יש דברים שאני יודע שאני לא אהיה.
עם הרוב, אין לי בעיה.
כי למדתי (ותודה לאל על שלמדתי) להתמקד במה שאני יכול להשפיע.
גבוה יותר, עם שיער גולש, כבר לא אהיה.
אז אני מתמקד במה שאני יכול להיות ולשנות.
ולא תמיד זה קל.
לפעמים זה קשה מאוד, מלחמה פנימית של ממש.
שלא תמיד אני מנצח בה.
רק דבר אחד שלא תלוי בי ולא אוכל להיות, קצת שורף אותי.
וכשאני כותב קצת, אני מתכוון לרמת הגחל.
לא אוכל להיות הרבה יותר מפלסטר או תחבושת, על ליבה של גבירתי.
אין פה משהו שלא ידעתי, או לא הובהר לי מלכתחילה.
למעשה, עצם היותי כזה היא מתנה עצומה.
שאני מודה עליה, לאל ולגבירתי.
אני חוווה אושר ורגש עצומים.
אני בר מזל על שמכל נשות תבל, היא גבירתי.
אני נפעם ממנה בכל יום באופן אחר ויחודי.
ואני אוהב אותה, כל כך אוהב.
שאני משתוקק שהיא תחווה את מה שאני חווה.
או לפחות קצת מזה.
גם אם לא כלפי.
כי מגיע לה.