|
|
|
קמתי על קוצים.
הלכתי לישון וחלמתי שמישהי הופכת אותי לצעצוע שלה; היא אוהבת את החור שלי בדיוק כמוני.
והיא לקחה בעלות עליו,
והרגשתי איך היא משחקת לי בו.
וחודרת בזמן שאני רדום,
היא עוטפת את כל גופי,
היא נעלה אותי בתנוחה מסוימת, לא הצלחתי לזוז,
ועשתה בי כרצונה.
ולבסוף, החדירה לי ויברטור שרטט בתוכי כל הלילה.
ללא ספק חלום טוב.
נמאס לי כבר לקרוא.
נראה לי כבר סיימתי שני ספרים מרוב שקראתי את הבלוגים שלכן.
נמאס לראות מילים.
יש רגעים בחיים, כמו היום,
שאני ממש מתגעגע לאנשים בצבא או לאנשים ללא אינטרסים.
המקצוע שבחרתי לעצמי הוא מקצוע קשה, מקצוע לא סלחן.
במקצוע הזה אין מקום לפחות ממאה אחוז מקצועיות היא לא בחירה, היא תנאי סף בכל רגע, לא משנה מה
אסור לטעות, זה בלתי נסלח, ואני לא מחפש רחמים, בשניה שתשדר את זה אתה כלום,
זו עבודה של 99 אחוז גברים, והם לא סלחנים ברגע שאתה מגמגם, זמנך עבר.
וכל מה שבא לי זה להיות הרבה יותר טוב מהם, הרבה יותר מקצועי מהם, ולהצליח הרבה יותר מהם.
כן, נדל"ן זה דבר קשה.
נדל"ן זה אנשים, ואנשים לפעמים יכולים להיות קשים ולאתגר אותך במיוחד אתה חדש במקצוע, אבל אני לא הולך לוותר כי אני אוהב אנשים.
ואני הרבה יותר חכם מרובם.
איך היום שלכם היה?
נכנסתי לחנות בשמים של נשים והתזתי לעצמי על היד, כדי לנחם את עצמי בניחוח אישה.
תמיד בורכתי בחברים.
בכל תחנה בחיים היו לי את "החברים של אותה תקופה".
חוויות בארץ ובחו"ל, צחוקים ורגעים שנראים מהצד כמו החיים עצמם.
חברים מהבית, מהתיכון שידעתי לשלב בן שתי חברויות
אבל אם אני עוצר רגע להסתכל לאמת בעיניים משהו שם תמיד הרגיש תלוש.
הצוות שלי, למשל, הוא האוכלוסייה האיכותית ביותר במדינה.
אני לא מדבר על כסף או מעמד סוציו-אקונומי, אני מדבר על איכות אנושית נדירה.
אנשים טובים, שואפים למצוינות אישית גבוהה.
איתם, הזמן פשוט נאבד.
יש להם מבט תמים בעיניים שגורם לך להרגיש בטוח להיות חשוף, יש להם ניצוץ בעיניים שהחיים רק נשפכים מהם, והם רק רוצים לטרוף את העולם.
הדינמיקה בינינו כל כך חזקה, שבחושך מוחלט כלוחמים בצה"ל, אני יכול להריח חבר ולדעת בדיוק מי זה.
אנחנו יכולים לטייל ביחד חודשיים במזרח, או חופשות קצרות באירופה, עם אווירת קסם שכל אחד דואג לשני ולא משאירים אף אחד מאחור.
אבל בתוך כל האיכות הזו, בתוך כל הפאר וההדר שהם מביאים איתם אני מרגיש לא שייך.
לפעמים אני מרגיש שזה חוסר הערכה, ולפעמים פשוט תחושה שאנחנו לא מתאימים.
נמאס לי מכמות החברים שהשארתי מאחור, לא כי הם פגעו בי, אלא כי פשוט לא הרגשתי איתם בנוח.
בערב האחרון שישבנו כולנו, שוב הרגשתי את התלישות הזו.
חיפשתי את עצמי.
גם לי יש מה לספר, גם לי יש עולם שלם, אבל למה אף אחד לא באמת מתעניין לעומק? למה זה תמיד מרגיש מאומץ?
נכון, יש ערבים שלמים שאני הוא המרכז, אבל ברגע שאני מרגיש תלוש אני קם והולך.
בין כל ההבל הזה, היה לי חבר אחד בצבא.
נקרא לו דוד (שם בדוי). איתו לעולם לא הרגשתי תלוש.
להפך, כשהוא היה בסביבה הרגשתי ביטחון מוחלט.
היינו נותנים אחד לשני 200%.
החברות בינינו הייתה כמעט כמו אהבה חברות נדירה שגרמה לאנשים מסביב לקנא.
היינו צוחקים שעות בלי לשים לב שהזמן עובר.
הערצתי את המוח החריף שלו, הוא היה היחיד שהבין את הסיטואציות שלי באמת.
לא היה משנה איפה אנחנו או מה המשימה לשבת איתו בסוף יום, לסגור דברים, זה היה כל מה שהייתי צריך.
נהניתי לאתגר את המוח שלו, נהניתי לראות עד כמה הוא חריף, כמה כיף זה למצוא מישהו שרק אני והוא מבינים את הסיטואציה בצורה חדה ומהירה.
הבחורות בבסיס רק רצו לחדור למרחב שלנו, להיות חלק מהקסם הזה שהיה רק לשנינו.
אני מתגעגע אליו.
אבל אולי הגיע הזמן להבין שחברים הם דבר זמני.
הם באים והולכים במעגלים של החיים.
אני לא הולך להיפרד מהצוות שלי עכשיו בהצהרות דרמטיות, אני פשוט שם את המנעול.
ואאלץ להקים לעצמי מעגל חברים חדש, כזה שאהיה בו אני ב-200 אחוז,
או שעליי לשחרר? אשמח לשמוע את דעתכם.
במיטה עם הגורל שלך:
למה הבחירה בפרטנרית היא ההחלטה החשובה.
חיים מיניים פרועים יכולים להוריד בקלות את האנרגיה שלך
אם תבחר שותפות עם חולשה מוסרית או פיזית.
אם תישן עם נשים מנוונות, הדבר עלול לפגוע בך בכך שתספוג זמנית את השפלות של בת הזוג שלך.
על ידי חילוף אנרגיות עדינות, אתה למעשה סופג את המהות של האחרת.
אתה הופך להיות האדם השני ולוקח על עצמך מטענים קארמיים חדשים.
זו הסיבה שזוגות מבוגרים דומים זה לזה כל כך: הם החליפו כל כך הרבה אנרגיה, שהם עשויים מאותם "חומרי חיים".
התרגול הזה מאיץ את האיחוד הזה, אך מעלה אותו לרמה גבוהה יותר של חוויה רוחנית.
לכן, העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת היא לעולם לא להתפשר על שלמות הגוף, הנפש והרוח שלך.
בבחירת אישה לאהבה, אתה למעשה בוחר את גורלך, ולכן ודא שאתה אוהב את מי שאתה מקיים עמה יחסי מין.
כך תהיה בהרמוניה עם מה שנובע מהחילוף האנרגטי, והמעשים שלך יהיו נכונים.
אם אתה חושב שאתה יכול לאהוב שתי נשים בו-זמנית, היה מוכן להוציא כפליים מהאנרגיה שלך כדי להמיר ולאזן את האנרגיות שלהן.
אני בספק אם גברים רבים באמת יכולים לעשות זאת ולהרגיש שלווה עמוקה.
לשם פשטות, הגבל את עצמך לאישה אחת בכל פעם.
נדרש זמן ואנרגיה רבים כדי לטפח אנרגיות עדינות לעומק.
אי אפשר להגדיר אהבה בצורה מדויקת.
אתה צריך להקשיב לקול הפנימי שלך.
אבל טיפוח אנרגייה שלך מעדן אותך לרגישות כלפי המצפון שלך.
מה שהיה פעם קול חלש ודיסטנטי עשוי להפוך לצעקה חזקה מאוד.
לטובתך, אל תזניח את השלמות שלך עבור תענוג פיזי או למען התירוץ שאתה מבצע תרגילים רוחניים עמוקים.
אם אתה ישן עם מישהי שאתה לא אוהב, האנרגיות העדינות שלך לא יהיו מאוזנות, ועלולה להתחיל "לוחמה פסיכית".
הדבר ישפיע עליך ללא קשר למרחק הפיזי ביניכם, עד שתנתק את הקשר הפסיכי או תרפא אותו.
עדיף להיות כנה מההתחלה.
מאותה סיבה, בצע אהבה רק כאשר אתה חש רוך אמיתי בתוכך.
כך תגדל יכולתך לאהוב.
שימוש אנוכי או מניפולטיבי במין, אפילו עם מישהי שאתה אוהב, עלול לגרום לחוסר הרמוניה גדול.
אם אתה מרגיש שאתה לא מסוגל להשתמש בכוח המיני שלך באהבה, אז אל תשתמש בו בכלל!
מין הוא חרב פחות מבריקה וחדה כלי ריפוי שיכול להפוך במהירות לנשק.
אם משתמשים בו למטרות נמוכות, הוא חותך אותך באכזריות.
אם לא מצאת בת זוג שאיתה אתה יכול להיות עדין באמת, פשוט אל תיגע באף אחת.
חזור לבניית האנרגיה הפנימית שלך, וכאשר היא תגיע לשיא, תמשוך אליך בת זוג איכותית, או תלמד רמה עמוקה יותר בתוכך.
בסביבה שבה אנו חיים כיום, עם כל הלחצים היומיומיים מלחמות, מתח כלכלי, שעות עבודה ארוכות מדי, תזונה שאינה מותאמת לגופנו, וכמובן החשיפה האינסופית לגירויים כמו טיקטוק ופורנו נוצר זיהום מתמיד לתודעה ולשדה האנרגטי שלנו.
כל אלה משפיעים על היכולת שלנו לשמור על תדר גבוה ומאוזן.
העלאת התדר אינה רק פעולה אקטיבית של טיפוח אנרגיה, אלא גם תהליך של עידון ובחירה מודעת של מה שאנחנו מכניסים לחיינו.
האנרגיה שאנחנו מאפשרים לחדור אלינו היא זו שמעצבת את המצב התודעתי והאנרגטי שלנו.
לכן, עבודה על טיהור ועידון התדרים היא תהליך חיוני לכל מי שמבקש לחיות מתוך הרמוניה פנימית ואיזון רוחני.
בא לי לאכול כף רגל של מישהי.
כף רגל עסיסית
קצת טנטרה לא תזיק
אני רוצה לספר על בינוניות גברית ושפיכה
למה השפיכה הופכת אותך לבינוני? 🧔🏻💡
מתי בפעם האחרונה עצרת לחשוב על הבחירה שלך?
ברגע שאתה מחליט לגמור זו הבחירה שלך.
בין אם זה סתם לאונן מול פורנו (דבר ששורט לנו את המוח) ובין אם זה באקט עצמו אתה והאישה שלך משלמים מחיר.
כדי שאישה תחווה עונג עמוק באמת, היא זקוקה לזמן גירוי ארוך, לעיתים 20-30 דקות.
הסטטיסטיקה כואבת: 75% מהנשים לא חוות אורגזמה ולא מסופקות על ידי הגברים שלהן. למה?
כי אם אנחנו לא מסוגלים להחזיק מעמד מעל 20 דקות, אנחנו פשוט לא שם בשבילן.
וזה נובע מתרבות הפורנו; גבר יכול בשנייה לגרות את עצמו על ידי תמונה, סרטון או כמו פה באתר "הכלוב". ברגע שאנחנו מרגילים את עצמנו לגמור בכל יום, או בכל פעם שאנחנו רק חושבים על זה – אנחנו משלמים מחיר כבד. זהו מחיר הבינוניות, ואנחנו נשלם עליו בקריירה שלנו, וכמובן – מול האישה שלנו.
המלכוד של הגבר הממוצע
ברגע שהגבר גומר, הסקס נגמר. ולא רק שאנחנו מאבדים את הזקפה, אנחנו מאבדים את התשוקה לאישה שלנו.
באותו רגע המשיכה נעלמת, והיא?
היא מפרשת את זה כדחייה. אנחנו מתעייפים, מאבדים אנרגיה והופכים לצל של עצמנו.
"האורגזמה מרגישה נהדר לכמה שניות, אבל המחיר שאתה משלם על 'התעטשות' איבר המין שלך בזמן שפיכה – הוא מחיר הבינוניות שלך בחיי היום-יום."
(דייוויד דיידה, "דרך גבר") התנך של בגבר חובה קריאה!!!
השיטה: עונג, אהבה, כוח 💪🏽
יש אלטרנטיבה. אפשר לחוות חרמנות, שחרור ואורגזמה – מבלי לשפוך את האנרגיה שלך.
עונג: 💦 כשאתה לא שופך, הגוף שלך מתפקד כמו מצבר טעון. אתה הופך לצינור של אנרגיה שמועבר לאישה, ואתה תראה אותה "עפה" בזכות העוצמה שצברת בתוכך.
אהבה: ❤️ כשאתה לומד לשלוט באנרגיה המינית, החיבור הופך לעמוק יותר ומונע את תחושת הריקנות שאחרי.
כוח: 💪🏽 שימור הזרע שומר על הטסטוסטרון – הורמון הגבריות. תוך 14 יום של שימור, תחווה זקפה חזקה יותר ונוכחות גברית עוצמתית בהרבה. הדרייב הזה ישרת אותך בעבודה ובלימודים.
מה קורה במוח שלך בשנייה שאחרי?
ברגע השפיכה, הכימיה במוח משתנה לרעתך:
צניחה בדופמין ❤️: איבוד המוטיבציה, המיקוד והתשוקה.
צניחה באוקסיטוצין 💚: פגיעה בתחושת האמון והחיבור האנושי.
זינוק בפרולקטין 💙: ההורמון שמכבה את התשוקה, מייצר אדישות ומביא עייפות כבדה.
"כשרותמים את התשוקה המינית ומתמירים אותה לפעולה, היא יכולה להביא את האדם לגאונות." (נפוליאון היל, "חשוב והתעשר") גם כן ספר חובה
בצרפתית, המילה לאורגזמה מתורגמת לעיתים כ-"La petite mort" (המוות הקטן).
בכל פעם שאנחנו חווים אותה בדרך השפיכה, יש מוות קטן בגוף שלנו שהופך אותנו לבינוניים.
והדבר שאולי הכי הכי חשוב הוא להפסיק לשפוך, בלי הכרה, זה כן טוב לשפוך, אבל בתדירות מסוימת, כדי לא לגרום לך הגבר התרוקנות,
אני רוצה לתת לך את הנוסחה לפי הגיל שלך:
הנוסחה של מאנטק צ'יאה לשימור אנרגיה 📉
מאנטק צ'יאה, מאסטר טאואיסטי, טוען שתדירות השפיכה צריכה להתאים לגיל כדי למנוע התרוקנות. הנה המרווחים המומלצים:
גילאי 20+: מרווח של שבוע במקסימום, ומינימום 5 ימים.
גילאי 30+: מרווח של 10 ימים.
גילאי 40+: מרווח של 14 יום.
גילאי 50+: מרווח של 20 יום.
גילאי 60+: כמה שפחות.
ואני רוצה לשואל אותך גבר כמה זמן לדעתך הייתה מצליח להחזיק בלי לשפוך?
או כמה האיש שלך היה מחזיק בלי שתגרמי לו לשפוך?
נ.ב.
וכן יש אופציה לחוות אורגזמה בלי שפיכה, זה כבר ידע עמוק יותר, אבל זה החלום של כל גבר שהופך למאסטר
תחקרו לעומק (אורגזמה יבשה) ואין את המידע הזה בגוגל זה חומר עתיק, שאי אפשר ללמוד אותו מספרים, זה עובר שנים ממורה לתלמיד
שלושה שבועות שאני פה באתר הזה, והנה המסקנות שלי:
גברים הם העם הכי מטומטם שיש.כשהמין מדבר, אני שייך למגזר הכי מפגר שיש, והחלטתי אני משנה אסטרטגיה.
אני לא שולח הודעה לאף אחת יותר (לעולם!).
אם את אישה וקיבלת ממני הודעה דעי שזה היה טעיות מצידי.
הבנתי כמה זה נראה מטומטם מהצד:
גברים ששולחים הודעות לכל אחת, בלי לראות תמונה ובלי להכיר תכונות, פשוט מחפשים טרף קל ויורים לכל הכיוונים.
אפילו באפליקציות כמו טינדר או אוקיופיד אישה לא מקבלת כמות כזו של הודעות, והאבסורד הוא שכאן אין אפילו תמונת פנים.
ברגע שגבר שולח הודעה, הוא נכנס לרשימה שאני לא רוצה להיות בה רשימת ה"סמרטוטים".
בחיים ה"וניליים", כשגבר ניגש לבחורה פנים אל פנים, זה הדבר הכי טהור שיש.
פה, באתר, אין לך את האופציה הזו. אתה פשוט אוסף של מילים רקובות במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב אתה פשוט אוסף של חרמנות גברים לא נדירה.
אני הפסקתי לשלוח הודעות.
לא משנה כמה השקעתי, כמה קראתי בלוגים וכתבתי דברים מיוחדים זה לא מעניין.
גברים חרמנים יש בשפע, וכולם מתמודדים על אותן בחורות (או מטרידים אותן).
אז אני יוצא מהמשחק. מהיום, אני פשוט כותב את מה שמשחק לי בלב:
אני לא עושה את זה בשביל אף אחת, אלא רק בשבילי.
זה יהיה המקום הפרטי שלי לפרוק ולשתף
. אני לא מנסה להרשים אף גברת; מי שהפוסטים שלי לא נעימים לה מוזמנת לדלג על העמוד שלי🖤.
גבר, פנייה אישית אליך:
אני מרגיש שזה המקום להגיד את זה:
ברגע שאתה גומר, אתה מאבד אנרגיות חיים. שלושה דברים קריטיים קורים במוח שלך ברגע השפיכה:
ירידה חדה בדופמין ❤️: החומר שאחראי למוטיבציה, לריכוז ולתשוקה לכל דבר בחיים.
ירידה חדה באוקסיטוצין 💚: החומר שאחראי לתחושות של שלווה, אמון וחיבור אנושי רגוע.
עלייה חדה בפרולקטין 💙: חומר שמכבה תשוקה, מייצר אדישות ומגביר עייפות.
ברגע שאתה שופך אתה נהיה בינוני. (מחר ארחיב על זה לעומק).
ולכן, נשים יקרות:
לפעמים האף שלכן גבוה מאוד, ועל שום דבר.
לפעמים זה רק מעלה לכן את מצב הרוח שמישהו שולח הודעה.
אני לא הולך לבזבז את הזמן הנדיר שלי בכדור הזה על אישה שכל מה שהיא מחפשת זה התכתבויות בטלגרם.
אני מחפש להכיר למטרות טובות וחוויות נדירות.
אוהב את כולכם,
שולח אור ואהבה.
בטיול שלי באפריקה מצאתי את עצמי מהרהר בשאלה שמעסיקה אותי:
מי חי נכון יותר?
מי באמת מאושר יותר אנחנו בעולם המערבי, או הם, בכפרים הנידחים?
באחד הביקורים שלי בכפר קטן, ציורי ומקסים, ביקרתי בשבט המסאי וקרה משהו ששינה אצלי הכל.
ברגע שנכנסתי, רצה לעברי כמות אדירה של ילדים.
הם לא ידעו מה השם שלי, הם לא ידעו מאיפה באתי, הם פשוט התחילו לחייך ולרקוד סביבי.
הם חיפשו את "הריקוד המסורתי" שלי.
לא באמת היה לי אחד כזה בשלוף, אז פשוט אלתרתי משהו איזה ריקוד TikTok.
בסופו של דבר, הם יצאו מחויכים ומלאי אנרגיה, ואני נשארתי שם עם ניצוץ בעיניים.
המשכתי לטייל בכפר כשהלב שלי מפוצץ בשמחה אדירה.
שם הבנתי את הסוד שלהם: הטבע הוא ״השיעבוד״ היחיד שלהם.
הם לא מופרדים מהעולם על ידי רכב נוצץ, משכנתא חונקת או בית מפואר.
אין להם צורך להרשים חברים עם מותג כזה או אחר.
כל מה שמעניין אותם זה ה"כאן ועכשיו":
לדוג את הדג בנהר.
לקטוף פירות מהעץ.
ללקט ירקות מהאדמה.
הם לא חיים בשביל המחר או בשביל ה"נראות", הם פשוט חיים את היום בחיבור מוחלט למה שיש.
ואולי שם, בפשטות הזאת שבין הנהר לעץ, מסתתר האושר האמיתי שכולנו מתאמצים לקנות בכסף.
אז אני עדיין מחפש תשובה לשאלה מי חי טוב יותר, אבל לגבי השאלה מי בריא יותר שם הם כבר ניצחו.
הם אולי מעולם לא שמעו על מברשת שיניים, אבל השיניים שלהם לבנות ומסורטטות יותר מאלו של האדם המערבי הממוצע.
והעור שלהם? עור זוהר ויפה שכל אישה מערבית הייתה משלמת הון כדי להגיע לתוצאה כזו.
