מיום שלישי אני כמו זומבי מהלך שכל הזמן קר לו. ביום שלישי נסעתי לטיול שארך יום שלם עם קבוצת הזקיינים שאני מתנדבת איתם. היה לי כל כך קר. ביום לא קר בעליל. לא חשדתי. מה אני חשדניסט? נראה לי שחלק מהחלומות של אתמול היו בגלל החום. חום נמוך נוטה להשאיר את המוח שלנו כמו גבינה. מחורר. קר לי. קר לי. קר לי. הבן שלי חזר ממחנה הקיץ חולה (לפני שלושה שבועות) והוא עדיין משתעל. הכל נכון. ביוני אני חליתי והשתעלתי שמונה שבועות עד שחלף. קר לי ואני רותחת למגע. כשיש לי חום זה פחות או יותר בין הפעמים הבודדות שהמוח עושה עלי תחבולות. ואני נותנת לחום לעשות את שלו. כי אני מזוכיסטית. אני אוהבת להיות בהיי ליקוציטי. אומנם זה משבש את דעתי אבל זה גם מגביר את צמיחת השיער, הציפורניים, בכלל, מאיץ תהליכים. קר לי. וגם. ניסיתם פעם להזדיין כשיש לכם חום? הכל כל כך רגיש למגע. שזה מרתיע ומחרמן בו זמנית.
דעתי אינה צלולה עלי. ואמנם אני מתלוצצת. אין רופאים בסביבה.
כי גם רופאים מנתחים צריכים להיות בעלי נימוס בסיסי ולא לנסות לגעת בי בדייט הראשון. דהיינו הדייט מיום ראשון שחלף.
בקיצור. ממתינה להזיות. יאללה בלאגן.
