לפני חודשיים. 16 ביוני 2024 בשעה 5:48
טוב. עכשיו החרדה פשוט מתנגשת בי ללא שום אבחנה. בבוקר בלילה כשאני ישנה כשאני ערה כשאני צמה כשאני אוכלת. אני לא מצליחה להבין מה בדיוק גורם לחרדה להתפרץ ככה פתאום באמצע הפאקינג חיים. אתמול התעוררתי משנ״צ. החרדה דפקה לי במוח בלב ובשרירים. פקחתי עיניים לבכי בלתי נשלט. התחלתי לנקות את הבית באמוק. מפלי ניאגרה בעיניי.
או כמו שאבוש איבחן - את במשבר גיל. אבוש. אתה לא טועה. אבל אתה גם לא בדיוק צודק. מי יסביר לי למה אני רוצה גם (בעיקר) למות ובמקביל דואגת שהחיים עוד שניה נגמרים (מעצמם) ואין לי זמן לחיות.
מדהים כמה רחוק הקו הזה הולך. כנראה עד שהוא מפסיק. ככה או ככה.
די.
