אני שמחה לבשר שכנראה שיש שינויי ניכר באופן שבו אני מנפה גברים.
הכרתי אפס מאופס בטינדר. כי משהו בו ממש קרץ לי. (כמובן).
עברנו לפוֺן וחששותי התממשו. תוך דקה וחצי (טוב. כמה ימים) הבנתי שיש לי עניין עם גבר מכוּר מניפולטיבי אלים ולא יציב.
רק מהשיחות איתו הפרשתי קורטיזול. כמוּת שמפרישים כשחושבים שעוד רגע הולכים לרצוח אותך.
לדאבוני. לא רק קורטיזול הפרשתי.
הרי זה לא סוד שגברים מהסוג הזה אלימים כל הזמן ובכל מקום. ובעוד שהוא מדבר, ״שם אותי במקום״, מייעץ לי עצות ״חכמות״ על איך להתנהג ומה לוֹמר (איתו ולו), בעוד הוא מספר לי על האגרופים שהוא נתן לאישתו הראשונה, השניה ולאיזה זונה (בשביל להיות מדוייקת, אגרוף לכל אחת והוא בכלל לא מצטער),
הגוף שלי מגיב. כי פחד מחרמן אותי. מאוד. פחד אמיתי מחרמן אותי הכי. ורק מהמחשבה על להפגש איתו המוח שלי התחיל לדמם אוקסיטוצין.
כנראה שממש לא טוֹב לי😂 לבדר פגישה עם פסיכופט שאפילו לא מסתיר שהוא פסיכופט.
התעשתתי על עצמי. והפסקתי להתגרות במזל שלי.
לא עניתי לו לטלפון היום. מה שאני יודעת שירגיז אותו מאוד מאוד מאוד. מאוד.
ואיך המאטצ׳ים שלכם בטינדר?
