ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני שנתיים. 31 בדצמבר 2021 בשעה 19:14

זה מתבקש. 

לא יודעת כמה פעמים גמרתי ביומיים האחרונים. 

אין מה לעשות. כשאת מרגישה זוועת עולם אף אחד לא מעודד אותך כמו זה שרוצה ממך הכל. זיעה, שתן, רוק. 

כמו זה שמתרגש מאוד כשאת שולחת לו תמונה שלך מעוכה במיטה. עם שיערות בבית השחי וציצי מציץ.

כמו זה שלוחש לך באוזן כשאת מגרדת את עצמך לבאות - שהוא יגמור בתוכך וישים עליך את התחתונים ואת בתמורה תנזלי לתוכם ותקברי אותם עמוק במגירת התחתונים.

מה שנקרא. לשימוש במקרה חירום בלבד. 

התגעגעתי אליך אבוש דפוק. 

אפילו מאוד. 

גם לים לא נמאס ללכת. לבוא. להעלות קצף. 

אני עדיין רוצה למות. אבל בזכותך טיפה פחות. ת. ת. ת. 

למי אכפת איזו שנה זאת. 

הקורונה כאן להתיש את כולנו. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י