דוב(ר) ההרמון

כאן, הוא המרחב בו את נמצאת. 

בו אני יכול לנשום אותך. 

כאן, זו תחושת הרעד והיראה. 

ואני, רוב הזמן שם. 

שם, רחוק מידי ממך, זו הגולה שלי. 

שככל שהיא יפה, לעולם לא תהיה שלמה. 

שם ישבתי ובהיתי בזוכרני את כאן. 

כאן, זה החיוך השדוני והמנצח שלך. 

זו השתיקה הקטנה, שאחריה בליעת רוק. 

וההבנה שמהשח הזה לא אצליח לצאת חי. 

ואז באה עוד כניעה אחת של מט.

שם, בגולתי, שכבתי בלילה וחשבתי עלייך. 

ביקשתי לעלות אלייך לרגל לנשק אותה. 

שם, חשבתי על כמה יפה יהיה פסטיבל כאן.