דוב(ר) ההרמון

דבר לא דומה לרגש הזה.
לצורך שמגיע מבפנים ליפול כושל ועטור ניצחון,
למרגלותייך, גבירתי.
דבר לא יתקרב לעוצמה הזו.
בו אני חש במתיקותה של מרותך עלי.
את הרגע בו כמיהתי אלייך מתנפצת בזהירות,
כמו היתה גל כנוע ומאולף של צונאמי.
חסר אונים ומאושר מול נוכחותך הכובשת.
מבקש את אישורך.
חד פעמית, בכל פעם מחדש,
היא תשוקתי הנתונה בידייך הענוגות.
ואין נשימה יפה כמו נשימתי העצורה.
זו המרעידה את גופי, עת אני מביט בעינייך.
וכמעט נמוג אל מול יופייך וחיוכך המנצח.
מאושר ונרעד.
מייחל למלא באהבה וביראה את רצונך, קונתי.