לפני 5 שנים. 30 במרץ 2019 בשעה 11:05
אתה צופה משתהה בהליכתה ההדורה, הזקופה, והבטוחה.
מרגיש את שמיימיותו של הרגע.
ישיבתה זקופה, קולה בוטח, חוכמתה שופעת .
כל כולך מהופנט מהרגע, ממנה, מחשב האם נאה יהיה לרדת מטה
לחבק את רגליה, ולנשק אותן?
ואתה מקשיב לה, וחש בכל עצמותיך כיצד היא מעלה אותך מעלה מעלה.
הנכבשת? לא, למעלה מזה.
נתקדשת.
מישהי לוחשת על אוזניך : הרי אתה מקודש לי, לרעיון,ולתמיד.
ואתה עונה : "כן, גבירתי, הריני מקודש לתמיד.
מוקדש ומקודש לך"