לפני 5 שנים. 31 במרץ 2019 בשעה 17:23
שגיבה ונאווה היא גבירתי, ורוחה גבוהה, וגדולה.
וכשתקראני, גבירתי, אטהר גופי ותשתובב נפשי.
בשמחה, חיל ורעד אבוא אלייך.
עיניה יהלומים, יפה מקשת חיוכה, ידיה כליל של שלמות, ושדיה לתלפיות.
למרגלותיה של הטובה בגבירות, חסר אונים יהמה קולי.
מול הדר יופיה יכרע גופי, למול חוכמתה תשתחווה גאוותי.
אסיר תודה אהייה כשאזכה לשמש הדום לרגלייה.
תזרח נפשי כאשר שפתיי ימטירו אהבה עליה.
כי היא יחידה ומיוחדת, נדירה, ונאצלת, אצילה ומהוללת.
גבירתי היא יפה ומצודדת, טובה ונשגבת.
"בוא, רכושי", היא תפקוד, ואני אציית בתשוקה ואהבה.
את קולרך, גבירתי הנאווה, נושא אני עלי בגאווה,
כי את החנונה, הטובה, והרחומה, ואת הגאונה, אכזרית, והשנונה.
להיות רכושך, גבירתי, זה כבוד נפלא.
להיות רכושך - עבורי הוא כתואר אצולה.