חוויות

התופת
( קטע שאוהבת, מומלץ לסבלנים שביניכם):

ד??ר?כ??י עו?ב?ר נ??ת?יב א?ל מ?ש??כ??נו?ת ה?ס??ב?ל,
ד??ר?כ??י עו?ב?ר נ??ת?יב א?ל ע?נ?ו?י?י ה?נ??צ?ח,
ד??ר?כ??י עו?ב?ר נ??ת?יב א?ל א?רו?ר?י ה?ח?ל?ד.


א?ת א?מ??נו?ת מ?ל?אכ?ת??י ה?ל?א כ?ו?נ?ן ה?צ??ד?ק,
כ??י א?נ?כ?י נ?ב?ר?את?י ב??ח?ס?ד ה?א?ל?ה??,
ח?כ?מ?ת ה?ע?ל?יו?נ?ים ו?א?ה?ב?ה מ?ק??ד?ם.


ב??ט?ר?ם ה?יו?ת?י, ל?ב?ד מ?ן ה?א?ל?מ?ו?ת
ד??ב?ר ל?א נ?ת?חו?ל?ל. א?נ?י ק?י??ם ל?ע?ד,
ה?ב??א ב??ש??ע?ר?י – מ?ן ה?ת??ק?ו?ה ח?ד?ל נ?א!


א?ת ה?מ??ל??ים ה?ל??לו?, ה?ח?קו?קו?ת ש??ח?ר,
ר?א?ית?י ע?ל מ?ש??קו?ף ה?ש???ע?ר, ו?א?מ?ר:
"מו?ר?י, ד??ב?ר?ים ס?תו?מ?ים, ש??ל??א א?ב?ין, ה?ם א?ל??ה."


כ??ב?ע?ל נ?ס??יו?ן ע?ל ה?ש???א?ל?ה ה?ש??יב ל?י:
"כ??אן מ?צ?ו??ה א?ת??ה ל?ח?ד??ל מ?ל??ב?ט?יך?.
כ??אן מ?ר?ך? ל?ב ו?פ?ח?ד ד??ינ?ם ל?ע?ד ל?ג?ו?ע?.


ה?ג??ע?נו? ל?מ??קו?ם ת??א?ר?ת??י ל?פ?נ?יך?,
ת??ר?א?ה ב?ו? ה?מו?נ?י א?ד?ם מ?כ??י ח?ט??את,
מ?י ש??נ??ט??לו? מ?ה?ם כ??ל?יל ח?כ?מ?ה ו?ד?ע?ת."


ד??ב??ר, ו?א?ת י?דו? ב??כ?ף י?ד?י ה?נ??יח?,
ח?י??ך? א?ל?י, ח?ז??ק רו?ח?י ו?הו?ל?יכ?נ?י
א?ל מ?ס?ת??ר?י ד??ב?ר?ים ה?ע?לו?מ?ים מ?ע?י?ן.


ו?ש??ם ג??נ?יחו?ת ע?לו?, צ?ו?חו?ת י?גו?ן ו?ב?כ?י
ב??א?פ?ל נ?צ?ח ל?יל ל?ל?א כ?ו?כ?ב?י ר?ק?יע?,
ה?ק?ש??ב?ת??י, ו?ד?מ?ע?ה נ?ג?ל??ה ע?ל ה?ל??ח?י.


ב??ל?יל ש??פו?ת ש?ו?נו?ת, ק?ר?יאו?ת ז?ו?ע?ה ו?פ?ח?ד,
קו?לו?ת ש??ל ת??ע?נ?ית, מ?ל?ו?ת כ??א?ב ו?ס?ב?ל,
י?ד?י?ם מ?צ?ל?יפו?ת, צ?ו?חו?ת ע?ד ל?ב ש??מ?י?ם,


ה?כ??ל ב??ש??או?ן א?ימ?ים ה?ס??ב כ??מו? ב??ש??ב??ל?ת,
ב??ע?ד א?ו?יר ה?נ??צ?ח ה?מ?ר?ק??ד ש??כ?ו?ר,
כ??מו? חו?ל ה?ח?ג ס?ב?יב ס?חו?ר ס?חו?ר ב??מ?ע?ר?ב??ל?ת.


עו?ד נ?ש??מ?ת?י כ??לו?א?ה ב??כ?ף מ?גו?ר, ש??א?ל?ת??י:
"הו?, מ?ה הו?א ז?ה, מו?ר?י, א?ש??ר א?נ?י ש?ו?מ?ע?,
מ?י א?ל??ה ה?כ??נו?ע?ים ל?פ?ר?ע?נו?ת ו?ס?ב?ל?"


ה?ש??יב ל?י: "ה?נ??ש??מו?ת ה?ע?לו?בו?ת ה?ל??לו?,
ד??ר?כ??ן י?גו?ן ו?ס?ב?ל, ע?ל כ??י ב??ח?רו? ל?ח?יו?ת
ח?י??ים ל?ל?א ח?ר?פ??ה א?ך? ג??ם ב??ל?י ק?ר?ט ש??ב?ח.


ע?ת??ה חו?ב?ר?ים ה?ל??לו? א?ל ח?ב?ר מ?ל?א?כ?ים
מו?ג?י ה?ל??ב א?ש??ר ב??ג?דו? ב??א?ל, ע?ם ז?את
ב?ו? ל?א מ?ר?דו? ו?ר?ק ה?ת?ב?ו?נ?נו? ש??ו?י נ?פ?ש?.


ש??מ?י ה?מ??רו?ם א?ש??ר י?פ?י?ם עו?מ?ד ל?נ?צ?ח,
ג??ר?ש?ו? או?ת?ם א?ך? ל?א ק?ב??ל או?ת?ם ה?ת??פ?ת
א?פ?ל?ו? ה?ר?ש??ע ב??ה?ם ל?א י?ש??ת??ב??ח?."


א?ז?י א?נ?י: "מו?ר?י, מ?ה ה?יא ע?ל??ת ה?ש???ב?ר,
כ?ו?פ?ה ע?ל ה?נ??ש??מו?ת ה?ל??לו? ב??כ?י ר?ם?"
"ז?את ב??מ?ל??ים ס?פו?רו?ת א?מ?ר ל?ך?," ה?ש??יב ל?י,


"ה?ל??לו? ל?א י?ש??ימו? א?ת מ?ב?ט?ח?ם ב??מ??ו?ת,
ו?ח?י??יה?ם סו?מ?ים ו?כ?ה ש??פ?ל?ים ע?ד כ??י
מ?מ??נ?ת ח?ל?קו? ש??ל ה?ז?ו?ל?ת חו?מ?ד?ים ה?ם.


ג??ם ל?א י?ז?כ??ה ס?ב?ל?ם ל?ת?ה?ל??ה ב??ח?ל?ד,
ה?ח?ס?ד ו?ה?צ??ד?ק ד?ו?ח?ים או?ת?ם ב??ל?ע?ג.
ב??ל נ?ד?ב??ר ב??ה?ם, נ?ל?ך? מ?כ??אן ו?ה?ל?א?ה."


מ?ב??יט ב??ה?ם ק?רו?ב, ר?א?ית?י פ??ת?ע ד??ג?ל,
ה?נ??ע ב??ר?ב מ?ה?ירו?ת ע?ד כ??י כ??ל נ?ס??יו?ן
ל?ה?פ?יג מ?רו?צ?תו? ה?י?ה נ?כ?ש??ל ל?ב?ט?ח.


מ?א?חו?ר?יו נ?ג?ר?ר ה?מו?ן ע?צו?ם ו?ר?ב,
ק?ש??ה ל?ה?א?מ?ין כ??י ע?ל?ה ב??י?ד ה?מ??ו?ת
ל?ה?פ?ך? צ?ב?ו?ר כ??ה ר?ב ל?נ?ש??מו?ת ב??ת??פ?ת.


ז?ה?ית?י ב??ינ?יה?ם כ??מ??ה ה?מ??כ??ר?ים ל?י.
א?ז?י צ?ל?ו? ר?א?ית?י, רו?חו? ש??ל מו?ג ה?ל??ב,
א?ת כ??ש??ל ה?ס??רו?ב הו?ר?יד ז?ה ע?ל ר?אש??נו?.

א?ז?י מ?י??ד ה?ב?נ?ת??י ב??ו?ד??או?ת ג??מו?ר?ה
כ??י ה?ה?מו?ן ה?ז??ה הו?א ח?ב?ר פ??ח?ד?נ?ים
ש??נו?א?י א?ל ב??מ??רו?ם ו?ה?ש???ט?ן ג??ם י?ח?ד.


ה?ע?לו?ב?ים ה?ה?ם, ש??מ??עו?ל?ם ל?א ח?יו?
פ??ס?עו? ג??לו?י?י ע?ר?י?ה. צ?ר?עו?ת ו?י?ת?ו?ש??ים
ח?ג?ים ס?ב?יב?ם עו?ק?צ?ים ב??ב?ש??ר?ם ב??ל?י ה?ר?ף.


ש??רו?ט?ים פ??נ?יה?ם, ק?ל?ח, נ?ג??ר ד??מ?ם ע?ל ל?ח?י
ו?נ?ת?ע?ר?ב??ב ב??ד?מ?ע, זו?ל?ג ל?ר?ג?ל?יה?ם,
ר?מ??ה ו?תו?ל?ע?ה מ?ת?ע?בו?ת ב??ל?עו?הו?.

א?ז מ?א?חו?ר?יה?ם ה?ב??ט?ת??י, ר?א?ית?י
ה?מו?ן ג??דו?ל צו?ב?ה ל?ג?דו?ת נ?ה?ר ר?ח?ב.
ל?מ?ר?א?יה?ם א?מ?ר?ת??י: "א?מ?ר ל?י ו?א?ד?ע ז?את,


מ?י א?ל?ו? ה?ם, מו?ר?י, ו?מ?הו? ח?ק או? נ?ה?ג
א?ש??ר ד?ו?ח?ק ב??ה?ם ל?ח?צו?ת א?ת ה?נ??ה?ר,
כ??פ?י ש??ז??את א?ר?א?ה ב??או?ר מ?ת?ע?ת??ע??"


ו?הו?א א?ל?י: "ת??מ?צ?א ת??ש?ו?ב?ה ל?ש??א?לו?ת?יך?
ל?ע?ת נ?בו?א ל?ג?דו?ת נ?ה?ר ה?א?כ?רו?ן
ו?מו?ל ק?ד?רו?ת חו?פ?יו נ?ע?מ?ד, נ?ת??ן ע?ינ?ינו?."


ל?ש??מ?ע ה?ד??ב?ר?ים, נ?כ?ל?ם, ע?ינ?י ה?ש??פ??ל?ת??י,
חו?ש??ש? כ??י ב??ד?ב?ר?י ע?ל?ב?ת??י ב?ו?, ש??ת?ק?ת??י,
ע?ד ש??י??ח?ד??ו ה?ג??ע?נו? א?ל א?כ?רו?ן ה?נ??ח?ל.


כ??אן ל?ק?ר?את?נו? ש??ט ז?ק?ן ב??ס?יר?תו?,
ו?ש??ע?רו? ש??יב?ה מ?ר?ב ש??נ?ים, צו?ע?ק:
"הו?, נ?ש??מו?ת סו?טו?ת, א?בו?י ל?ידו?ע?י צ?ע?ר.


ל?ע?ד ל?א ת??כ??נ?סו? ב??ש??ע?ר?י ש??מ?י?ם.
ה?נ??ה א?ק??ח א?ת?כ?ם מ?כ??אן א?ל חו?ף מ?נ??ג?ד
א?ל כ??פו?ר ו?ל?ה?בו?ת, א?ל א?פ?ל?ת ה?נ??צ?ח.


ו?ב?א?ש??ר ל?ך?, ה?ח?י, ק?ר?ב ל?כ?אן,
ש??מ?ר נ?פ?ש??ך? מ?ה?ם כ??י א?ל?ו? א?ך? ג??ו?י?ו?ת."
א?ך? כ??א?ש??ר ר?א?ה ה?א?יש? ש??ל??א ר?ח?ק?ת??י,

"א?ח?ר הוא ה?נ??ת?יב," ס?ח, "א?ח?ר?ת ה?ג??ד?ה,
ל?א זו? ת??ב?יא או?ת?ך? א?ל חו?ף ה?מ??ב?ט?ח?ים.
ס?פ?ינ?ה ק?ל??ה יו?ת?ר ת??ש??יט או?ת?ך? ל?י??ע?ד."


"א?ל ת??ת?י?ס??ר, כ??רו?ן," ד??ב??ר א?ל?יו מו?ר?י,
"ה?מ??ע?ש??ה ה?ז??ה ר?צו?ן ש??מ?י?ם ב?ו?,
ו?א?ל ת?ו?ס?יף ל?ש??א?ל, ה?ל?א ח?פ?צו? פ??ק?ד??ה הו?א."


א?ז?י ה?א?ל?ם ר?ד ע?ל ל?ח?י מ?ז?ק??נ?ת
ש??ל כ??רו?ן, ה?מ?נ?ו??ט ב??א?פ?ל ה?נ??ה?ר,
ע?ינ?יו מ?צ?ע?פו?ת ב??מ?ע?ג??ל?י ש??ל?ה?ב?ת.

א?ב?ל רו?חו?ת ע?יר?ם ב??א?פ?יס?ת כ??חו?ת,
ל?ע?ת ש??מ?עו? א?ת ד??ב?ר כ??רו?ן ה?א?כ?ז?ר?י
ח?ר?קו? ב??ש??נ??יה?ם, ח?ו?רו? פ??נ?יה?ם מ?ז??ע?ם.


ח?ל??לו? א?ת ש??ם ה?א?ל, ח?ר?פו? א?בו?ת?יה?ם,
א?ת ג??ז?ע ה?א?ד?ם, ג??ד??פו? א?ת ה?מ??קו?ם
ב?ו? נ?ב?ר?או? ב??צ?ל?ם ו?בו? י?צ?או? מ?ר?ח?ם.

א?ז נ?א?ס?ף ה?ח?ב?ר, נ?ק?ה?ל ב??ר?ב ה?מו?ן,
ב?ו?כ?ה ב??קו?ל ל?ג?דו?ת ה?נ??ח?ל ה?מ?צ?פ??ה
ל?מ?י ש??א?ין ע?ל?יו מו?ר?א ה?א?ל מ?מ??ע?ל.


כ??רו?ן ה?ש???ד מ?ש???ח?ת, ע?ינ?יו ר?ש??פ?י ג??ח?ל?ת,
או?ת?ת ל?ה?ם ל?בו?א, ל?ע?לו?ת א?ל ה?ס??פ?ו?ן,
ב??מ?ש?ו?טו? מ?כ??ה כ??ל צ?ל מ?ת?מ?ה?מ?ה??.


כ??מו? ה?ע?ל?ים ב??ס??ת?ו נו?ש??ר?ים ל?ע?ת ש??ל??כ?ת
ת??ח?ל??ה א?ח?ד, ש??נ?י, ו?ה?ל?א?ה ע?ד א?ש??ר
רו?א?ה ה?ב??ד כ??יצ?ד נ?ש??ר?ה כ??סו?תו? ל?א?ר?ץ,


כ??ך? ז?ר?ע ח?ט?א?יו ש??ל ה?א?ד?ם נ?ת??ק,
א?ח?ד א?ח?ד מ?חו?ף, ו?ל?ס??יר?ה צו?נ?ח?,
כ??מו? ב??ז א?ל כ??ף צ?י??ד ה?ש???ב כ??כ?לו?ת ה?ט??ר?ף.


כ??ך? ה?ם צו?ל?ח?ים א?ת פ??נ?י ה?מ??י?ם ה?ק?ו?ד?ר?ים,
עו?ד א?ל?ו? ל?א ע?לו? א?ל ה?ג??ד?ה מ?נ??ג?ד
ו?כ?ב?ר ה?מו?ן נו?ס?ף נ?ק?ה?ל ל?חו?ף ה?נ??ח?ל.

"ב??נ?י," ס?ח א?ל?י מו?ר?י ב??ר?ב ח?ס?ד?ו?, "ה?ל??לו?
א?ש??ר מ?צ?או? מו?ת?ם מ?י??ד א?ל נ?ק?מו?ת
נ?א?ס?פ?ים ל?כ?אן מ?כ??ל ק?צ?ו?י ה?א?ר?ץ,


ור?ב ח?פ?צ?ם ל?ח?צו?ת ב??מ?ע?ב?ר ה?נ??ח?ל
כ??י צ?ד?ק א?ל?ה?י מ?א?יץ ב??ה?ם. ה?נ??ה
כ??ך? י?צ?ר ר?ב ת??ש?ו?ק?ה נו?ל?ד מ?ח?יל ו?פ?ח?ד.


א?ך? כ??אן ל?א ת??ע?ב?ר ה?נ??פ?ש? ה?ט?ו?ב?ה,
ע?ל כ??ן כ??רו?ן ה?ת?ר?ה ב??ך? ש??ל??א ל?ל?כ?ת,
א?ת פ??ש??ר א?מ?ר?יו ע?ת??ה ת??ב?ין ל?ב?ט?ח."


כ??כ?לו?ת ד??ב?ר?י מו?ר?י, ל?פ?ת?ע נ?ר?ע?דו?
ב??כ?ח? ר?ב ו?או?ן ס?פ??י מ?יש?ו?ר ה?א?פ?ל
ו?ז?כ?רו?נו?ת א?ימ?ים ביתר שאת ש??ט?פו?נ?י.


א?ז ס?ע?ר?ה פ??ר?צ?ה ב??ע?מ?ק ה?ב??כ?א
ו?ד?ם זו?ה?ר ש??נ?י נ?ת??ז ב??מ?ע?ר?ב??ל?ת,
ה?ב??ה?ק ו?ה?או?ר ע?ד כ??לו?ת חו?ש??י ה?ד?ב??ירו?.


כ??נ?פ?ל מ?כ??ה ש??נ?ה, צ?נ?ח?ת??י ע?ל ה?א?ר?ץ.

זהו זה,
הגעתי להחלטה.
אני חוזרת לאמא!
בהתחלה כשעברתי לפה נהנתי מהשקט, מהלבד, מה"אני". ככל שחלף הזמן זה הפך ליותר מדי לבד, השקט התחיל להחריש אזניים ו"אני"- התחלתי לחבב פחות את ה"אני".
בודד פה, אני מרוקנת, וככל שעוברים הימים אני מרגישה איך מתרוקנת יותר ויותר.
מאות אנשים מסתובבים להם בחוץ, בעיר החטאים, עיר הבילויים, הבוהמה, ובפנים,
בפנים ריק ובודד.
החברים עסוקים לרוב, סטוצים- לא תודה, בן זוג- מה זה?
בסופו של יום זאת תמיד "אני" עם "עצמי".

יוצאת מהדירה, עוטה על עצמי מסכה מזויפת של חיוך ואושר אבל בפנים, עמוק בפנים זאת לא אני. כי כשדורכת בחזרה, המסכה נעלמת לה מיד ומתחלפת בבחורה עם פנים עצובות, גודש בגרון ולב מתכווץ.

יצאתי קצת, התאווררתי וגיליתי שזה לא בשבילי.
אני חוזרת צפונה לאמא, לבית רועש, מלא באנשים ובחיות, באח קטן שיושב איתי בערב לראות סרט ולזלול פיצה, בחברות שצריכות לעבור מרחק הליכה של 5 דקות כדי לשתות איתי כוס קפה.
את הכסף שמוציאה פה- וזה הרבה כסף, מעדיפה לחסוך לטובת התברגנות בעתיד בבית משלי במושב.

אני חוזרת לאמא,
ותל אביב? את תל אביב אמשיך לבקר פעם- פעמיים בשבוע, כי לקפוץ לפה תמיד נחמד.

הגיע אלינו לעבודה לפני כחודש אולי קצת יותר לסיפוח בחור בשם "א", ונילי, אינטליגנט, ציני ובעל חוש הומור מפותח.
מהיום הראשון חיבבתי אותו, ראיתי שהוא איש שיחה, נהנתי לעבוד איתו והכי חשוב, לא יכלתי להפסיק לצחוק.
הייתה לו חברה, לפי מה שהבנתי הקשר היה ארוך ורציני מאוד, לא חשבתי עליו כעל פוטנציאל למשהו.

לא מזמן הבחור עבר אלינו באופן קבוע,
חיכיתי כבר שיצא לנו לעבוד ביחד כי איתו כיף.
לפני מספר ימים באחת המשמרות הוצבנו ביחד, היה זה יום שבת ולכן הרבה עבודה לא הייתה אז בילינו יום שלם בצפייה בסרטים. לאחר שצחקתי יום שלם יצא לי לשוחח עם ידי נוסף וכשציינתי ש"א" מוצא חן בעיני הוא אמר לי ללכת על זה, כמובן שהסתייגתי בטענה שהוא תפוס והידיד בישר לי ש- נוט אני מור.

בימים האחרונים הוא התווסף לחברי בפיסט בוק, צורף למסנג'ר שלי ואז התחילו התכתבויות של שעות. כל יום אני מוצאת את עצמי בערב, מול המחשב, הוא מהצד השני ואני שלא יכולה להפסיק לצחוק לעצמי.
מצאתי את עצמי חושבת עליו ( אפילו שהוא ונילי, ולא יצאתי עם וניליים מזה 3 שנים) זה היה מוזר לי פתאום לאחר שכל התקופה הארוכה הזאת של כמעט שנה, מאז ביגוס, לא יצא לי לחשוב על אף אחד מלבד ביגוס.

היום, שעת ערב, אנחנו מנהלים את ההתכתבות היומית, הוא מספר לי על כך שהחליט לעזוב את העבודה הזאת ולי מגרדות האצבעות, לא יכולה לחכות שיעשה צעד, חייבת לעשות משהו, לא מצליחה להתאפק ושואלת אותו " אני יכולה להיות ישירה"?
הוא עונה לי שרצוי אך בשביל זה יש .... ואז מופיע על המסך מספר הטלפון שלו.
אני אוזרת אומץ ומחייגת.
לאחר פטפוט קצר על דא ועל הא אני משחררת: " אז בקשר לוידוי שלי"
" מזה תקופה שאתה מוצא חן בעיני, הייתה לך חברה אז לא יכלתי לעשות כלום אבל עכשיו ראיתי לנכון להגיד את זה. חוץ מזה אתה עוזב, אז אין לי מה לדאוג שיחסי העבודה יהרסו".
הוא מהצפון, שאל אם זה לא יהיה קשה עם המרחק. אמרתי לו שמרחק עושה טוב.

בעוד מספר ימים הדייט 😄

אני גאה בעצמי.

בדרכי הביתה מבילוי עם אנשים מקסימים ומטומטם אחד שהתברך בגוף אך לא בשכל, בעודי צועדת ברחוב הקטן שלי, נשמעים לפתע מדירה בקומת הקרקע של אחד הבניינים קולות. קולות של סקס מטורף, מיוזע, חושני וסוחף. קולות שלה, קולות שלו, היא גונחת, נאנחת, צועקת, קולות שהולכים ומתגברים, מהירים יותר ואז לפתע נשמעת שאגה שלו, כנראה שגמר.
לא נשארתי להקשיב, המשכתי ללכת.

אוף,
גמני רוצה כזה.

בת 25 היום.
מחייכת- דומעת.
ככה זה, בכל שנה, The birhday blues.

כל כך הרבה חגיגות מתוכננות לי, היום ארוחת צהריים עם אבא, בחמישי חוגגים במועדון אצל אורלי עם כל האנשים האהובים עלי, בשבת ארוחה עם המשפוחה ובשבוע הבא בילוי עם הוניליות.אם לא כל האנשים שיזמו את כל זה בשבילי, חושבת שאת היום הזה הייתי מעבירה בשינה, מול הטלויזיה ובמענה לאיחולי המזל טוב בפון,באס אם אסים ובמחשב.
שבוע החגיגות התחיל בבחור אחד מיוחד.
הוא התרוצץ וטרח והשקיע.
הוא קיבל את פני בחיבוק אוהב לצלילי שיר יום הולדת ובלונים.
הוא בישל בשבילי פירות ים ברוטב עם פסטה מתולתלת ליד, ירקות, קרקרים, גבינת עיזים,חצילים וכמובן יין- לארוחת ערב במרפסת המפורסמת כשאת עיניינו מנעימות הנרות ואת אוזנינו ג'יימס בראון.
הוא קנה לי מתנה מקסימה כשאליה מצורף כרטיס ברכה מקסים אף יותר.
הוא הביא סרט משעשע.
ולבסוף הביא את עצמו, את ידיו, את שפתיו, את גופו.
לא יכלתי לבקש להתחיל את שנתי ה-26 בצורה מוצלחת ומהנה יותר.
תודה רבה לך על שעשית את יום ההולדת שלי השנה לטוב יותר,
על נוכחותך בחיים שלי,
על האהבה.
אוהבת אותך מאוד וכל הזמן!

אימו שמנסה לשרוד את היום.......

חם לי.
חם לי כל כך.

חם לי בלילה,
חם לי ביום,
חם לי בבית,
בעצם, בכל מקום.
בלימודים, בעבודה,
ברחוב, בחנות.
חם לי כל כך שבא לי למות!

נכנסת למקלחת, מתענגת על כל טיפה.
לא מספיקה לצאת ושוב מזיעה.
המצח מטפטף, בית השחי והחזה,
בא לי למות בחום הזה.

אחרי שכבר התקלחתי, מתחילה להתארגן,
כל כך חם שחייבת להצטנן.
עומדת ממול לפתח של המזגן,
סעמק שכחתי,
השכן החרמן.

יושב הוא בחלון, במשך שעות.
יודע שבסוף יהיה מה לראות.
ואני מה איכפת לי, חם כל היום,
בדירה הפצפונת מסתובבת בעירום.

נדבקת למיטה, נדבקת לכסא.
נשענת על הקיר והתחת נדבק גם לזה.
התחתונים כבר מזמן נדבקו לישבן,
שוב פעם צריך להדליק ת'מזגן.

מגיע יום חדש, בדרך הביתה מהעבודה.
צועדת בחום הזה לכיוון התחנה.
שעות של המתנה כמו בכבשן קולח,
מתאפקת לא להקיא מגלי הריח.

חם לי בלילה,
חם לי ביום,
חם לי בבית,
בעצם, בכל מקום.
בלימודים, בעבודה,
ברחוב, בחנות.
חם לי כל כך שבא לי למות!

קבענו לשעה 23:00 בשכונה. אחרי איחור אופנתי של רבע שעה מצידו נפגשנו בפאב השכונתי.
בחנתי אותו היטב, מכף רגל והראש, גבוה, לבוש יפה, עיניים יפיפיות (קצת מעושנות 😄 ), שזוף ויפה תואר. על החלק הזה סימנתי V וקיוויתי שאת החלק האינטלקטואלי יעבור גם כן.
התיישבנו על הבאר, חצי לף בלונד בשבילי, חצי גינס בשבילו. גיליתי שאני שותה ממש ממש לאט כי עד שסיימתי את החצי שלי הוא כבר הספיק לסיים שליש נוסף, לא נורא החצי שלי עשה היטב את העבודה בגלל חוסר שינה וחוסר אכילה 😄
פתחנו בשיחת חולין, הרגשתי שאני די מדובבת אותו כי השיחה לא הכי זרמה, שתיקות רבות, הבחור לא הפגין שנינות וחדות יותר מדי וגם לא חוש הומור, בסך הכל היה חביב.
לקראת סיום הכוס, הוא הניח את ידו על הברך שלי, העביר ליטוף, הבנתי כבר מה הכיוון שלו.
הזמנו חשבון והוא ליווה אותי לביתי.
"שאעלה"? הוא שאל אותי. בהתחלה העדפתי שלא. כמה שהדעה שלי השתנתה לה מהר.
הוא דחף אותי לחדר המדרגות, הדביק לי נשיקה מחרמנת, נשך את הצוואר והעורף, את החזה, סובב אותי עם הפנים לקיר, כשאני דבוקה לתיבות הדואר, נתן לי ספנק שהרעיד את כל הבניין, הוריד את התחתונים וקשר על הידיים.
הוא דחף אותי במעלה המדרגות כשידו האחת תופסת לי את השיער, נעצרנו ליד הדלת.
"תפתחי את הדלת", אמר.
"לא",
הוא הדביק לי סטירות שהשאירו אותי המומה.
"תפתחי אם את לא רוצה שהחולצה תקרע",
"לא", דבקתי בשלי.
הוא קרע לי את הגופיה לכל אורכה ( דווקא אהבתי אותה ), הוציא את המפתחות מהתיק ודחף אותי פנימה לביתי.
הפשטתי אותו, לי כבר לא נשאר הרבה מה להוריד. התחרמנו, מצצתי לו ואז עברנו למיטה.
הוא העמיד אותי על 4, אמר מילים מחרמנות ואצבעות שלו נדחפו לתוכי.
הרגשתי איך כל החרמנות שהצטברה משעות אחר הצהריים עולה. הוא המשיך לפמפמם לי בפנים עם האצבעות עד שגמרתי, הייתי כל כך רטובה ומוכנה.
הוא דפק אותי על 4, התהפכנו כך שאני ארכב עליו, הוא היה כל כך יפה, שכוב על הגב, מסתכל עלי במבט חרמן עם העיניים היפות שלו והזין היפה שנמצא בתוכי.
רכבתי עליו מהר, עליתי, ירדתי האגן השתולל עד שפתאום נהיה לי רטוב מדי וקלטתי שאני משפריצה את מיצי החרמנות החוצה.
לא נשאר סנטימטר יבש, הוא, הסדין לכל רוחבו, זה נראה בכאילו נשפך שם דלי מים.
עבר זמן מאז שהשפרצתי ככה.
זה חירמן אותי עוד יותר ואז הגמרתי אותו.
הוא שכב מספר דקות, התאושש, ואז הודיע שחייב ללכת כי קם למילואים מוקדם.
ליוויתי אותו לדלת. נתתי לו ח"ח.
הוא נשק לי על השפתיים ואמר שהיה כיף מאוד.
הדלת נסגרה. התיישבתי לעשן סיגריה כשהדבר הראשון שחולף לי בראש זה איך אני אלך לישון, חייבת להחליף מצעים ואין כוח.
בעודי יושבת ומתאוששת, נזכרתי למה הפסקתי עם הסטוצים מלכתחילה.
היה כיף נורא, סקס עם יפיוף שקרע לי את החולצה, סקווירטינג, לילה נחמד, ובסופו של יום, הדלת נסגרת מאחוריו ואני נשארת עם רגשות וזכרון ההנאה שמתפוגגים לאחר מספר דקות.
ב-3 לפנות בוקר גוועתי מרעב, קיוויתי שיהיה משהו פתוח, ועוד יותר קיוויתי שיהיה אור בחלון הקומה הראשונה של הבניין החדש כדי לקרוא לו לאכול איתי.
כשירדתי נוכחתי לדעת ששני הדברים לא קיימים אז הסתפקתי במכולת ובסנדוויץ' עם עצמי.

קיבלתי ממנו עוד הודעת לילה טוב ובוקר טוב ומחמאות על ביצועי וכשרונות המציצה שלי. הוא רוצה לבוא גם הערב.
שווה לשמור אותו בשביל סקס עתידי אבל על הערב חושבת שאוותר.

אוח איזה יום.
הבוקר התעוררתי למעבר דירתו של ביגוס. אני, הוא והאקסית בכוחות משותפים העברנו את קן הציפורים לדירה חדשה ומעוצבת ברחוב הסמוך.
הוא סחב את כל הארגזים, הרהיטים, הציוד. החליף 3 חולצות בדרך ולא הפסיק לטפטף (גבר מזיע זה סקסי! ).
אני והאקסית פרקנו, קיפלנו,סידרנו, ניקינו ושטפנו את החלון הגדול באקדחי מים.
במשך היום הסתכלתי במראה, ובזמן שאספתי את השיער הגעתי למסקנה שאני נראית כמו גרושה עם השורשים השחורים, אז הספקתי לקפוץ לספר השכונתי ולצבוע.
לקראת הערב הגיעו גם עדי ז. גדול והחרפושית ועזרו לנו עם הדברים הנותרים.
הדירה יצאה מגניבה, חדשה, ועם הרגשה של אותו קן הציפורים המוכר. היא שידרה לי המון אנרגיות חיוביות .
אכלנו סושי והמבורגרים, שתינו קוקטיילים, קשקשנו והצצנו לשכנות האתיופיות ממול.

את הערב חתמתי במסיבה, כמו בכל חמישי בלילה. הלכנו יחדיו אני והחרפושית הסקסית.
לא הפסקתי לשתות, האוירה הייתה מגניבה, אנשים נחמדים, סשנים בכל פינה, חירמונים וסוטים לרוב.
השטנצ'יק הביא איתו 5 חברים אופנוענים ( או שהיו שם יותר?? מי סופר), חשבתי לעצמי שזה כמו גן עדן, 6 בחורים מקועקעים על הארלי, זה כמו 70 בתולות).
בתור ועדת התרבות וקבלת הפנים, נאלצתי לקבל את פניהם בצורה יפה ונתתי להם סיבוב עם השוט על התחת שלי, כל אחד בתורו, מה עוד יכולה בחורה לבקש??
החרפושית הצטרפה, התגופפנו לנו יחדיו וההורמונים שלי התחילו לגעוש יחד עם האלכוהול.
לקראת סוף הערב, מצאתי את עצמי באחת הפינות החשוכות עם אחד מהאופנוענים כשידיו מטיילות בכל החורים שלי והפה שלי מכוון לאיבר הנכון.
מעניין איך קראו לו....

בהחלט עבר יום גדוש בטוב, החרפושית החליפה אצלי בגדים ונסעה לביתה ולי נשארה שעה לנמנם עד העבודה.
אה, וגם התנסתי לראשונה במחט- תודה לך המנהלת המקסימה!

בנות כמה פעמים עברתן שיחות מאין אלה? :

דוגמה א': הודעות פרטיות.
הנה ניק (אותו הניק) שולח לי הודעות פרטיות אחת לכמה שבועות/ חודשים:
6.6.09- הוא: שלום קטנה
רק תגידי ששווה להשקיע בך.

10.6.09- הוא: שמעי
את תת רמה שזה מעורר רחמים.
פה אני בחרתי להגיב לו וכתבתי לו : " פאתטי משהו. המשך ערב טוב".

בהמשך הערב, הוא מגיב לי חזרה:
נסכם שאני אודה בפאתטיות ושאת הפסדת את הטוב ביותר. ד"ש.
המשכתי בהתעלמות.

28.6.09- הוא: מהממת!

17.7.09- הוא: נחמד
לא יותר.

נו לא מפגר??????

דוגמה ב': חלון פרטי בצ'אט:
הוא: היי
הוא: מה המצב?
הוא: פנויה לשיחה?
הוא: ?
אני: לא ממש.
הוא: את מחפשת מישהו שישנה לך את החיים ?
הוא: כי אם כן אשמח לשוחח
הוא: נעים מאוד שמי .... ושמך?
אני: כתבתי ש"לא ממש".
אני: אתה לא קורא?
הוא: אני רוצה שכבר היום אני אשלוט בך, אז חבל על הזמן.
אני: ואי, ביי.
הוא: למה ביי?תני צ'אנס.
אני: כי כתבתי פעמיים שאני לא פנויה לשיחה, מה לא ברור בזה?
הוא: אני קובע מה קורה כאן, הבנת יא כלבה?
אני: אני ע-ס-ו-ק-ה. פאתטי. ביי.
הוא: אז תתפני כי אני אומר. ותקחי את היד שלך ותשימי בין הרגליים כי הולך להיות שם רטוב.
בת כמה את?
אני: אני ממליצה לך על קלונקס או על ליתיום, גם הוא יעשה את העבודה.
הוא: טוב כשתתבגרי ותהיי רצינית אולי נכיר, ביי.

השיחה עוד נמשכה קצת ע"י זיוני שכל מצידו.
הוא סיים אותה במשפט הבא:
" טוב הרסת לי גם ככה את החשק לשלוט בך את לא באמת בעניין את סתם ילדה קטנה שמשחקת אותה אוהבת את התחום אז צאי מכאן זה נועד לאנשים רציניים".
בשלב הזה עבר לאיגנור כמובן.

ואני שואלת. מה נסגר?
לא יהיה אחד נורמאלי???

חזרתי הרגע מדייט שאליו הסכמתי להגיע אחרי שהמשפחה התאגדה בכוחות משותפים ושכנעה אותי.
הבחור הוא בן של החברים של המשפוחה. מכירה אותו מגיל קטן מאוד.
מסתבר שהבחור מאוהב בי למעלה מ-10 שנים אך מעולם לא אזר אומץ להציע לי לצאת איתו.
כשהציע סוף סוף לא ידעתי איפה לקבור את עצמי קודם.
אמא אתמול איימה עלי בשיחות טלפון כל היום שאסכים להפגש איתו וצעדת המוות נקבע להיום ב-21:00.
הסברתי לו איך להגיע לפלורנטין ( שיהיה לי קרוב לברוח), כשהתקשר להודיע שהוא שם, הוריתי לו לתפוס שולחן, להזמין לי מרגריטה מלון ולחכות.
אחרי רבע שעה של ייבוש ירדתי בשמלה קיצית חדשה, מחשוף עמוק ( עמווווווק מאוד) וסנדלים.
יכלתי להרגיש את הפחד שלו ממרחקים, וכך גם מצאתי את השולחן בו ישב.
המרגריטה חיכתה לי בקוצר רוח, ואני לה.
הוא לא הפסיק לקשקש, הוא דיבר ודיבר ודיבר ודיבר. השחלתי מילה ואז הוא המשיך ודיבר ודיבר ודיבר, כנראה שבאמת נורא התרגש. הרי לא כל יום אושיה שכמותי מסכימה לצאת איתו לדייט 😄

כעבור שעה וחצי אמרתי לו שאני חייבת להגיע למסיבה ולכן כדי שנזוז.
הוא שאל לדייט שני, אמרתי ו שאחשוב על זה.

בנים, כשאתם סוף סוף אוזרים אומץ ומציעים לבחורה לצאת:
א. תחמיאו לה, תפרגנו תפרגנו, זה תמיד עושה נעים לשמוע מחמאות והרבה מהן!
ב. אל תקשקשו ללא הרף, זה לא באמת מעניין, תנו להשחיל מילה. תשאירו מקום לסקרנות ושאלות ורצון לגלות דברים בהמשך.
ג. אל תרעדו, אל תזיעו בטירוף, תתרגעו ותתרווחו, צבי מבוהל אל מול פנסי מכונית זה לא מושך. ואנחנו מריחות את זה ממטר (תרתי משמע).
ד. אל תספרו לבחורה כמה פחדתם להזמין אותה לדייט, הציטוט המדויק הוא: " אני נורא פחדתי להזמין אותך, את יודעת, אני לא בקלאסה שלך". תפגינו בטחון עצמי, תנו לה לחזר קצת.
ה. פשוט תהנו. גם אם לא יהיה דייט שני, לא נורא. ניסיתם.



יאללה, מסיבה.