דוב(ר) ההרמון

על רכושנותה של גבירתי נכתב רבות. 
אציין רק שכשאני לא מרגיש טוב, אני יותר מפחד מתגובת של גבירתי יותר מאשר מהמזרק הכי ארוך בעולם. 
אתמול, כשהארץ האהובה שלנו בוערת והנפש מתייפחת על בית המשוגעים שבחוץ, גבירתי פוקדת עלי שלא לצאת.
רכושנית מתוקה שכמותה. 
בהמשך, היא דואגת מאוד לאנטי שבדרכים. 
אל תספרו לו, אבל גם אני דאגתי. 
כשהוא הודיע "תאילנד" אבן נגולה מעל ליבי, בעצם ביטוי בעייתי בימים אלו, אז נגיד שלא היה חסר הרבה שאפצח בקולולושים. 

ואז, באמצע הלילה באזעקות, רגע אחרי שאני בודק שהמשפחה הקרובה בסדר, אני בודק מה קורה עם גבירתי ועם אנטי. 
ומתקשה לישון עוד שעתיים כי הוא לא ענה (אל תגלו לו) וזה טבעי לי הדאגה הזו. 
כי ההרמון הזה הפך לסוג מאוד מסויים של משפחה.

.