למה אנשים נכנסים לעולם ה-BDSM בגיל מאוחר בעצם??
משיחות מרובות גיליתי רוב האנשים שמגלים את המשיכה שלהם ל-BDSM עושים את זה בגיל מאוחר יחסית. לא כי זה לא היה שם קודם, אלא כי לוקח זמן להיחשף לזה ולהבין שזה בכלל חלק מהם. זה לא משהו שמדברים עליו בבית ספר, לא משהו שרואים בסביבה היומיומית, ולפעמים אפילו לא משהו שמרשים לעצמם לחשוב עליו. הרבה אנשים פשוט לא יודעים שהעולם הזה קיים, ואם כן—אז רק דרך דימויים מעוותים או מוקצנים
(50 גוונים של אפור זה רפרזנטציה מזעזעת , הינה אמרתי את זה).
גם אחרי שמישהו נחשף לזה, זה לא אומר שהוא מיד מקבל את זה בעצמו. BDSM עדיין נחשב לטאבו בהמון מקומות , גם בארץ שאין קהילות דומיננטיות וגדולות (לעומת מדינות כמו בריטניה גרמניה וברזיל), והפחד משיפוטיות יכול לגרום לאנשים להדחיק את הרצונות שלהם במשך שנים. לוקח זמן לשבור את התחושה שזה "לא בסדר" או "משהו מוזר", במיוחד אם כל החיים שמענו שיחסים אמורים להיראות בצורה מסוימת. יש כאלה שמגלים את זה דרך פרטנר, ספר, סרט או אפילו שיטוט מקרי באינטרנט— אבל עד שהם באמת מרשים לעצמם להתנסות, יכולות לעבור שנים.
אבל זה לא רק עניין חברתי, גם סיבה פסיכולוגית לזה שאנשים נכנסים לעולם הזה בשלב מאוחר יותר בחיים. BDSM לא עוסק רק במיניות, אלא גם ברגש, בשליטה ובשחרור. ככל שמתבגרים, אנשים מבינים יותר טוב את עצמם, את מה שהם צריכים כדי להרגיש מסופקים רגשית. יש כאלה שמנהלים חיים מלאים בלחץ ובאחריות, והם מוצאים דווקא בכניעה שלווה.
אחרים מחפשים מקום שבו הם יכולים להרגיש עוצמה, להכתיב חוקים, לקבל שליטה על משהו בחיים שלהם. לא תמיד אפשר לזהות את הצרכים האלה בגיל צעיר, ולפעמים הם מתפתחים רק אחרי שנים של חוויות שונות והבנה עמוקה יותר של עצמך
גם מהזווית הנוירולוגית יש הסבר!
. BDSM מפעיל את אותם אזורים במוח שאחראים על עונג, ריגוש ושחרור סטרס. כשאנחנו חווים גירוי חזק—בין אם זה פחד מבוקר, כאב או משחקי שליטה—המוח משחרר דופמין, אדרנלין ואנדורפינים. כימיקלים שמשחררים תחושות של אופוריה, רוגע ואינטימיות עמוקה. לא כולם מודעים לזה בגיל צעיר, אבל ככל שמתבגרים ומכירים טוב יותר את הגוף ואת התגובות הרגשיות שלנו, יותר קל להבין למה זה מושך אותנו.
אז למה דווקא בגיל מאוחר? כי לוקח זמן להיחשף, לוקח זמן להבין את עצמנו, ולפעמים פשוט צריך לעבור מספיק חוויות עד שמוצאים את מה שבאמת מתאים לנו. העולם הזה תמיד היה שם, אבל לא תמיד אנחנו מוכנים לראות אותו.
