אושה לנד

תגידו יפה מזל-טוב
הפכנו אתמול לדוד אוש ודודה אושה! :-))))))))))))))))))

אחרי יום מפרך בעבודה, התלבטויות אינספור, אסף אותי אושי המותש (דרך אגב יש לי שם חדש עבורו, הוא קורא לי בטטון אז פעם קראתי לו קבבון ושכחתי מזה ואתמול שהסתכלנו על האצבעות הקובבות שלו - מן הסתם בהשראת הכוס של גיסתי - החלטתי לקרוא לו קובבון. נראה אם זה יתפוס...)
ונסענו לאסף הרופא בדרך עמוסת תנועה.
הוא היה עם עודף אדרנלין וכל הדרך קישקשנו על איזה מבנות הכלוב הוא היה מוכן לזיין.
כשהגענו כבר לביה"ח העליצות המופרזת הפכה לעצבים על אי מציאת המקום והוא צעק עלי לנתק את השיחה עם ערן.

כשהגענו סופסוף כולם כבר היו כל כך תשושים. עלינו לחדר הלידה, קודם הקבובון נכנס ואחר כך אני.
פעם ראשונה שלי בחדר לידה, הלם ענקי. יש מצב שאני אהיה שם עוד 4 וחצי חודשים...
אמאל'הההההההההההההה
היא היתה כל כך מסכנה. מחוברת בחוטים, תשושה לגמרי. היא כבר פיתחה חום עקב זיהום (איך אפשר שלא אחרי שכל כמה דקות מחטטים לה שם ב..)
לא אלעה אתכם בפרטים אבל מסתבר שהלידה לא זזה כמתוכנן.
כבר משעה 4 היה ברור שהמצב מתאים לקיסרי. התינוק לא מתקדם, הפתיחה לא מספקת ואצלה ואצל העובר מופיעים סימני מצוקה.ב9 (!) החליטו על קיסרי.
לא הספקנו לראות אותה אחרי כי היא היתה כמה שעות בהתאוששות. את הקטנצ'יק ראינו רק בתמונה.
כבר מתה ללכת לבקר אותה היום בערב.

אז זהו. נולד תינוק אחרי כמעט 24 שעות. בדיוק במועד המתוכנן. אחרי סבל רב.
שיגדל ויפרח ויחכה בסבלנות לבן דוד שלו 😄

היום כנראה היום האחרון שלי בעבודה המזדיינת.
חיבת לזכור למחוק קבצים פרטיים ותמונות מהרשת.
ולהתנתק מהכלוב.