צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתולה שורטת ...

חתולה שורטת , בועטת , עוקצת , נושכת ,
חתולה אוהבת , חתולה מקולרת , חתולה ולא קלה ...

חתולה חרמנית , חתולה שרלילית , חתולה מענגת , חתולה תחמנית ,
חתולה סקסית , חתולה מלאכית , חתולה מהממת , חתולה נשית ,

חצופה , ויפה ... זו אני , תיתרגלו ...
לפני 18 שנים. 24 באפריל 2006 בשעה 8:44

הניצוץ בעיניי ,
קורא לך להתקרב ,
הניצוץ בחיי ,
גורם לך להתאהב ,


אתה יודע ,

אלך עד הקצה ,
אולי אתנדנד מעט ,
אפול אם תירצה ,
ואם לא , אלך לאט לאט ...

אתה שומע ,

זעקות ליבי מבקשות אותך ,
הכמיהה בנפשי , קוראת לך ,

התשוקה שעוטפת אותנו ,
החברות שבנינו לנו ,

הפתיחות המדהימה ,
התקשורת המפליאה ,
החיבור שלפעמים מרגש גם אותנו ,

החוזק הזה , שלא נותן לעזוב ,

הלבבות שרק מבקשים ... עוד ועוד ועוד .

ואם חשבתי , שהגעתי לקצה היכולת באהבה ,
איתך אני מגלה , שבכל פעם אני אוהבת יותר ,
יש בך כל כך הרבה לאהוב , שככה זה תמיד יישאר .

ואני יודעת שלא פעם אני גורמת מכאוב ,
ואני עקשנית , דעתנית , והמון אנרגיה מבקשת לשאוב ,

ובקשר הזה הדמעות זלגו אין ספור ,
והיו ימים של חושך , והיו ימים של אור ,

ורק אתה יודע , כמה המלחמה קשה ונימשכת רגעים ארוכים ,
ורק אתה יודע , כמה אני מיתעקשת , ועושה את כל המאמצים ,


כדי להיות , לך , כשלך , מאסטר שלי , אני אוהבת אותך .

לפני 18 שנים. 22 באפריל 2006 בשעה 15:11

מאסטר יקר שלי ...

רציתי להגשים לך חלום ,

רציתי להעניק לך את המתנה שכל כך רצית ,
או שאולי , המתנה שאני כל כך רציתי לתת לך ...

רציתי להעניק לך את כולי , שלך , שלמה .

רציתי לתת לך אותי , בלי איפור ומסכה ,
רציתי לתת לך את כל מה שנפשך חפצה ,

רציתי להיות לך בכל זמן ומקום ,
להיות לך אתמול , מחר , והיום ,

רק להיות ...

להעלות את החיוך על פנייך ,
להיות חבוקה בין זרועותייך ,

להכנס עמוק בתוך מבוכי ליבך ,
להיות לך , להיות שלך .

המציאות היתה לי לא קלה ,
והיתה לי לא פעם נפילה ,

וכעסתי , וניפגעתי , ועשיתי בלאגן ,
כמעט והלכתי , הלכתי מכאן ,

לומדת , השיעורים כואבים ,
לא כאב פיזי , אלה בליבי עמוק בפנים ,

ונילחמת , ובועטת , ועושה כל מאמץ שניתן ,
להיות שלך תמיד , להישאר לצידך כאן .

רציתי שתדע , שאני מעריכה , ואוהבת עד אין קץ ,
ורק אותך ליבי מבקש .

שהריגוש לא יעלם לעולם ,
ושסוף סוף הכל יהיה מושלם ,

רק עוד קצת,

מעט ,

ונגיע .

אוהבת . אני .









לפני 18 שנים. 19 באפריל 2006 בשעה 11:24

כותבת , חייבת לכתוב , להוציא , להתפרק , להתנקות .

כורעת לפנייך , כל גופי הינו שלך ,
נושקת לשפתייך , מבקשת רק אותך ,

ופתאום , שקט , דממה , אתה נעלם .

נותרתי לבד .

מחפשת אחרייך דקות ארוכות , שעה אין סופית ,
עוברת מושב מושב , כיסא כיסא , איש איש , והנך איננו ,
מציצה בחדרים , דרך החלונות הקטנים , מחפשת אחרייך , לאן הלכת לי ..?

והנה , מצאתי . בתוך חדר קטן ומעורפל אתה נימצא ,
עסוק , נהנה , שוכח ,
שכחת לגמרי שחסר חלק . שכחת שהשארת מישהי מאחור .

בהיתי בך מעט , ראיתי את האושר , חייכתי לעצמי , והלכתי .

נישארתי לבד , שוב לבד , לבד לבד ,

מחפשת פנים מוכרות ,
מחפשת מישהו ,
משהו ,
רק לא לבד ,
לא להיות פה לבד ...

ואתה , הנך איננו . נעלם .

שאלתי אנשים אם ראו אותך ,
תהיתי לעצמי למה לפחות לא אמרת לי ...?
ואולי אני טעיתי , שחשבתי שתיידע אותי אם תעלם .

עברתי ממש ליד ,
הספקתי לראות שאתם לקראת סיום ,
חיבוקים , נישוקים , חיוכים ... סיימתם .


אחרי 3 דקות , קיבלתי את הודעתך , "איפה את ? כבר חצי שעה אני מחפש אחרייך ."
ניבהלת , ניבהלת נורא ... אני ואתה יודעים למה , הפעם זה לא הגיע לי ...

ואני ראיתי , אני יודעת , לא עברה חצי שעה , אולי 3 דקות ,

ואני לא כועסת , רק קצת עצובה , קצת מאוכזבת , לא רוצה בזה שוב ,

ואני כואבת , כואבת שזה ניגמר ככה .

הכל יכל להיראות אחרת . היה כל כך כייף קרוב ונעים , אז למה ?! למה שוב ...?

ניסית לדבר איתי ושתקתי , לא ניסיתי להחזיר לך , אבל ניגמרו לי המילים ,

הרי האהבה שלנו מעוררת את כולם , המבט בעיניים מלא באושר אין סופי ,
השלמות נימצאת עמוק בשורשים , המגע כל כך מוכר ומחובר ,

ואני שכל כך נהניתי איתך , אז למה שוב ? למה שוב להרחיק אותי ?

ואתה יודע כמה חשוב לי להיות קרובה .

להעניק לך אושר , להעלות לך חיוך , להבריא אותך בדרך שלי , למלא אותך בשלמות ,
להיות לך , כל כך ביקשתי ... אז למה ? למה שוב לתת לי את התחושה הזאת ?

כמה פעמים אמרתי שחשוב לי להרגיש חלק ,
כמה פעמים ביקשתי שלא תשכח אותי ,
כמה פעמים ביקשתי שלא תשאיר אותי מאחור ,

כמה פעמים , וניפגעתי שוב ושוב .

אז תגיד לי אתה , מה הטעם במילים ?
אמרתי כבר הכל ...

ולתהייתך ... איפה הייתי כל השעה הזאת ?

חפשתי פנים מוכרות , מצאתי פרצופים מעורפלים , אנשים שתויים אלכוהול ,
מצאתי את עצמי מפריעה , כל אחד בתוך החלום שלו , כל אחד בחדר אחר ,
עברתי ליד החדר שלך , התבוננתי בך נהנה , המשכתי לשרותים , סתם ישבתי ,
חשבתי , בהיתי , אם שוב אתה חושב שמגיע לי לבד , אז איהיה , לבד לבד .

ליטפת אותי ,
מבפנים אני ניגמרת ...
לא רוצה לעשות צרות , שותקת , ניפרדת ללילה טוב , אוהבת , ונוסעת ,



דרכי הביתה , היתה מלווה בפרץ של בכי ,
בוהה ברמזורים , ותוהה , למה מאסטר ....?


הדמעות ניספגות בכרית , ואני ניבלעת אל הלילה ,

ובמקומנו אנו , אין אשמים ,

חג שמח

לפני 18 שנים. 18 באפריל 2006 בשעה 8:59


מרגישה אותך ,
קרוב אליי , דואג , אוהב , נימצא .

ורק עכשיו , אני יודעת ,
איך זה להיות ... רק להיות , לך .

והקשר לאט לאט מעמיק ,
כמה אושר לי אתה מעניק ,

פתאום ליבי רק אותך מבקש ,
גופי למגע ידך משתוקק ,


שפתיי לוחשות את שמך ,

וליבי מרגיש , מרגיש אותך , את אהבתך , אליי ...


לפני 18 שנים. 15 באפריל 2006 בשעה 7:32

ילדונת ,

תמיד היית להוטה להצליח ,
תמיד את עצמך רצית להוכיח ,
את יודעת יש בך משהו מיוחד ,
עם טיפת רצון תכבשי כל אחד ,

ילדונת ,

עשית אין ספור טעויות ,
לא הרשית לעצמך לחיות ,
תעשי מה שמצפים ממך ,
רק כך תוכלי להיות ...

ילדונת ,

ממקומך אסור לך לחשוב ,
רק תבצעי ותמשיכי לאהוב ,
תצייתי במדויק למה שהוא אומר ,
רק כך הוא לא ייתן לך לעזוב ,

ילדונת ,

לעיתים את חושבת שאת יודעת הכל ,
את גורמת לך ולו לסבול ,

ילדונת , תביני ,

אל תנסי להעלם ,
זה יגמור את הכל ,
זה לא מישתלם !



לפני 18 שנים. 14 באפריל 2006 בשעה 18:02

אינך עומד בקצב ,
נע בין שמחה לעצב ,
מנסה אותה לחוש ,

היא בועטת וצורחת ,
מיתקרבת ובורחת ,
לעיתים זה נעשה מאוס ,

היו לך נישלטות ,
לא אחת , אולי מאות ,
אבל זאת ...
כמוהה עוד לא ראית .

היא מישתוללת ,
היא טועה ,
היא מיתנצלת ,
ובוהה ...

ואתה עוד מבין וסולח ,
ברצונה מאמין ובוטח ,

ולא פעם לעצמך תהית ,
שאולי הנך טועה ,
היו כאלו שאמרו ,
שאתה עיוור ולא רואה ...

אבל אתה יודע,
שדרככם היא הנכונה ,
וגם אם קשה וגם אם בועטת ,
זה חלק מהקושי , מהתובנה ,
אתה יודע היא ילדה היא אישה היא שונה ,
היא לא עושתה זאת מעולם בכוונה .


ואם לפעמים זה ניסתר מעינייך ,
וגם אם לפעמים ניראה שאינה בין ידייך ,

היא שלך .

תצעיד אותה בדרכך ,
תכאיב לה שתצרח ,
תחזיק שלא תברח ,

תאהב ללא סוף וללא התחלה ,
תיראה איך בין ידייך היא צומחת וגדלה ,
היא תיהיה שלך , אתה מעולם לא תיהיה שלה ,

היא תלמד , היא תיתבגר ,
היא לא תלך , היא תשאר ,
הרצון לא השתנה ,
הניסיון עם הזמן ייבנה ,


ויבוא היום , והפרי יהיה בשל ...
וכל אחד יביט , והסתכל ...
מיותר לומר שיקנא והתפלל ,
לכלבה כזאת בדיוק הוא מייחל ...

ואתה תביט בגאווה ,
תחוש בחום הלהבה ,
תרגיש באהבה ,
היא ואתה , אתה והיא ...

ללא סוף ...





לפני 18 שנים. 14 באפריל 2006 בשעה 10:42

בין כל הבלאגן ,
אבדה להם תחושת זמן ,

באמצע שום מקום ,
הוא הגשים לה עוד חלום ,

הוא לקח אותה לסוף העולם ,
היא החלה לרעוד , נעשה לה חם ,

פוקחת את עיניה ,
הוא עומד מאחוריה ,

היא מנסה לנצל עוד נשימה ,

מסביבם רק נמרים ונמיות ,
גם הם מכורים לקולה , לאנחות ,
רחישות הגלים ניבלעים בהצלפות ,

עמדה היא ערומה ...

החום של לטיפות החגורה ,
מסביבם מנשבת רוח קרירה ,

עומדת לכבודו פעורה ...

אין לך יותר מקום להעדפה ,
היום את תעשי לי מופע ,
אלמד אותך לא להיות חצופה ,


אצליף עד שקולך ייגמר ,
מקום לעוד סימן על ישבנך לא יישאר ,

אחדור מקדים ומאחור ,
אחדור אותך בכל פינה וחור ,

לא ארצה לשמוע את קולך ,
תבלעי את המילים עמוק בתוך בטנך ,

בתוך קניון של חול ,
אתן לך ללמוד ולמחול ,

על כל טעות וכל שגיאה ,
את תלמדי , תיהי גאה ,

אעמיד אותך על קצה היכולות ,
אשבור איתך ימים וגבולות ,

רק תיהי בשלמותך ,
תתני את שחפצה נפשך .

תיהי את ,

אקח אותך איתי ,
תמיד היית שלי ,

ושוב לך אזכיר ,
והנה אני מזהיר ,

לא אתן לך להתבלבל שוב ,
גם אם הסוף יהיה מר ועצוב ,

לשנינו גבול הסבלנות ניגמר ,
מעכשיו את שפחה לכל נושא וכל דבר .

ואהבתנו לעולם לא תיגמר ,
והפינה שבליבי לעולם לך תישאר ,

היי חזקה , היי נחושה , היי שלמה,
אל תגרמי לנו להישבר .

אחזיק את ידך , אני מבטיח ,
רק תתני לנו להתקדם ולהצליח ...

אוהבת אותך ... תודה .



















לפני 18 שנים. 13 באפריל 2006 בשעה 15:05

רציתי לאחל לך חג שמח ,
תהיתי אם לשלוח הודעה ,
רציתי לאחל חג אוהב ופורח ,
ותהיתי אם זה יגרום להפרעה ...

ואם אודה ואומר את האמת ,
לא החג הוא העיקר ,
העניין שמיתבשל בי כעת ,
הוא הגעגוע שגועש יותר מכל דבר ,

מחכה לשמוע את קולך ,
מחכה שתיגע בגופי החשוף ,
להיות קרובה לפעימות ליבך ,
לטפס אל המרומים ולעוף .

לטפס עלייך ,
לחוש את שפתייך ,
להתאמץ עוד קצת ,

את עולה אל פניו ,
מגיעה עד אליו ,
והנה הצלחת כמעט ,

הסטירה נחתה מהר ,
הוא התריע לך להיזהר ,
את לא תיקבעי פה שום מהלך ,

היה אסור לך להישאר ,
הלחי שרפה יותר ,
חיפשת רק ליטוף עוטף ורך .

מקומך הוא כאן ,
הביטי ...
רק להזכיר לך ,
רציתי ...

ואחרי השיעור הקצר ,
ונכון שהוא חותך וקר ,
בואי אליי כעת ,
בואי כי אמרתי , בלי להתלבט ,

בואי כלבה אהובה ,
אוהב אותך לעולם ,
את נותנת לי גאווה ,
עושה את עולמי למושלם ,

אבל ...

לא אוכל לך לוותר ,
ואת לימדי את מקומך לרגליי ,
לא אקדם אותך יותר ,
אם לא תצייתי במדוייק אליי ,



הקשיבי למילותיי ,
הביטי בתנועותיי ,

ועכשיו נסי שוב להגיע אל שפתיי ...





לפני 18 שנים. 12 באפריל 2006 בשעה 14:23

אתמול ,

אביב מלטף את גופך ,
אתמול הענקת את כולך ,
אתמול הוא בדק כל איבר בגופך .

מחשבותייך עליו הרחיקו לכת ,
אתמול הוא ידע שאת לא הולכת ,
ונתן לך לחוש שלו , יפה עטופה ומושכת ...

אתמול היא כולה רעדה ,
הפנטזייה שלה נדדה ,

ופעם אחר פעם ,
נישאר עוד הטעם ,
המשיכה , היא לא פחדה .

ילדה שובבה ויפה ,
את גופה היא עטפה וליטפה ,
את אבריה החלה לחשוף ,
לחתולה הזאת לא היה סוף ...

את עצמה היא חדרה ,
וגמרה וגמרה ...

את שפתיה נשכה ,
את גופה שוב ליטפה ,

גופה גועש , בוער כמו אש ,
גופה הרטוב , ביקש את אצבעותיה שוב ושוב ,
גופה החלק , גופה החטוב ,
היא לא עצרה , המשיכה שוב ושוב ,
עיניה קרנו , גופה רטט ,
והנה היא מגיעה כמעט ...


פעם אחת , שניה , שלישית ,
זה הכל לכבודך ,
ועוד פעם , אחרונה ורביעית ,
זאת מתנתי ממך .

החיוך על שפתיה
המבט בעיניה ,
לא עזבו את מחשבותיו ,

קפצו בזכרונו ,
ביקשו שוב את דרכו ,
ביקשו שוב אליו .

אהבתם האין סופית ,
הכנה ואמיתית ,
אהבה חזקה משניתן להסביר ,

והוא עוד ידע ,
והיא עוד תלמד ,
את נפשו , וחייו להאיר .

ושוב הם הצליחו ,
ושוב הם הבטיחו ,
ואלוהים מלמעלה מחייך ומזהיר,

" הם יעשו בלאגן ,
הם יכבשו יחד כל ארץ ועיר ,
הוא והיא , היא והוא ,
גם אם לפעמים זה מחמיר ,
אני מלמעלה בודק ושומר ,
לא אתן לכם לעולם ליישבר ,
חיברתי בניכם , זה עמוק וחודר ,
לא אתן לזה לייגמר "



לפני 18 שנים. 11 באפריל 2006 בשעה 20:53

קיראי היטב ,
כל מילה שאני כותב ,
הקשיבי יקירה , לפני שזה יהיה מאוחר ,
הנוסח יהיה רגיל ופשוט , הוא לא יהיה מהודר .

" מיצטער , את לא את , את לא כרגיל ,
מיצטער , אני לא מבין , מה בעצם התרגיל ... ? "

"תגידי , על מה את באבל , מה קרה לך ?
זה לא אופייני , את מיסתגרת כל כך "

" לא מרגיש אותך , כאילו איננה , נעלמת ,
לא מדברת , לא מגיבה , עמוק בפנים הסתגרת "

כל זה בגללו , את בטוחה ... ?

- לא מאסטר , זה לא קשור בו כלל , קשור רק בך -

אז כדאי יקירתי , שתתחילי לחזור למקומך ,

עם מדיניות כזו , לי ולך , לא יהיה כל המשך ,

ואת יודעת שסבלנותי תמה , אני חותך .

לא תירצי לראות אותי נוטש את ליבך ,

לא תירצי לראותי הולך .