בקצב שלה.

היא אישה בת חמישים, אישה שלימה,

בחיוך שעל פניה  אפשר לראות לא מעט עקבות זמן בצד העין.

חמישים שנה, אורה הקורן ותשוקתה לוטשו על ידי השנים,

האם חיים של אדם אחד, מאושרים יותר מחיים של אנשים אחרים.

אני אוהב את הרגישות המיוחדת שיש לאשה בת 50,

אני יודע שבדידות באמצע הלילה, יכולה להיות דבר בלתי נסבל.

אדם חושב לעצמו: אני עסוק בעבודה, יותר מידי זמן,

מי שם לב שהנה עברו להם חמישים שנה.

תעשה בחירה, תסובב את זה לכאן או לכאן,

אבל שוב תבחר אותו דבר...

היא אשה בת חמישים, מראה גופה הנשי עדיין קיים,

האם בכל מקום בו צעדה נותרו עקבות של טוהר.

הרי בעולם הזה, לפעמים הנראות קובעת הכל,

כולם מחפשים את המבריק , לא יכולים לשאת את שינויי הגיל.

אני שומע את צליל עקבך ואת קול צחוקך,

דעי, תמיד תוכלי למצוא בקלות על מי לסמוך.

בחורף הקר, בקיץ החם,

מי ייתן לך את אותה אהבה שהיא כמו אביב,

אחרי השקיעה הכי יפה, הזמן חומק לו...