לפני 5 חודשים. 14 ביוני 2024 בשעה 5:05
רמת הרעילות 10/10. כאילו לא התעלמנו אחד מהשניה במשך חצי שנה. כאילו לא עברתי התמוטטות פנימית בעוד נסיון פרידה עולב שהיה ברור שלא יצלח. כאילו כלום. אבל רק בכאילו. חזרנו לדבר ולזמום רפש. אבוש. תינוקת. בוקר טוב. לילה טוב. איך הקטנה שלי? תספרי לי עוד על הילד הזה שמזיין אותך. איך הוא מזיין אותך? מה עוד הוא עושה לך? וכאילו כלום. בחזרה לרפש ולמאה קמ״ש בשניה. פתאום ככה בלי הסבר משהו בי התקמט והתנגד לרעיון. כל כך רוצה. שקיבלתי. ועכשיו. אני לא בטוחה. אולי עדיף היה להתגעגע לפנטזיה מאשר לקבל צ׳פחות מהמציאות? הוא עוד לא עשה שום דבר מעצבן או דוחה. אז מה זה הדבר הזה בתוכי שמורד ברעיון של עוד סיבוב (מענג) בגיהנום?
מה קרה שיצאה לי כל הרוח מהמפרשים עוד לפני שמימשנו את זממנו אחד בשני?
מוח. אפשר הסבר?
