אני לא שמה שירים בבלוג כי זה טיפשי
אז אשיר לכם במקום זאת :
אול ביי מיי סאאאאלף
דונט וונא בי
אול ביי מייסלף אנימורררררררררררררררררר
חזרתי היום לבית ריק
הבעל חזר למילואים, האשקלונים נטשו אותי לטובת וילה של איזה טייס חתיך והילדים אופסנו אצל סבאסבתא
חזרתי מאוחר אחרי יום עמוס ובידיעה שהולך להיות עמוס הרבה יותר מחר ומחרתיים. אחרי שהלכתי חצי שעה ברגל כי האוטובוס ברח לי,
אחרי שהיתה לי שיחה עם הבוס שרוצה שאלעס לו את החומר. שישלם בהתאם אמר האוש.
הנהנתי כמו כלב על הדש בורד. מה שתגיד. יש לי חיים.
לא מנהלת. אין לי משכורת של מנהלת. אין לי שעות של מנהלת. אין לי תנאים של מנהלת. אין לי טייטל של מנהלת. לא רוצה להיות מנהלת, לפחות לא בחברה שלו.
גמורה מעיפות, נקניקיה בלחמניה ובן אנד ג'ריס קינמון, הכביסה עוד מחכה ואני מחכה לשיחת לילה טוב עם אישתי, היטאצ'י ולישון.
היה טוב אתמול, רק שנינו במסעדה של שרצים. מתענגים על הלילה הקודם ובכלל.
יש לו רעיונות לגבר שלי. יש לו את הבמה ליישם.
אז אני לבד. הערב, הלילה, מחר, מחרתיים
אני, מקס, בן, ג'רי וההיטאצ'י.
