לפני 3 שנים. 9 בספטמבר 2021 בשעה 8:40
כשאני חושב על גבירתי, זרמים בלתי מוסברים וניתנים להשוואה מציפים אותי.
שילוב של חרמנות כבושה, תשוקה, שמחה, יראה וצורך בלתי נשלט לחבק ולקמט אותה בחיבוקים.
לנשק לה את הנשמה.
היא מסעירה אותי ומדהימה אותי.
היא קוקטייל מרענן של אינטלקטואלית, נוגשת עבדים, מצליפת רפליקות שנונה, דיווה ואחות רחמניה, עם נגיעות אימהיות.
וככל שהצורך הוא בלתי נשלט, אין סיכוי שאעז לעשות זאת בלי רשותה.
כי היא שולטת ושולטת זו ההגדרה הכי טובה לגבירתי.
שולטת בעצמה, שולטת בסיטואציה, שולטת בי.
וכשהיא שולטת בי, אני שולט גם בבלתי נשלט.
כשאני חושב עליה, אני מוכן לחצות את המדבר בהליכה ולאחר מכן לשחות את האוקיאנוס.
רק בשביל שהנפש שלי תתרומם
רק בשביל לראות אותה מחייכת , את החיוך השדוני שמעורר בי תחושה שאין דומה, או שניה לה.
אחת, ראשונה ואין שניה לה, היא גבירתי
