סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיומנה של פיתה עם זעתר

*בלוג ראשון ויש לי קצת פרפרים בבטן*
בשנתיים האחרונות אני בהתעוררות. הכל נוחת עלי בבום. והגוף הזה שמוריד ומעלה היקפים מנסה לסחוב את כל מה שנוחת ולא תמיד מצליח. אז הגוף יהיה חזק. עוד שעה בחדר כושר. עוד ריצה. אבל הכאוס הזה כמו שמכנים אותו ״פריחה מאוחרת״ עושה לי לפעמים קצת פריחה. מה דחוף לי לגלות את העולם בדיליי כזה רציני? אולי עדיף היה להישאר ב4 קירות המוכרים. היה עדיף להתחתן עם מי שחשבתי שבחיר ליבי ולסגור פינה. אבל לא. ״לכי תגלי עולם״, ״לכי תשאלי שאלות״.
ומאז אני שואלת שאלות. ומגלה כמה סימני השאלה רבים. ואיזה כיף זה. איזו הקלה לדעת שלא הסתפקתי במה שידעתי. שהתחלתי להטיל ספק. לא יודעת מה משך אותי דווקא לפלטפורמה הזאת. אולי משהו באנונימיות ירשה לי דווקא לשחרר הכל. אני יכולה להיות כל מי שבא לי כאן.
לפני 3 חודשים. 22 ביולי 2024 בשעה 16:41

סט. מצלמים. כאוס. הכל תמיד כאוטי בסטים.

רגע

לא

לא חייב

פשוט מנהלים אותו חבורה של כושלים שמתמודדים על התואר למי יש זין קטן יותר ופה גדול יותר.

רציתי להעמיד את כולם בשורה לסחוט את הזיעה המלוחה שלי לתוך הפה הלא יעיל שלהם ולסטור להם על הזין הקטן שלהם. 

בכל אופן;

אחרי כל כשלון של הצוות (גם שתי הידיים שלי לא הספיקו לי כדי לספור) אני רק חשבתי לעצמי ״אם נשים היו מנהלות את זה. אוח כמה קל זה היה״

מפה לשם

חתכתי משם

אני לא מתכוונת להישאר בבזבוז זמן הזה

שימשיכו לשחק בבוץ שהתייבש

 

אה ו

אני בדרך לדייט 

ראשון מאז שנכנסתי לכלוב

ראשון מזה חודשים

דייטים זה דבר שכבר לא עושים

שוב ,

בזבוז זמן

מקווה להתבדות

 

Aristotle​(נשלט) - ברגע שנכנסים לדייט, או כל דבר לצורך העניין, במחשבה שהוא בזבוז זמן, סיכויי ההצלחה יורדים באופן דרמטי.

בהצלחה לשניכם (:
לפני 3 חודשים
CaptainBlackburn - אם את מקווה להתבדות אז למה מלכתחילה?
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י