לפני 17 שנים. 14 בפברואר 2007 בשעה 7:26
אחד הדברים שאני זוכרת מהתואר הדמיקולו שלי זה פרט לגבי הורות נכונה.
קחו סיטואציה שהילד הממש קטן שלכם במגרש משחקים.
יש את ההורה שלא נמצא, שלא מתיחס
יש את ההורה הנדבק עם הילד הבכיין שלא עוזב אותו לשניה
ויש "הורות נכונה" - ההורה שעומד מהצד, מאפשר לילדו לשחק בביטחה ומממתין לו בזרועות פתוחות לחיבוק גדול מידי פעם שהילד זקוק לזה.
כנראה שאתמול הייתי הילדה הקטנה, או כמו שאמר התוכי - ילדה קטנה ומסכנה.
אתמול התרחש הנס ואני נתתי את הופעת הבכורה בימי שלישי בדאנג'ן.
בכל זאת מומולדת לשוקובו..והאמת לא מצאתי את מקומי.
הרגשתי קצת זנוחה.
אוש היה כל כך חסר לי.
אז הגעתי הביתה אחרי 3 (למרות שהייתי באשליה שאגיע ב1), התקלחתי, ניכנסתי למיטה והתכרבלתי איתו.
כמה טוב לחזור הביתה ועוד היום ולנטין :-)
