי והוא לא רוצה שתהיה לה כוויה בלשון.

כשהיא תראה את הצלחת מונחת מתחתיה ובתוכה קרם ברולה עם ריח נעים נעים של סוכר שרוף בדיוק במידה, היא תרכין את הראש. המבט שלה יתמקד במנה היפה הזו, מצולחתת עם נענע ופירות יער ברמת מסעדה, מונחת על השטיח. היא תבין פתאום שהיא ככה, מעל הצלחת היפה הזו מחכה כמו אחרונת הכלבות המיוחמות לקבל רשות לאכול מנה מושקעת מאוד.

כשהוא יראה את הריר מתמלא בפה שלה הוא ילטף לה את הראש ואת העורף, יגרד בשכמות ויעביר אצבעות עדינות בגב התחתון בזמן שהיא תגרגר בהנאה ולא תסיר את המבט מקרם הברולה שמחכה לה. 

כשהיא תשמע אותו שואל בחיוך אם היא חרמנית היא תחייך לעצמה ותנסה לחשוב מי לא יהיה חרמן בסיטואציה כזה. היא לא תענה לו אלא תמשוך בכתפיים והוא ייגע בעדינות בין הרגליים שלה. היא לא תהסס להגיב ולהראות שהיא מיוחמת. היא תתלבט מה היא רוצה יותר, שימשיך לגעת בה שם או לאכול את הקרם ברולה הזה שהריח שלו מחרפן כל תא בגוף שלה. כשהאצבע שלו תכנס לתוכה בעדינות היא תשמח שאף אחד לא שואל אותה.

כשהוא ירגיש אותה זזה על האצבע שלו בהחלטיות חסרת בושה, הוא יתרגש. כל הסיטואציה הזו תרגש אותו. הוא יתרגש לראות אותה ככה על שש במרכז הסלון בשבילו. הוא יתרגש לראות כמה היא רוצה לאכול את הקינוח שהכין במיוחד בשבילה. הוא יתרגש שהיא עוצרת בעצמה ולא אוכלת רק כי לא הרשה לה. הוא יתרגש לראות כמה היא חרמנית מהסיטואציה הזו. הוא יגיד לה שהוא ידע שהיא מחבבת קרם ברולה, אבל לא הבין שהיא ב-א-מ-ת מתחרמנת ממנו.

כשהיא תענה שהיא מתחרמנת מזה שאנשים אחרים מכינים לה אוכל הוא יעצור בעצמו מלצחוק בקול רם ויניח יד גדולה ורכה על התחת שלה בתקיפות, כך הוא יסמן לה להפסיק לנוע על האצבע שלו. היא תעצור את תנועת האגן על האצבע ותישאר דרוכה ורעבה גם לקרם ברולה וגם לקינוח. בזמן שהאצבע תישאר מונחת בתוך כלבה שעומדת מעל לקרם ברולה הוא יסביר לה שאחד הדברים שהופכים קרם ברולה למושלם זה קרמל מתפצח ומאוד חשוב לפני שמתחילים לאכול מהמנה לפצח את הקרם בנקישות עם גב הכפית. היא תנבח בהתלהבות ואישור.

כשהוא בתגובה יסביר שזה מאוד מצער שכלבה לא יודעת להשתמש בכפיות ולא יכולה לפצח את הקרם בשיטה המסורתית, אבל זה לא אומר שהוא יוותר לה על הפיצוח, היא תצטרך לפצח את הקרמל עם האף - היא מיד תבצע מבלי לעצור לחשוב על זה. 

כשהיא תקרב בפעם הראשונה את האף לצלחת במטרה לפצח את קרם הברולה היא לא תחשוב לעומק, היא בעיקר תרצה כבר לאכול. כשהקרמל לא יתפצח בניסיון הראשון והיא תנסה שוב ושוב לחבוט עם האף בצלחת שמתחתיה היא תרגיש את ההשפלה וגם את האצבעות שלו זזות ברכות בתוכה. היא תמשיך לנסות ותמשיך להיכשל שוב ושוב. ככל שהתסכול יעלה בה וקולות מירמור רבים יותר ישמעו מגרונה, העדינות של האצבעות תהפוך לאגרסיבית יותר ויותר. אחרי יותר מדי ניסיונות כושלים היא תנבח בייאוש.

כשהוא יוציא את האצבע מתוכה הוא יחדיר את עצמו לתוכה בבת אחת. הוא יהלום בה באגרסיביות לא מתפשרת. כל הלימה שלו בתוכה תניע אותה קצת קדימה, תעזור לה לייצר את התנופה הדרושה למכת האף שתפצח סוף סוף  את הקרמל.

כשהיא תוציא את הלשון ותאכל כמו כלבה טובה את הקינוח שהכין במיוחד עבורה תוך כדי שהוא לא מפסיק לזיין אותה באינטנסיביות מחשמלת היא תחשוב לעצמה שככה בהחלט נראית ארוחה רומנטית ראויה.

לפני 5 חודשים. 24 ביוני 2024 בשעה 2:07

מספרים לך ששולטים הם חיה טורפת שמחפשת את הציד. מבטיחים לך מפלצת חייתית שלוחת רסן, ואז אני למטה ואתה הכל מלבד חייתי וטורף. זו אני החיה.

דווקא כשאתה מוריד אותי למטה אתה כ"כ מאופק. מדוד. שומר. עלי. עליך. נושם. מדייק. מתבונן. חושב. שקול.

חיה טורפת כבר הייתה מתנפלת בלי לחשוב פעמיים.

זו אני שהופכת לחיה כשאני למטה. לא רק כי אני נובחת והולכת על ארבע שהם בכלל שש. אני חיה כי הפכתי ליצור טורף ומורעב שמופעל רק מהיצר ומרייר מכל מקום שיש לו יכולת כלשהי להירטב.

אני במקום הכי חייתי שלי ואתה מאופק. לא טורף. לא לוקח את כל מה שחשוף מולך ובשבילך. לאט לאט. זה יקרה בזמן המתאים. אתה לא מתנפל. ממשיך לשמור את הזין שלך הרחק מהפה המורעב שלי.

אני מתרשמת עמוקות מהאיפוק שלך. לא נראה שנדרשת ממך מלחמה פנימית מיוחדת כדי לשמור על שיקול דעת. אני במקום הכי חייתי ויצרי שלי ואני מוקסמת מהיכולת הזו שלך שמתקיימת לצד משיכה מינית שאתה לא מנסה להצניע.

אתה דוחה סיפוקים בזמן שכל מה שאני יודעת הוא לספק סיפוקים.

כמה שעות מאוחר יותר כשאני לבד ובמצב מנטלי "בן אדם" אני תוהה אם אתה באמת כ"כ מאופק או שכל הדבר הזה הוא בכלל פחד שלך להכניס את הזין לפה שלי ולהרגיש שלמרות תועפות הכניעה והצייתנות שלי בכל זאת יש לי שליטה לא מבוטלת עליך כשהזין שלך נתון ללשון שלי.

גם השולט הכי קשוח ואכזר נמצא בחוסר שליטה מוחלט כשהידיים שלו מתהדקות סביב הראש שלי וכל חלל הפה שלי מלא רק בו. אני לא מצליחה להחליט האם אתה כ"כ מאופק או שאתה פשוט לא רוצה לתת לי פתח לשלוט עליך, לא שליטה מלמטה, שליטה מהזין שבראש אעדיף לקרוא לה מהגרון שלי.

ואולי אתה גם וגם. וזה בסדר. עכשיו הטרף נהיה לצייד טורף, צייד וטורף טורף וצייד.

לפני 5 חודשים. 21 ביוני 2024 בשעה 10:20

קילומטרים של מילים נכתבו על אילוף של כלבות. כולנו כבר מכירים את הנוהל: עמידת מוצא, פקודות קבועות, חיזוקים חיוביים, קערה, רצועה ונראה מתי תהיי ראויה לקולר. המדריכים לאילוף הכלבות שיש להן גם את היכולת ללכת על שתיים דומים מאוד האחד לשני, כמעט כמו המדריכים לאילוף כלבים שהליכה על שתיים רחוקה מהם כמרחק השפיות ממדינת ישראל.

זה הגיוני, בסך הכל אילוף זה התניות ואין בו שם דבר מסובך. כל הרעיון הוא עקביות, חזרתיות, שיטתיות וסבלנות. ברגע שהבנת איך פועלת התניה כל מה שצריך זה סבלנות ועקביות. עם מספיק התמדה בחיזוקים כל כלבה בסוף תלמד.

אני בסך הכל נוחה מאוד לאילוף, כי אני רוצה בו. אני פתוחה לתהליך, משתפת פעולה ואפילו לא דורשת חטיפי אילוף יקרים שעדיף להזמין באמזון כי בארץ המחיר כבר לא הגיוני. לא נדרש הרבה כדי להצליח ללמד אותי להבין את הפקודות ולציית. הדיוקים מופנמים יחסית מהר והמוכנות למאמץ ניכרת בביצועים. כשאני רוצה אני יכולה.

למרות כל הנחישות שלי, לאלף אותי להיות כלי לשימוש, להפוך לחור מרצה או לרהיט שימושי - זה די פשוט. גם בלי שתהיה רב אלוף באילוף הסיכוי שתצליח הוא די גבוה מרגע שהחלטתי שאני רוצה באילוף שלך. ביננו, גם בסתם סקס ונילי כשלא מנסים לאלף אותי אני בוחנת מיקרו-תגובות כדי ללמוד איזה התנהגויות לחזק ואיזה עדיף להכחיד לטובת זין מרוצה וליטוף מעורבב בחיוך גאה.

לכי תסבירי שרצועה וקערה זה החלק הקל. לכי תסבירי שרגלי וארצה זה אילוף למתחילים. גם גרון, לא משנה כמה הוא עמוק, שייך לקטגוריית המתחילים. מבחן האילוף המשמעותי ביותר הוא לא היישום של כל הקטגוריות במדריכי האילוף, כי האילוף שלי יושלם רק כשאחונך לא לברוח. גם אם הרצועה לא עליי.

כשמאמצים כלב מצער בעלי חיים אחד מהדברים הראשונים שעובדים עליו הוא האילוף לא לברוח, משום מה זו דרישה שקל לשכוח ממנה כשמדובר באילוף של כלבות שיש להן היכולת ללכת על שתיים.

(אל הארץ הטובה)

לפני 5 חודשים. 21 ביוני 2024 בשעה 2:31

אני שוכבת על השטיח, עירומה ופתוחה. הוא עומד מעלי, הרגל שלו מעל הכוס שלי. אני מתחככת בה. טוב לי.

הוא מרחיק את הרגל. מגביהה אותה. אני מרימה את האגן אליה. מתחככת. טוב לי.

הוא מגביהה את הרגל שוב ואני מרימה עצמי אליה. הוא מניד בראשו, "רגליים וידיים נשארות על הרצפה". אני עולה לגשר קטן והכוס מגיע לרגל. מתחככת. טוב לי.

הוא מגביהה עוד ועוד. הגוף הלא מתאמן שלי מתאמץ מאוד להישאר בגשר. אני רוצה עוד. אני מוכנה להתאמץ. אני מתחככת. טוב לי.

כף הרגל שלו גבוהה מאוד. אני לא מוותרת ומתחככת. אני מזיעה. קשה לי. הקולות שלי חייתיים. אני מתאמצת. אני מתחככת. טוב לי.

הוא מרים עוד את הרגל. טכנית, זה כבר לא אפשרי להגיע אליה ככה, היא גבוהה מעבר ליכולותיי. אני נשארת בגשר, על קצות האצבעות, הכי גבוה שאני יכולה. מתחככת באוויר. הרגל שלו מעלי. טוב לי.

הוא שואל למה אני נשארת ככה. הוא לא מבין למה לא חזרתי לרצפה אם גם ככה הרגל שלו רחוקה מהכוס שלי בלפחות 10 ס"מ. הוא אומר להתחכך באוויר אפשר גם בלי שרירים רועדים. אני מתחככת באוויר ומתאמצת להסביר שאני מרגישה אותו, "לא תשמע ממני אומרת שזו ההילה שלך. כנראה עניין של חום גוף" אני ממלמלת כשאני מתחככת באוויר. טוב לי.

-"ברור לך שאם אקח עליך בעלות את תרגישי את הנוכחות שלי בכל מגע בכוס שלך, לא משנה מתי ועם מי"

-"כי הוא יהיה שלך"

-"כי את תהיי שלי"

טוב לי.

לפני 5 חודשים. 20 ביוני 2024 בשעה 17:51

הבדסמ שלי לא לובש ויניל או מחוך. הוא גם לא נועל עקבים וליפסטיק. הבדסמ שלי נעשה בג'ינס וטישרט. בעירום. בשמלה. בפיג'מה. בכאן ועכשיו.

הבדסמ שלי הוא לא מבוים. אין בו תיאטרליות שקטה ומדויקת. הבדסמ שלי הוא רועש. הוא שקט. הוא צחוק מתגלגל. הוא יבבות קורעות לב.

הבדסמ שלי לא אסתטי. אין בו פריימים יפים ונקיים עם תאורה מדויקת. הבדסמ שלי הוא היומיום כמו שהוא. הוא פאדיחות. הוא מלא רוק. הבדסמ שלי מטונף. 

הבדסמ שלי לא ארוז בטרולי. הוא איזולירבנד וחבל שהיה זרוק בבאגז' אלוהים יודע ממתי.

הבדסמ שלי הוא יצרי. ראשוני. חייתי. פראי. גולמי. הבדסמ שלי הוא אני, רק בלי המגננות.

לפני 5 חודשים. 20 ביוני 2024 בשעה 9:16

ברגעים של כנות קיצונית את מודה בינך לבין עצמך שכנראה לעולם לא תהיי נשלטת שוב. אולי יהיו סשנים נקודתיים פה ושם, אבל כנראה שלא קיים בעולם האדם שתוכלי באמת להתמסר לו.

פעם, כשחברות וניליות היו שואלות אותך למה את עושה את זה לעצמך היית אומרת שמהרצפה אי אפשר ליפול. היום את יודעת ששיקרת. בעיקר לעצמך. אין תחתית שהיא האפס המוחלט. תמיד יש נמוך יותר. הבעיה היא שאחרי יותר מדי פעמים שנפלת מהרצפה, את מבינה שזו התרסקות רצינית. הרבה יותר רצינית מנפילה מגובה סטנדרטי.

לא פעם חשבת לעצמך שאולי סיימת את הקריירה שלך בתחתית. את רוצה לחזור לשם רוצה גם בראש, גם בלב וגם בין הרגליים, אבל את מבינה שזה לא יקרה כי לא קיים בעולם האדם שיענה לדרישותיך. זה מצחיק (מטומטם) שאת מדברת על דרישות מצד אחד ומהצד השני בכלל אין לך רשימת מכולת להיכרויות. לא מעניין אותך גובה, משקל, אזור מגורים, שיער ושרירים. גם לא אכפת לך מעבודה, מקצוע, ילדים ומצב העו"ש. לא לפי זה את בוחרת. את בסך הכל בודקת מה הוייב של הבנאדם ולפי זה יודעת מה הסיכוי שתשתוקקי להיכנע לו. מדי פעם את אפילו מוצאת אנשים שאת משתוקקת להיכנע להם, הבעיה היא שכנראה כשזה מגיע לאנושיות, עוד לא נולד הבנאדם שעונה על כל הדרישות שלך. נראה לך שהדרישות שלך הן בסיסיות, כמעט מובנות מאליהן, אבל המציאות מראה לך שוב ושוב אחרת.

את משתעשעת ברעיון שהמקסימום שתוכלי להיות זו נשלטת כתיבה. שולט שמודיע לך מתי הוא רוצה להביא ביד ומה הדרישות שלו ואת כותבת לו חומר אוננות בהתאמה אישית לפי דרישה. הוא ייתן ציון לגמירה שהמילים שלך עודדו והערות לשיפור ושימור בכתיבה, בתוכן ובבדסמ. אם הוא יהיה ממש מוצלח הוא יתייחס גם למבנה, לפיסוק ולשפה.

יותר מזה כנראה לא תצליחי שוב לתת.

את נושמת עמוק ומבינה שאולי זה אומר שאף אחד לא יראה לעולם את העיניים שלך מדברות ומבקשות. את מבינה שאולי זה אומר שאף זין יותר לא יעמוד בגלל העיניים שלך שחושפות כ"כ הרבה, במיוחד כשאת רעבה לתחתית. 

ואולי עדיף כך, כי יש בך חלק שמבין סוף סוף שאת צריכה שיראו את כולך.