האמריקאים נוהגים להגיד: Put your money where your mouth is, שזה ביטוי שהוא בן אחותו של Talk is cheap.
בעברית זה בערך שקול מילים, או שקול שקלים.
אותו בית קפה, באמצעה של אותה עיר לכאורה.
גבירתנו מבחינה בשלפוחית קטנטנה על רגלה.
אני שולף בלי מחשבה יתרה שהייתי שמח ללקק אותה.
והופס הערתי את הציידת : "רד מתחת לשולחן ולקק"
היא פוקדת.
אני עושה מבט של תפילת נעילה, חושב לפצוח בשירת "חטאתי לפנייך, רחמי עלי."
אבל המבט שלה מלמד שזה חסר סיכוי.
אם היה זה יער היתה יורדת רשת ולוכדת אותי, אבל אנחנו באמצעו של הכרך הקטן במקום רשת ישנה ארשת פניה.
"קדימה דובי, נפל לך משהו מתחת לשולחן.
רד על הברכים ולקק" .
אנטי הנחש מביט בנו מהצד משועשע, בואך מבסוט.
ניכר שנעים לו לראות דב מסתבך ברשת.
יש משהו מאוד מרגש בפבליק, אבל הריגוש ככל שהוא גדול מתרסק מול הפחד.
והנה עכשיו, מצד אחד הריגוש, מצד שני הפחד ומעל הכל רצונה של גבירתי.
אני מהסס .
לא השלפוחית הסקסית מטרידה אותי הייתי מלקק אותה בשמחה וגיל בד' אמות, זו הפומביות שמטרידה.
אנחנו אומנם רחוקים מציוילזציה ועם זאת אני עדיין טיפוס מאוד זהיר ומסביב יש אנשים.
מבטה החודר לא משאיר מקום לספקות, אני ארד ואלקקק.
אני יודע שגבירתי זהירה יותר ושומרת עלי, היא לא תפקוד עלי לבצע משהו שיפגע בי.
אני זורק את הטלפון מתחת לשולחן, יורד ומלקק את השלפוחית.נעימה לי מאוד התחושה.
אני מתרומם ומתיישב קולט שבזה הרגע נולד ביטוי חדש : Put your mouth where your words are.
גבירתי מודיעה לי בשאט נפש שאני סוטה.
אני מודה לה ומודה באשמה. .
סוטה סוטה, אבל שלה.
כבר 10 חודשים ויום.
