לפני שנתיים. 1 בינואר 2022 בשעה 23:08
גם לא מתעצבנת.
הוא שואל אותי לשלומי. עונה לו שבדיכאון.
שואל מה יכול לעשות. מזמינה אותו לירות בי.
טוען שאין באמתחתו אקדח.
במאמץ להוציא ממני חיוך (בטוח שזה מה שאתה רוצה?), מציע לי להשתמש בפנים שלו. לשבת עליהן בכל יום בשבוע. מתי שאבחר. #חבראינסטגרם שמכיר אותי דרך חבר משותף שפעם זיינתי.
בתינוק מספר 1 הכל גישושים והצעות מעורפלות.
בתינוק מספר 2 זה ישר ולעניין - בואי שבי לי על הפנים.
תגידו לי - מי מכר לנו את
הפנטזיה הזאת. החיים האלה.
אני שואלת באמת.
נראה שלא חשוב מה קורה עם אנשים - לאף אחד לא טוב.
לא לנשואים, לא לרווקים, לא לגרושים. לא למצליחים. לא ללוזרים.
Maybe we have it all
wrong
