מפגש שהייתי רוצה שיקרה – אבל הכול היה רק בראש שלי
האמת שזה התחיל בראש לגמרי.
סתם מחשבה כזאת שחולפת, אבל מרגישה אמיתית מדי.
נזכרתי באקסית שלי — ופתאום כל הדמיון התחיל לעבוד.
דמיינתי שאנחנו נפגשים במקרה בקניון.
כזה מפגש מביך, שניהם לא מצפים, ואז פתאום בקבוק מים נשפך על החולצה הלבנה שלה היא צוחקת, אני נלחץ, והעיניים שלנו נפגשות. רואים טיפה דרך החולצה שלה את החזיה שלה ואני בכלל חושב על הפיטמה עם הגיל שלה
ומשם הכול מתגלגל.
יצאנו לטיול קצר ליד הקניון, דיברנו קצת, ואז נהיה שקט כזה — אבל לא שקט רגיל, שקט עם מתח באוויר.
ואז באה הנשיקה הזאת, שלפני שנייה עוד לא הייתה אמורה לקרות, אבל קרתה.
זה היה רק בראש שלי, אבל הרגיש אמיתי לגמרי.
הריח שלה, הקול שלה, איך שהיא נוגעת לי ביד — הכול חזר כאילו זה באמת קרה. נשכבנו על הריצפה מתחת לאור של הכוכבים ורעש של צרצרים לאט לאט הבגדים ירדו כמו כל המסכות שלנו לחשנו סודות אהבה באוזן וזה קרה זה לא היה סקס זאת היית אהבה שתוך כדי התשוקה חיפשנו מה עושה נעים יותר אחד לשני ואני בתוך עמוק אנחנו עכשיו קשורים אחד לשני
והאמת? זה הדליק אותי. גם כי זה לא אמיתי, וגם כי זה גרם לי להבין כמה עדיין יש שם משהו שלא נעלם.
אבל הנה החלק שכן אמיתי.
היום באמת דיברנו בטלפון, שעות.
שיחה כזאת שמורידה מסכות.
פתאום הרגשתי שאני יכול לספר לה דברים שאף אחד לא יודע.
אפילו שלחתי לה את הקישור לבלוג שלי, שתקרא קצת.
היא לא ידעה על כל הדברים שכתבתי שם, על הצדדים שבי שאף אחד לא מכיר.
היא גילת על הלילות שלי עם גברים אחרים ונשים אחרות
היא קראה, שאלה כמה שאלות, ואז פשוט אמרה “לא ידעתי את זה עליך”.
לא שפטה, לא צחקה, פשוט הייתה שם.
זה הרגיש מוזר, אבל גם טוב.
כאילו מישהו סוף סוף רואה אותך באמת.
כל המסכות שלי ירדו
היא שאלה אותי עם מדליק אותי שהיא קוראת את הבלוג אמרתי לא אמת שמדליק אותי שהיא יודעת את אמת
בסוף היא אמרה לילה טוב.
לא רציתי לסיים, אבל כיבדתי.
לפני שסגרנו הצעתי שניפגש, והיא אמרה שתענה לי מחר.
ומאז אני עם החיוך המטופש הזה, חושב על כל זה.
אולי זה לא סתם דמיון. אולי זה באמת יכול לקרות
וחלק הראשון היא ביקש שהרשום עכשיו מחכה לראות תגובה שלה

