דוב(ר) ההרמון

"דובי, ארצה" . 

אחת לכמה זמן, גבירתי נוזפת בי ושולחת אותי ארצה.  
זה לא קורה כשאני לא צייתן מספיק, זה לא קורה כשאני שוכח להגיד בשבחה. 
להיפך, היא שולחת אותי ארצה בגלל שאני מפליג (לטעמה ) בשבחה.
כיוון שאני צייתן, אני יורד ארצה ומשתתק. 
מה שהיא לא יודעת, (או קי, עכשיו כן) זה שהיא גורמת לי כך לרצות להרעיף עוד הרבה יותר בשבחה. 
בגלל שהיא לא דומה.